9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "גרף של רעי"
מ
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
===דלף=== | ===דלף=== | ||
ה'''משנה''' (ביצה ה א) אומרת שמותר לקחת בשבת כלי ולתתו תחת מים הדולפים מן הגג, על מנת שלא ירטיבו את הבית. | ה'''משנה''' (ביצה ה א) אומרת שמותר לקחת בשבת כלי ולתתו תחת מים הדולפים מן הגג, על מנת שלא ירטיבו את הבית. | ||
<BR/>וב'''גמרא''' (ביצה לו א) הקשו למ"ד ש[[אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל]], איך מותר לתת כלי תחת המים והרי המים אינם ניטלים מפני מיאוסם, ותירצה הגמרא דאיירי במים הראויים לשתיה. ובמקום אחר ב'''גמרא''' (שבת מג א) מבואר שמוכרחים להעמיד כן גם למאן דמתיר לטלטל כלי לצורך דבר שאינו ניטל אלא שאוסר [[ביטול כלי מהיכנו]], שאם היו המים אינם ראויים לשתיה, הרי הוא מבטל את הכלי מלהשתמש בו. | <BR/>וב'''גמרא''' (ביצה לו א) הקשו למ"ד ש[[אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל]], איך מותר לתת כלי תחת המים והרי המים אינם ניטלים מפני מיאוסם, ותירצה הגמרא דאיירי במים הראויים לשתיה. ובמקום אחר ב'''גמרא''' (שבת מג א) מבואר שמוכרחים להעמיד כן גם למאן דמתיר לטלטל כלי לצורך דבר שאינו ניטל אלא שאוסר [[ביטול כלי מהיכנו]], שאם היו המים אינם ראויים לשתיה, הרי הוא מבטל את הכלי מלהשתמש בו, וכן כתב ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כ א ד"ה ואם). | ||
<BR/>אמנם ה'''טור''' (אורח חיים שלח) כתב שאין מדובר במים הראויים, שלא העמידו כן בגמרא אלא למ"ד אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל, ולית הלכתא כוותיה, וכן הוא ב'''הגהות מיימוניות''' (שבת כה כד). | |||
בהמשך ה'''גמרא''' (ביצה לו ב) מובאת ברייתא שאם נתמלא הכלי, שופך את המים שבו ושוב מחזירו למקומו תחת הדליפה. | בהמשך ה'''גמרא''' (ביצה לו ב) מובאת ברייתא שאם נתמלא הכלי, שופך את המים שבו ושוב מחזירו למקומו תחת הדליפה. | ||
<BR/>עוד מובא שם בגמרא מעשה באביי, שהיה בית הריחיים שלו דולף מן הגג ומרטיב את הריחיים. פחד עליהם אביי שימוחו, הלך ושאל את רבה שהורה לו להניח את מיטתו שם ואז יוכל להוציא את הריחיים משם, לפי שכיון שהניח מיטתו שם, מאוס הוא שיהיו הריחיים לידו ודינם כגרף של רעי. אביי התמהמה מלעשות כן, לפי שתמוה בעיניו היה איך מותר לעשות גרף של רעי לכתחילה. בינתיים נפלו הריחיים, ומאחר שכן הצדיק עליו אביי את הדין, ותלה זאת במה שלא שמע להוראת רבו. | <BR/>עוד מובא שם בגמרא מעשה באביי, שהיה בית הריחיים שלו דולף מן הגג ומרטיב את הריחיים. פחד עליהם אביי שימוחו, הלך ושאל את רבה שהורה לו להניח את מיטתו שם ואז יוכל להוציא את הריחיים משם, לפי שכיון שהניח מיטתו שם, מאוס הוא שיהיו הריחיים לידו ודינם כגרף של רעי. אביי התמהמה מלעשות כן, לפי שתמוה בעיניו היה איך מותר לעשות גרף של רעי לכתחילה. בינתיים נפלו הריחיים, ומאחר שכן הצדיק עליו אביי את הדין, ותלה זאת במה שלא שמע להוראת רבו. | ||
<BR/>ב'''רש"י''' (ד"ה כגרף) מבואר שהגרף של רעי הם הריחיים, שמאוס הוא לו לישון לידם, ולכן מותר יהיה לו להוציאם. אבל ב'''תוספות''' (ד"ה תיתי) משמע שהגרף של רעי זהו הכלי עם המים, והמים הם המאוסים. לכאורה דברי התוס' הם בניגוד לדברי הגמרא לעיל שהעמידה במים הראויים לשתיה , שהרי מזה יוצא שאינם מאוסים כל עיקר ואינן הם מוגדרים כגרף של רעי. וכנראה שזהו מה שגרם לרש"י לפרש שהגרף של רעי הם הריחיים עצמם והתיר לו להוציא. | <BR/>ב'''רש"י''' (ד"ה כגרף) מבואר שהגרף של רעי הם הריחיים, שמאוס הוא לו לישון לידם, ולכן מותר יהיה לו להוציאם. אבל ב'''תוספות''' (ד"ה תיתי) משמע שהגרף של רעי זהו הכלי עם המים, והמים הם המאוסים. לכאורה דברי התוס' הם בניגוד לדברי הגמרא לעיל שהעמידה במים הראויים לשתיה, שהרי מזה יוצא שאינם מאוסים כל עיקר ואינן הם מוגדרים כגרף של רעי. וכנראה שזהו מה שגרם לרש"י לפרש שהגרף של רעי הם הריחיים עצמם והתיר לו להוציא. אמנם אפשר שתוס' סובר כדעת הטור דאיירי במים המאוסים, א"נ בעובדא דאביי עכ"פ מיירי במים מאוסים. | ||
===גרף של רעי=== | ===גרף של רעי=== | ||
| שורה 17: | שורה 18: | ||
==שיורי כוסות== | ==שיורי כוסות== | ||
נחלקו האמוראים ב'''גמרא''' (ביצה כא א-ב) לגבי הכנת אוכל ביום טוב לנכרי, שלדעת רב הונא מותר כל זמן שיש אפשרות עקרונית לתת את האוכל לקטן ישראל. לעומת זאת דעת ר' יהושע בן לוי שאין | נחלקו האמוראים ב'''גמרא''' (ביצה כא א-ב) לגבי [[הכנת אוכל ביום טוב לנכרי]], שלדעת רב הונא מותר כל זמן שיש אפשרות עקרונית לתת את האוכל לקטן ישראל. לעומת זאת דעת ר' יהושע בן לוי שאין להזמין את הנכרי לסעוד עימו ביום טוב גזירה שמא ירבה בשבילו. כמו כן סובר הוא שגם בשבת אין להזמינו משום שיורי כוסות, כלומר השמש עלול לטלטל את כוסות היין שלהם ששרו בהם פת, וזה אסור לפי שהיין איסור הנאה הוא. | ||
<BR/>שואלת על זה הגמרא, למה | <BR/>שואלת על זה הגמרא, למה לא יותר לטלטל שיורי כוסות אלו מדין גרף של רעי, ומתרצת שבאמת בדיעבד מותר, אלא שאין עושין גרף של רעי לכתחילה ולכן אין להזמין גוי לסעודה בשבת, דבהכי הוא עושה גרף של רעי לכתחילה במה שהגויים ישיירו בכוסותיהם יין ויצטרך לטלטלם. | ||
==עשיית גרף של רעי לכתחילה== | ==עשיית גרף של רעי לכתחילה== | ||
===סתירת הגמרות=== | ===סתירת הגמרות=== | ||
משתי גמרות הנ"ל עולה סתירה. | משתי גמרות הנ"ל עולה סתירה. הגמרא בביצה לו: מתירה לעשות גרף של רעי לכתחילה, עד שהורה רבה לאביי שיכול לשים שם את מיטתו ואז יוכל להוציא את הריחיים. לעומת זאת לפי הגמרא בביצה כא: מבואר להדיא שאין עושין גרף של רעי לכתחילה ולכן אסור להזמין נכרי בשבת. | ||
====תירוצי הראשונים==== | ====תירוצי הראשונים==== | ||
| שורה 34: | שורה 35: | ||
====שיטת הרמב"ם==== | ====שיטת הרמב"ם==== | ||
====שיטת ההלכה==== | |||
=====הגדרת קביעות ישיבה לענין היתר טלטול===== | =====הגדרת קביעות ישיבה לענין היתר טלטול===== | ||
מעובדא דאביי מבואר שמותר לקבוע ישיבתו ליד הגרף של רעי על מנת שיוכל להוציאו. כתב על זה ה'''בית יוסף''' (ד"ה ומ"ש רבנו מותר) שאין צורך להביא דווא מיטה לשם ולישן שם כמו שהציע רבה לאביי, אלא אפשר גם לשבת, אבל מ"מ בעינן שיהיה קביעות כגון לשבת לאכול או לישון, אבל ישיבת עראי אינה מספיקה. | מעובדא דאביי מבואר שמותר לקבוע ישיבתו ליד הגרף של רעי על מנת שיוכל להוציאו. כתב על זה ה'''בית יוסף''' (ד"ה ומ"ש רבנו מותר) שאין צורך להביא דווא מיטה לשם ולישן שם כמו שהציע רבה לאביי, אלא אפשר גם לשבת, אבל מ"מ בעינן שיהיה קביעות כגון לשבת לאכול או לישון, אבל ישיבת עראי אינה מספיקה. | ||
==צואה== | ==צואה== | ||