9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "גרף של רעי"
אין תקציר עריכה
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==דלף וגרף של רעי== | ==דלף וגרף של רעי== | ||
ה'''משנה''' (ביצה ה א) אומרת שמותר לקחת בשבת כלי ולתתו תחת מים הדולפים מן הגג, על מנת שלא ירטיבו את הבית. וב'''גמרא''' (ביצה לו ב) מובאת ברייתא שאם נתמלא הכלי, שופך את המים שבו ושוב מחזירו למקומו תחת הדליפה. | ===דלף=== | ||
ה'''משנה''' (ביצה ה א) אומרת שמותר לקחת בשבת כלי ולתתו תחת מים הדולפים מן הגג, על מנת שלא ירטיבו את הבית. | |||
<BR/>וב'''גמרא''' (ביצה לו א) הקשו למ"ד ש[[אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל]], איך מותר לתת כלי תחת המים והרי המים אינם ניטלים מפני מיאוסם, ותירצה הגמרא דאיירי במים הראויים לשתיה. ובמקום אחר ב'''גמרא''' (שבת מג א) מבואר שמוכרחים להעמיד כן גם למאן דמתיר לטלטל כלי לצורך דבר שאינו ניטל אלא שאוסר [[ביטול כלי מהיכנו]], שאם היו המים אינם ראויים לשתיה, הרי הוא מבטל את הכלי מלהשתמש בו. | |||
בהמשך ה'''גמרא''' (ביצה לו ב) מובאת ברייתא שאם נתמלא הכלי, שופך את המים שבו ושוב מחזירו למקומו תחת הדליפה. | |||
<BR/>עוד מובא שם בגמרא מעשה באביי, שהיה בית הריחיים שלו דולף מן הגג ומרטיב את הריחיים. פחד עליהם אביי שימוחו, הלך ושאל את רבה שהורה לו להניח את מיטתו שם ואז יוכל להוציא את הריחיים משם, לפי שכיון שהניח מיטתו שם, מאוס הוא שיהיו הריחיים לידו ודינם כגרף של רעי. אביי התמהמה מלעשות כן, לפי שתמוה בעיניו היה איך מותר לעשות גרף של רעי לכתחילה. בינתיים נפלו הריחיים, ומאחר שכן הצדיק עליו אביי את הדין, ותלה זאת במה שלא שמע להוראת רבו. | <BR/>עוד מובא שם בגמרא מעשה באביי, שהיה בית הריחיים שלו דולף מן הגג ומרטיב את הריחיים. פחד עליהם אביי שימוחו, הלך ושאל את רבה שהורה לו להניח את מיטתו שם ואז יוכל להוציא את הריחיים משם, לפי שכיון שהניח מיטתו שם, מאוס הוא שיהיו הריחיים לידו ודינם כגרף של רעי. אביי התמהמה מלעשות כן, לפי שתמוה בעיניו היה איך מותר לעשות גרף של רעי לכתחילה. בינתיים נפלו הריחיים, ומאחר שכן הצדיק עליו אביי את הדין, ותלה זאת במה שלא שמע להוראת רבו. | ||
<BR/>עוד שם בגמרא מובאים דברי שמואל, שכלי שיש בו צואה (גרף של רעי) או מימי רגלים (עביט של מי רגלים) מותר להוציאם על מנת לשפוך תכולתם לאשפה. ואם רוצה להחזירן חזרה, צריך לשים בהם מים נקיים ולהחזירן. ומבררת הגמרא שההיתר להוציא לכלוך ושאר דברים מאוסים הוא לא דווקא בכלי, כמו שהיו שטעו להבין כן בדברי שמואל, אלא אף ביד עצמה מותר ליטול את הדבר המאוס ולהוציאו. כן למדה הגמרא מהוראתו של רב אשי, שהתיר לאחוז עכבר בזנבו על מנת להוציאו מן הבשמים שנכנס אליהם. | <BR/>ב'''רש"י''' (ד"ה כגרף) מבואר שהגרף של רעי הם הריחיים, שמאוס הוא לו לישון לידם, ולכן מותר יהיה לו להוציאם. אבל ב'''תוספות''' (ד"ה תיתי) משמע שהגרף של רעי זהו הכלי עם המים, והמים הם המאוסים. לכאורה דברי התוס' הם בניגוד לדברי הגמרא לעיל שהעמידה במים הראויים לשתיה , שהרי מזה יוצא שאינם מאוסים כל עיקר ואינן הם מוגדרים כגרף של רעי. וכנראה שזהו מה שגרם לרש"י לפרש שהגרף של רעי הם הריחיים עצמם והתיר לו להוציא. | ||
===גרף של רעי=== | |||
עוד שם בגמרא מובאים דברי שמואל, שכלי שיש בו צואה (גרף של רעי) או מימי רגלים (עביט של מי רגלים) מותר להוציאם על מנת לשפוך תכולתם לאשפה. ואם רוצה להחזירן חזרה, צריך לשים בהם מים נקיים ולהחזירן. ומבררת הגמרא שההיתר להוציא לכלוך ושאר דברים מאוסים הוא לא דווקא בכלי, כמו שהיו שטעו להבין כן בדברי שמואל, אלא אף ביד עצמה מותר ליטול את הדבר המאוס ולהוציאו. כן למדה הגמרא מהוראתו של רב אשי, שהתיר לאחוז עכבר בזנבו על מנת להוציאו מן הבשמים שנכנס אליהם. | |||
===להחזירו חזרה לבית=== | ===להחזירו חזרה לבית=== | ||