9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "גרף של רעי"
←דלף וגרף של רעי
| שורה 5: | שורה 5: | ||
===דלף=== | ===דלף=== | ||
ה'''משנה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14149&st=&pgnum=107 (ביצה ה א)] אומרת שמותר לקחת בשבת כלי ולתתו תחת מים הדולפים מן הגג, על מנת שלא ירטיבו את הבית. | ה'''משנה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14149&st=&pgnum=107 (ביצה ה א)] אומרת שמותר לקחת בשבת כלי ולתתו תחת מים הדולפים מן הגג, על מנת שלא ירטיבו את הבית. | ||
<BR/>וב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=8&daf=36&format=pdf (ביצה לו א)] הקשו למ"ד ש[[אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל]], איך מותר לתת כלי תחת המים והרי המים אינם ניטלים מפני מיאוסם, ותירצה הגמרא דאיירי במים הראויים לשתיה. ובמקום אחר ב'''גמרא''' (שבת מג א) מבואר שמוכרחים להעמיד כן גם למאן דמתיר לטלטל כלי לצורך דבר שאינו ניטל | <BR/>וב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=8&daf=36&format=pdf (ביצה לו א)] הקשו למ"ד ש[[אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל]], איך מותר לתת כלי תחת המים והרי המים אינם ניטלים מפני מיאוסם, ותירצה הגמרא דאיירי במים הראויים לשתיה. ובמקום אחר ב'''גמרא''' (שבת מג א) מבואר שמוכרחים להעמיד כן גם למאן דמתיר לטלטל כלי לצורך דבר שאינו ניטל, שאם היו המים אינם ראויים לשתיה, הרי הוא מבטל את הכלי מלהשתמש בו, ואסור משום [[ביטול כלי מהיכנו]], וכן כתב ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף כ א ד"ה ואם). | ||
<BR/>אמנם ה'''טור''' (אורח חיים שלח) כתב שאין מדובר במים הראויים, שלא העמידו כן בגמרא אלא למ"ד אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל, ולית הלכתא כוותיה, וכן הוא ב'''הגהות מיימוניות''' (שבת כה כד). | <BR/>אמנם ה'''טור''' (אורח חיים שלח) כתב שאין מדובר במים הראויים, שלא העמידו כן בגמרא אלא למ"ד אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל, ולית הלכתא כוותיה, וכן הוא ב'''הגהות מיימוניות''' (שבת כה כד). | ||
בהמשך ה'''גמרא''' (ביצה לו ב) מובאת ברייתא שאם נתמלא הכלי, שופך את המים שבו ושוב מחזירו למקומו תחת הדליפה. | בהמשך ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=8&daf=36b&format=pdf (ביצה לו ב)] מובאת ברייתא שאם נתמלא הכלי, שופך את המים שבו ושוב מחזירו למקומו תחת הדליפה. | ||
<BR/>עוד מובא שם בגמרא מעשה באביי, שהיה בית הריחיים שלו דולף מן הגג ומרטיב את הריחיים. פחד עליהם אביי שימוחו, הלך ושאל את רבה שהורה לו להניח את מיטתו שם ואז יוכל להוציא את הריחיים משם, לפי שכיון שהניח מיטתו שם, מאוס הוא שיהיו הריחיים לידו ודינם כגרף של רעי. אביי התמהמה מלעשות כן, לפי שתמוה בעיניו היה איך מותר לעשות גרף של רעי לכתחילה. בינתיים נפלו הריחיים, ומאחר שכן הצדיק עליו אביי את הדין, ותלה זאת במה שלא שמע להוראת רבו. | <BR/>עוד מובא שם בגמרא מעשה באביי, שהיה בית הריחיים שלו דולף מן הגג ומרטיב את הריחיים. פחד עליהם אביי שימוחו, הלך ושאל את רבה שהורה לו להניח את מיטתו שם ואז יוכל להוציא את הריחיים משם, לפי שכיון שהניח מיטתו שם, מאוס הוא שיהיו הריחיים לידו ודינם כגרף של רעי. אביי התמהמה מלעשות כן, לפי שתמוה בעיניו היה איך מותר לעשות גרף של רעי לכתחילה. בינתיים נפלו הריחיים, ומאחר שכן הצדיק עליו אביי את הדין, ותלה זאת במה שלא שמע להוראת רבו. | ||
<BR/>ב'''רש"י''' (ד"ה כגרף) מבואר שהגרף של רעי הם הריחיים, שמאוס הוא לו לישון לידם, ולכן מותר יהיה לו להוציאם. אבל ב'''תוספות''' (ד"ה תיתי) משמע שהגרף של רעי זהו הכלי עם המים, והמים הם המאוסים. לכאורה דברי התוס' הם בניגוד לדברי הגמרא לעיל שהעמידה במים הראויים לשתיה, שהרי מזה יוצא שאינם מאוסים כל עיקר ואינן הם מוגדרים כגרף של רעי. וכנראה שזהו מה שגרם לרש"י לפרש שהגרף של רעי הם הריחיים עצמם והתיר לו להוציא. אמנם אפשר שתוס' סובר כדעת הטור דאיירי במים המאוסים, א"נ בעובדא דאביי עכ"פ מיירי במים מאוסים. | <BR/>ב'''רש"י''' (ד"ה כגרף) מבואר שהגרף של רעי הם הריחיים, שמאוס הוא לו לישון לידם, ולכן מותר יהיה לו להוציאם. אבל ב'''תוספות''' (ד"ה תיתי) משמע שהגרף של רעי זהו הכלי עם המים, והמים הם המאוסים. לכאורה דברי התוס' הם בניגוד לדברי הגמרא לעיל שהעמידה במים הראויים לשתיה, שהרי מזה יוצא שאינם מאוסים כל עיקר ואינן הם מוגדרים כגרף של רעי. וכנראה שזהו מה שגרם לרש"י לפרש שהגרף של רעי הם הריחיים עצמם והתיר לו להוציא. אמנם אפשר שתוס' סובר כדעת הטור דאיירי במים המאוסים, א"נ בעובדא דאביי עכ"פ מיירי במים מאוסים. | ||