9,779
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "גלילת ספר התורה לפני הברכה שלפניה"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה== | ==מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה== | ||
ב'''גמרא'''' (מגילה לב א) מובאת ברייתא ובה מחלוקת תנאים בענין גלילת ספר התורה בזמן הברכה. לדעת ר' מאיר - פותח ורואה, גולל ומברך, וחוזר ופותח וקורא, כלומר שצריך לגלול לפני שמברך את ברכת התורה. רבי יהודה סוברר - פותח ורואה ומברך וקורא, כלומר מברך כשספר התורה פתוח. ומסבירה הגמרא טעמו של רבי מאיר - כדי שלא יאמרו שהברכות כתובות בתורה, ודומים הדברים לדבריו של עולא בענין אחר - מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע למתורגמן - כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה. לעומת זאת רבי יהודה סבור שבתרגום אמנם עלולים לטעות בדבר, אך בברכות לא, לפי שהכל יודעין שאין ברכות כתובות בתורה. | ב'''גמרא'''' [https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=32&format=pdf (מגילה לב א)] מובאת ברייתא ובה מחלוקת תנאים בענין גלילת ספר התורה בזמן הברכה. לדעת ר' מאיר - פותח ורואה, גולל ומברך, וחוזר ופותח וקורא, כלומר שצריך לגלול לפני שמברך את ברכת התורה. רבי יהודה סוברר - פותח ורואה ומברך וקורא, כלומר מברך כשספר התורה פתוח. ומסבירה הגמרא טעמו של רבי מאיר - כדי שלא יאמרו שהברכות כתובות בתורה, ודומים הדברים לדבריו של עולא בענין אחר - מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע למתורגמן - כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה. לעומת זאת רבי יהודה סבור שבתרגום אמנם עלולים לטעות בדבר, אך בברכות לא, לפי שהכל יודעין שאין ברכות כתובות בתורה. | ||
<BR/>מסיימת הגמרא בדברי רבי זירא בשם רב מתנה - הלכה, פותח ורואה ומברך וקורא, דהיינו שהלכה כר' יהודה. | <BR/>מסיימת הגמרא בדברי רבי זירא בשם רב מתנה - הלכה, פותח ורואה ומברך וקורא, דהיינו שהלכה כר' יהודה. | ||
<BR/>מהגמרא כמבואר עולה שהלכה כר' יהודה שלא גולל קודם הברכה (לכאורה משום שר' מאיר ור' יהודה - הלכה כר' יהודה). אמנם, יש לברר האם סברת ר' יהודה היא לעיכובא, שלכתחילה אין לגלול הספר מסיבה כלשהי, או שסברתו היא שמותר ואפילו טוב שיגלול הספר כשיטת ר' מאיר, אלא שאין הדבר לעיכובא. | <BR/>מהגמרא כמבואר עולה שהלכה כר' יהודה שלא גולל קודם הברכה (לכאורה משום שר' מאיר ור' יהודה - הלכה כר' יהודה). אמנם, יש לברר האם סברת ר' יהודה היא לעיכובא, שלכתחילה אין לגלול הספר מסיבה כלשהי, או שסברתו היא שמותר ואפילו טוב שיגלול הספר כשיטת ר' מאיר, אלא שאין הדבר לעיכובא. | ||
==שיטות הראשונים | ==שיטות הראשונים== | ||
ה''' | ה'''תוספות''' (מגילה לב א ד"ה גוללו) כתבו שלכתחילה יש לגלול קודם שיברך כדי שלא יאמרו ההמון שהברכות כתובות בו, אבל בדיעבד אין לחוש כיון שלא שכיחי עמי הארץ עתה. ה'''בית חדש''' בהגהותיו (ב) כותב שאף שהלכה כר' יהודה כמו שפסקה הגמרא, סוברים התוספות שגם לשיטתו לכתחילה ראוי לגלול, ורק סובר הוא שאין איסור גם אם מברך כשהספר פתוח. וכן משמע מה'''ריטב"א''' שאינו חייב, אבל ראוי שיגלול. | ||
<BR/>ה'''מאירי''' גם הוא כתב שר' יהודה אינו סובר שאסור לגלול כלל קודם הברכה, אלא שאין מטריחים אותו לעשות כן, כיון שכולם יודעים שאין ברכות כתובות בתורה. אמנם מדברי המאירי לא משמע שעדיף לגלול אלא שמותר. | |||
ה'''רא"ש''' לעומת זאת כתב ששיטת ר' יהודה היא לעיכובא, כלומר שאין לגלול כלל את הספר לפני הברכה, ומביא ראייה לכך מפסוק מפורש המובא ב'''ירושלמי''' (מגילה ד ח) "ובפתחו עמדו כל העם". ומה כתיב בתריה – ויברך עזרא את ה'". מבואר, שלאחר שפתח עזרא את הספר מיד בירך ולא כתוב שגלל. | |||
==פסיקת הראשונים== | ==פסיקת הראשונים== | ||