112
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "גלילת ספר התורה לפני הברכה שלפניה"
תיקון קל
(תיקון קל) |
|||
| (2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
כשאדם עולה לתורה ומברך, האם עליו לברך כאשר הספר סגור או פתוח. | כשאדם עולה לתורה ומברך, האם עליו לברך כאשר הספר סגור או פתוח. | ||
==מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה== | ==מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה== | ||
ב'''גמרא | ב'''גמרא''' [https://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=32&format=pdf (מגילה לב א)] מובאת ברייתא ובה מחלוקת תנאים בענין גלילת ספר התורה בזמן הברכה. לדעת ר' מאיר - פותח ורואה, גולל ומברך, וחוזר ופותח וקורא, כלומר שצריך לגלול לפני שמברך את ברכת התורה. רבי יהודה סוברר - פותח ורואה ומברך וקורא, כלומר מברך כשספר התורה פתוח. ומסבירה הגמרא טעמו של רבי מאיר - כדי שלא יאמרו שהברכות כתובות בתורה, ודומים הדברים לדבריו של עולא בענין אחר - מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע למתורגמן - כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה. לעומת זאת רבי יהודה סבור שבתרגום אמנם עלולים לטעות בדבר, אך בברכות לא, לפי שהכל יודעין שאין ברכות כתובות בתורה. | ||
<BR/>מסיימת הגמרא בדברי רבי זירא בשם רב מתנה - הלכה, פותח ורואה ומברך וקורא, דהיינו שהלכה כר' יהודה. | <BR/>מסיימת הגמרא בדברי רבי זירא בשם רב מתנה - הלכה, פותח ורואה ומברך וקורא, דהיינו שהלכה כר' יהודה. | ||
<BR/>מהגמרא כמבואר עולה שהלכה כר' יהודה שלא גולל קודם הברכה (לכאורה משום שר' מאיר ור' יהודה - הלכה כר' יהודה). אמנם, יש לברר האם סברת ר' יהודה היא לעיכובא, שלכתחילה אין לגלול הספר מסיבה כלשהי, או שסברתו היא שמותר ואפילו טוב שיגלול הספר כשיטת ר' מאיר, אלא שאין הדבר לעיכובא. | <BR/>מהגמרא כמבואר עולה שהלכה כר' יהודה שלא גולל קודם הברכה (לכאורה משום שר' מאיר ור' יהודה - הלכה כר' יהודה). אמנם, יש לברר האם סברת ר' יהודה היא לעיכובא, שלכתחילה אין לגלול הספר מסיבה כלשהי, או שסברתו היא שמותר ואפילו טוב שיגלול הספר כשיטת ר' מאיר, אלא שאין הדבר לעיכובא. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
אולם, הטורי זהב הביא את דברי הבית חדש (קלט, אות ג) שלא קיבל את מנהג הכלבו, והורה שאדרבה, אין להטות פניו כלל. וזה לשונו: "ויש אומרים שיש לו להפוך פניו שלא יראה כאלו ברכות כתובות בתורה ... ולא מסתבר כלל דבר זה, דאם כן קשה אמאי בעי רבי מאיר שיגלול קודם הברכה שהיא טרחה כמו שכתב בית יוסף, והיה לו להניחו פתוח רק יהפוך פניו. אלא דהפיכת פנים כאן אינו נכון, דמראה עצמו כאלו אינו מברך על מה שיקרא רק על מידי אחרינא, דהא מראה עצמו כאלו מסלק פניו ממנה. וכ"כ מו"ח ז"ל הגון שיהיה פתוח בשעת הברכה לגמרי ולא יהפוך פניו כלל, דכך היא דעת הפוסקים והגאונים המפורסמים וכן אני נוהג. עכ"ל". | אולם, הטורי זהב הביא את דברי הבית חדש (קלט, אות ג) שלא קיבל את מנהג הכלבו, והורה שאדרבה, אין להטות פניו כלל. וזה לשונו: "ויש אומרים שיש לו להפוך פניו שלא יראה כאלו ברכות כתובות בתורה ... ולא מסתבר כלל דבר זה, דאם כן קשה אמאי בעי רבי מאיר שיגלול קודם הברכה שהיא טרחה כמו שכתב בית יוסף, והיה לו להניחו פתוח רק יהפוך פניו. אלא דהפיכת פנים כאן אינו נכון, דמראה עצמו כאלו אינו מברך על מה שיקרא רק על מידי אחרינא, דהא מראה עצמו כאלו מסלק פניו ממנה. וכ"כ מו"ח ז"ל הגון שיהיה פתוח בשעת הברכה לגמרי ולא יהפוך פניו כלל, דכך היא דעת הפוסקים והגאונים המפורסמים וכן אני נוהג. עכ"ל". | ||
== | === אחרונים === | ||
המשנה ברורה (ס"ק יט) פסק שמאחר ויש החולקים על טעם הרמ"א יש לעצום את עיניו בשעת הברכה. וזה לשונו: "מיהו יש אחרונים שכתבו דהפיכת פניו אינו נכון, דמראה עצמו כאלו אינו מברך על מה שיקרא רק על מידי אחרינא דהא מסלק פניו ממנו, ויותר טוב להעצים עיניו שלא להסתכל בס"ת בשעת ברכה ...". | המשנה ברורה (ס"ק יט) פסק שמאחר ויש החולקים על טעם הרמ"א יש לעצום את עיניו בשעת הברכה. וזה לשונו: "מיהו יש אחרונים שכתבו דהפיכת פניו אינו נכון, דמראה עצמו כאלו אינו מברך על מה שיקרא רק על מידי אחרינא דהא מסלק פניו ממנו, ויותר טוב להעצים עיניו שלא להסתכל בס"ת בשעת ברכה ...". | ||
פסק הילקוט יוסף (הלכות קרה"ת, סדר קריאת התורה וברכותיה, אות ה) שאין לגלול וכפשט דברי השו"ע. | פסק הילקוט יוסף (הלכות קרה"ת, סדר קריאת התורה וברכותיה, אות ה) שאין לגלול וכפשט דברי השו"ע. | ||