הבדלים בין גרסאות בדף "גלילת ספר התורה לפני הברכה שלפניה"

שורה 5: שורה 5:


==שיטות הראשונים בביאור מחלוקתם==
==שיטות הראשונים בביאור מחלוקתם==
והנה כתב הרא"ש ששיטת ר' יהודה היא לעיכובא, שלשיטתו אין לגלול כלל את הספר לפני הברכה, ומביא ראייה לכך מפסוק מפורש, וזה לשונו: "בירושלמי (הלכה ח) מפרש מה טעם: ובפתחו עמדו כל העם. ומה כתיב בתריה – ויברך עזרא את ה'". מבואר, שלאחר שפתח עזרא את הספר מיד בירך ולא כתוב שגלל.
ה'''רא''' כתב ששיטת ר' יהודה היא לעיכובא, כלומר שאין לגלול כלל את הספר לפני הברכה, ומביא ראייה לכך מפסוק מפורש, וזה לשונו: "בירושלמי (הלכה ח) מפרש מה טעם: ובפתחו עמדו כל העם. ומה כתיב בתריה – ויברך עזרא את ה'". מבואר, שלאחר שפתח עזרא את הספר מיד בירך ולא כתוב שגלל.<BR/>
לאידך, מצינו במאירי את הסברא השניה, שר' יהודה אינו סובר שאין לגלול כלל קודם הברכה, אלא שאין מטריחים אותו לעשות כן כיון שכולם יודעים שאין ברכות כתובות בתורה. וז"ל: "שבראשונה הואיל וצריך לפתוח קודם שיברך לראות היכן הוא צריך להתחיל, לא הטריחוהו לגלגל ולברך ולחזור ולפתוח".
מאידך, דעת ה'''מאירי''' שר' יהודה אינו סובר שאין לגלול כלל קודם הברכה, אלא שאין מטריחים אותו לעשות כן כיון שכולם יודעים שאין ברכות כתובות בתורה. וכן משמע מדברי ה'''תוספות''' (מגילה לב א ד"ה גוללו): "ולכתחילה הוא גוללו וסותמו קודם שיברך כדי שלא יאמרו ההמון שהברכות כתובות בו אבל בדיעבד אין לחוש שהרי לא שכיחי עמי הארץ כל כך עתה". שנקטו לשון 'לכתחילה' ו'דיעבד', משמע שלתחילה אף לשיטת ר' יהודה ראוי לגלול. וכהבנה זו הבין הגהות הב"ח (אות ב) שם.
וכן משמע מהתוספות (ד"ה 'גוללו'): "ולכתחילה הוא גוללו וסותמו קודם שיברך כדי שלא יאמרו ההמון שהברכות כתובות בו אבל בדיעבד אין לחוש שהרי לא שכיחי עמי הארץ כל כך עתה". שנקטו לשון 'לכתחילה' ו'דיעבד', משמע שלתחילה אף לשיטת ר' יהודה ראוי לגלול. וכהבנה זו הבין הגהות הב"ח (אות ב) שם.
וכן משמע מהריטב"א: "ויש אומרים דברכה ראשונה הוא דלא מיחייב לפתוח לראות ולגלול ולפתוח", אמנם אינו חייב, אבל ראוי שיגלול.
וכן משמע מהריטב"א: "ויש אומרים דברכה ראשונה הוא דלא מיחייב לפתוח לראות ולגלול ולפתוח", אמנם אינו חייב, אבל ראוי שיגלול.