הבדלים בין גרסאות בדף "גלילת ספר התורה לפני הברכה שלפניה"

שורה 1: שורה 1:
==מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה==
==מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה==
איתא בגמרא במגילה (לב.): "תנו רבנן: פותח ורואה, גולל ומברך, וחוזר ופותח וקורא, דברי רבי מאיר (דהיינו, שיגלול לפני שמברך את ברכת התורה). רבי יהודה אומר: פותח ורואה ומברך וקורא (דהיינו, שלא יגלול לפני שמברך). מאי טעמא דרבי מאיר - כדעולא, דאמר עולא: מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע למתורגמן - כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה, הכא נמי - כדי שלא יאמרו ברכות כתובין בתורה. ורבי יהודה: תרגום איכא למיטעי, ברכות - ליכא למיטעי (ופירש רש"י ד"ה 'אבל ברכות': הכל יודעין שאין ברכות כתובין בתורה). אמר רבי זירא אמר רב מתנה: הלכה, פותח ורואה ומברך וקורא (דהיינו, הלכה כר"י). - ולימא הלכה כרבי יהודה! - משום דאפכי להו".
ב'''גמרא'''' (מגילה לב א) מובאת ברייתא ובה מחלוקת תנאים בענין גלילת ספר התורה בזמן הברכה. לדעת ר' מאיר - פותח ורואה, גולל ומברך, וחוזר ופותח וקורא, כלומר שצריך לגלול לפני שמברך את ברכת התורה. רבי יהודה סוברר - פותח ורואה ומברך וקורא, כלומר מברך כשספר התורה פתוח. ומסבירה הגמרא טעמו של רבי מאיר - כדי שלא יאמרו שהברכות כתובות בתורה, ודומים הדברים לדבריו של עולא בענין אחר - מפני מה אמרו הקורא בתורה לא יסייע למתורגמן - כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה. לעומת זאת רבי יהודה סבור שבתרגום אמנם עלולים לטעות בדבר, אך בברכות לא, לפי שהכל יודעין שאין ברכות כתובות בתורה.  
מהגמרא כמבואר עולה שהלכה כר' יהודה שלא גולל קודם הברכה, משום שר' יוסי ור' יהודה - הלכה כר' יהודה. אמנם, יש לברר האם סברת ר' יהודה היא לעיכובא, שלכתחילה אין לגלול הספר מסיבה כלשהי, או שסברתו היא שיש עניין בגלילת הספר קודם הברכה ואפילו טוב שיגלול הספר כשיטת ר, אלא שאין הדבר לעיכובא.
<BR/>מסיימת הגמרא בדברי רבי זירא בשם רב מתנה - הלכה, פותח ורואה ומברך וקורא, דהיינו שהלכה כר' יהודה.
<BR/>מהגמרא כמבואר עולה שהלכה כר' יהודה שלא גולל קודם הברכה (לכאורה משום שר' מאיר ור' יהודה - הלכה כר' יהודה). אמנם, יש לברר האם סברת ר' יהודה היא לעיכובא, שלכתחילה אין לגלול הספר מסיבה כלשהי, או שסברתו היא שמותר ואפילו טוב שיגלול הספר כשיטת ר' מאיר, אלא שאין הדבר לעיכובא.


==שיטות הראשונים בביאור מחלוקתם==
==שיטות הראשונים בביאור מחלוקתם==