169
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "גידול בהמה דקה בארץ ישראל"
מ
←שיטת ה'כפתור ופרח': עיצוב
מ (←שיטת ה'כפתור ופרח': עיצוב) |
|||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
==שיטת ה'כפתור ופרח'== | ==שיטת ה'כפתור ופרח'== | ||
מיהו בספר כפתור ופרח (פ"י) כתב: "מכל זה נלמוד דפשיטא לן שנוהגים היום בא"י אלו הדינין דאין מגדלין, וכ"ש דאין רועין. דהא רב גמר מינה לבבל שנתיישבה ישראל... וכ"ש שהרי א"י נאסרו בה אלו הדינין מצד עצמה שהוזהרנו בהפסדה, ונצטווינו ביישובה כל הימים ואע"פ שאין הארץ בידינו. ולזה פרש"י ז"ל אין מגדלין בהמה דקה בא"י משום יישוב א"י, שמובירות את השדות,וכל שדות א"י סתמן דישראל. אבל מגדלין בסוריא- ארם צובא דוד כבשה וקסבר לא שמיה כיבוש והויא כחו"ל, ובחו"ל מותר דל"ח ליישובה, ואם יפסידו שדות אחרים ישלמו".עכ"ל. | מיהו בספר '''כפתור ופרח''' (פ"י) כתב: "מכל זה נלמוד דפשיטא לן שנוהגים היום בא"י אלו הדינין דאין מגדלין, וכ"ש דאין רועין. דהא רב גמר מינה לבבל שנתיישבה ישראל... וכ"ש שהרי א"י נאסרו בה אלו הדינין מצד עצמה שהוזהרנו בהפסדה, ונצטווינו ביישובה כל הימים ואע"פ שאין הארץ בידינו. ולזה פרש"י ז"ל אין מגדלין בהמה דקה בא"י משום יישוב א"י, שמובירות את השדות,וכל שדות א"י סתמן דישראל. אבל מגדלין בסוריא- ארם צובא דוד כבשה וקסבר לא שמיה כיבוש והויא כחו"ל, ובחו"ל מותר דל"ח ליישובה, ואם יפסידו שדות אחרים ישלמו".עכ"ל. | ||
והביא ראיה לדבריו אלו שהאיסור הוא אפילו כשאין הארץ בידינו מהא דאמרינן (דף פ ע"א) מעשה בחסיד אחד דהביאו לו עז וקשרו בכרעי המיטה, ובשעת מיתתו אמר אין בי אלא עוון אותה העז. וקי"ל (עיין רש"י שבת קכז:) דכל היכא דאמרינן מעשה בחסיד אחד זה או ר' יהודה בן בבא או ר' יהודה בר עילאי. וזה המעשה היה בימי חורבן בית שני, בזמן שאין הארץ ביד ישראל. | והביא ראיה לדבריו אלו שהאיסור הוא אפילו כשאין הארץ בידינו מהא דאמרינן (דף פ ע"א) מעשה בחסיד אחד דהביאו לו עז וקשרו בכרעי המיטה, ובשעת מיתתו אמר אין בי אלא עוון אותה העז. וקי"ל (עיין '''רש"י''' שבת קכז:) דכל היכא דאמרינן מעשה בחסיד אחד זה או ר' יהודה בן בבא או ר' יהודה בר עילאי. וזה המעשה היה בימי חורבן בית שני, בזמן שאין הארץ ביד ישראל. | ||
וכן נראה מהא דאיתא בגמ' אח"כ "אמר ר' ישמעאל (ס"א: ר' שמעון שזורי) מבעלי בתים שבגליל העליון היו בית אבא, ומפני מה חרבו? מפני שהיו מרעין בחורשין וכו'" ור' ישמעאל הוא ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג שהיה אחר החורבן (כדאיתא בשבת דף יב ע"ב "כשיבנה ביהמ"ק אביא חטאת שמינה") בזמן שאין הארץ בידינו ומעשרה הרוגי מלכות הוה, עכ"ד. (וע"ע בירושלמי דמאי פ"ה הלכה א'). | וכן נראה מהא דאיתא בגמ' אח"כ "אמר ר' ישמעאל (ס"א: ר' שמעון שזורי) מבעלי בתים שבגליל העליון היו בית אבא, ומפני מה חרבו? מפני שהיו מרעין בחורשין וכו'" ור' ישמעאל הוא ר' ישמעאל בן אלישע כ"ג שהיה אחר החורבן (כדאיתא בשבת דף יב ע"ב "כשיבנה ביהמ"ק אביא חטאת שמינה") בזמן שאין הארץ בידינו ומעשרה הרוגי מלכות הוה, עכ"ד. (וע"ע בירושלמי דמאי פ"ה הלכה א'). | ||
הרי שכתב להדיא אף בדעת רש"י דטעם האיסור הוא משום יישוב הארץ. ולפ"ז יוצא לנו שלוש שיטות בדעת רש"י: א. הגר"א-יישוב ישראל דהיינו גזל. ב. ה'כפתור ופרח'-יישוב ארץ ישראל והיינו יופיה של הארץ ואפי' כשאין הארץ ביד ישראל. ג. פשט דברי רש"י- יישוב א"י וכנ"ל, ודווקא כשהשדות שייכות לישראל. | הרי שכתב להדיא אף בדעת רש"י דטעם האיסור הוא משום יישוב הארץ. ולפ"ז יוצא לנו שלוש שיטות בדעת רש"י: א. הגר"א-יישוב ישראל דהיינו גזל. ב. ה'כפתור ופרח'-יישוב ארץ ישראל והיינו יופיה של הארץ ואפי' כשאין הארץ ביד ישראל. ג. פשט דברי רש"י- יישוב א"י וכנ"ל, ודווקא כשהשדות שייכות לישראל. | ||
וכדעת ה'כפתור ופרח' כתבו תוס' בסנהדרין (כה:ד"ה 'מגדלי איתמר' )"בהמה דקה אסור לגדל אפי' בבית משום ישוב א"י דילמא אתי לרעות בשדות". | |||
וכ"נ מדברי הגאון | וכדעת ה''''כפתור ופרח'''' כתבו '''תוס' בסנהדרין''' (כה:ד"ה 'מגדלי איתמר' )"בהמה דקה אסור לגדל אפי' בבית משום ישוב א"י דילמא אתי לרעות בשדות". | ||
וכ"נ מדברי הגאון ב'''שטמ"ק''' (דף עט ע"ב ד"ה וכתב הגאון) ז"ל: "שמא יתיר הקשר ותצא ותרעה, והוי הפסד דא"י". וכ"כ בפסקי הרי"ד "שרועות בשדות ומחריבות א"י". וכ"כ בפסקי ריא"ז "ומחריבות את הארץ". | |||
ולדבריהם צ"ב מאי טעמא אסר רב גם בבבל, והרי התם לא שייך הטעם של ישוב א"י? | ולדבריהם צ"ב מאי טעמא אסר רב גם בבבל, והרי התם לא שייך הטעם של ישוב א"י? | ||
והכפתור ופרח כתב שם שהוא "משום שלמדה מא"י לבבל שנתיישבה ונתמלאה ישראל ותורה ממה שנתרוקנה א"י וכל התורה כולה מלמדת ולמדה". וצ"ב בכוונתו. ואפשר שמודה שטעם הדבר הוא גם משום גזל כדמייתי בתר הכי (ע"מ רטז) להאי טעמא, ובבבל אסרו מטעם גזל, אע"פ שלא שייך שם טעם דיישוב א"י . או שנאמר שלא אסרו בבבל מכח התקנה אלא שנהגו האיסור וצ"ע. | והכפתור ופרח כתב שם שהוא "משום שלמדה מא"י לבבל שנתיישבה ונתמלאה ישראל ותורה ממה שנתרוקנה א"י וכל התורה כולה מלמדת ולמדה". וצ"ב בכוונתו. ואפשר שמודה שטעם הדבר הוא גם משום גזל כדמייתי בתר הכי (ע"מ רטז) להאי טעמא, ובבבל אסרו מטעם גזל, אע"פ שלא שייך שם טעם דיישוב א"י . או שנאמר שלא אסרו בבבל מכח התקנה אלא שנהגו האיסור וצ"ע. | ||
שו"ר | |||
שו"ר ב'''שו"ת שבט הלוי''' (ח"ד חו"מ סימן רכז) שכ' לפרש שבזה נחלקו רב הונא ורב (דף פ ע"א) האם האיסור שייך גם בבבל, דרב דס"ל דהאיסור שייך גם בבבל הוא משום שסובר שהטעם הוא גם משום גזל, ורב הונא שסובר דהאיסור לא שייך בבבל ס"ל דהטעם הוא משום א"י בלבד. | |||
==הדין בזה"ז== | ==הדין בזה"ז== | ||