169
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "גידול בהמה דקה בארץ ישראל"
מ
←הדין בזה"ז: עיצוב
מ (←שיטת ה'כפתור ופרח': עיצוב) |
מ (←הדין בזה"ז: עיצוב) |
||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
==הדין בזה"ז== | ==הדין בזה"ז== | ||
כתב | כתב ה'''שו"ע''' (חו"מ סימן תט, א): "אין מגדלין בהמה דקה בא"י מפני שדרכה לרעות בשדות של אחרים והיזקה מצוי, אבל מגדלין בסוריא ובמדברות שבא"י. והאידנא שאין מצוי שיהיו לישראל בא"י שדות נראה דשרי". | ||
ומבואר דס"ל שטעם האיסור הוא משום גזל כמו שכתב הרמב"ם ורש"י כנ"ל, וכיוון שאין השדות בא"י שייכים לישראל לא שייך גזל. ודלא כדברי הכפתור ופרח שכתב טעם עצמי "שהוזהרנו בהפסדה ונצטווינו בישובה כל הימים, ואע"פ שאין הארץ בידינו". וכך כתב הגר"א בדעת השו"ע שס"ל כרש"י. | ומבואר דס"ל שטעם האיסור הוא משום גזל כמו שכתב הרמב"ם ורש"י כנ"ל, וכיוון שאין השדות בא"י שייכים לישראל לא שייך גזל. ודלא כדברי הכפתור ופרח שכתב טעם עצמי "שהוזהרנו בהפסדה ונצטווינו בישובה כל הימים, ואע"פ שאין הארץ בידינו". וכך כתב הגר"א בדעת השו"ע שס"ל כרש"י. | ||
[אך לפי מה שכתבנו לעיל בדברי רש"י שכ' "וכל שדות א"י סתמן דישראל" שרק כשהשדות של ישראל שייך הטעם של יישוב א"י וכמ"ש בב"י בסי' תקסא', י"ל שזה ג"כ טעמו של השו"ע להתיר בזמנו. אך כאמור בדברי ה'כפתור ופרח' לא משמע הכי בדברי רש"י]. | [אך לפי מה שכתבנו לעיל בדברי רש"י שכ' "וכל שדות א"י סתמן דישראל" שרק כשהשדות של ישראל שייך הטעם של יישוב א"י וכמ"ש בב"י בסי' תקסא', י"ל שזה ג"כ טעמו של השו"ע להתיר בזמנו. אך כאמור בדברי ה'כפתור ופרח' לא משמע הכי בדברי רש"י]. | ||
ולפי"ז בזמנינו שבעזה"י נתחדש הישוב היהודי בא"י, יש לאסור לגדל בהמה דקה בא"י. וכ"כ הראי"ה קוק זצ"ל בס' הלכה ברורה: "ובימינו שב"ה התחיל יישוב ישראל בא"י, נראה פשוט שאסור בכל מרחב מקום היישוב, כדין המשנה". וכ"כ | ולפי"ז בזמנינו שבעזה"י נתחדש הישוב היהודי בא"י, יש לאסור לגדל בהמה דקה בא"י. וכ"כ הראי"ה קוק זצ"ל בס' הלכה ברורה: "ובימינו שב"ה התחיל יישוב ישראל בא"י, נראה פשוט שאסור בכל מרחב מקום היישוב, כדין המשנה". וכ"כ ב'''אגרות הראי"ה''' (א, לג): "ומה טוב היה אם ישימו לב לתקן את כל המעוות שבגידול בהמה דקה בא"י, כ"א ע"פ אופן המותר" (-כלומר במדבריות). וכן מסיק להלכה בשו"ת ''''יביע אומר'''' (ח"ג חו"מ סי' ז). | ||
==טעם המתירים== | ==טעם המתירים== | ||