הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת שהחיינו על בית או כלים חדשים"

==שיטת הירושלמי בענין כלים ישנים==

איתא ב'''ירושלמי''' (ברכות ט ג) ש'חדשים' שכתוב במשנה הוא לאו דווקא אלא אפילו שחקים, כלומר ישנים, שהם חדשים לו, מברך.

==שיטת הירושלמי בענין קיבל כלים במתנה==

איתא ב'''ירושלמי''' (ברכות ט ג) שאם קיבל כלים במתנה, מברך הטוב והמיטיב. וה'''תוספות''' (נט ב ד"ה ורבי) נתקשו בדבר שהרי לא מצינו ברכת הטוב והמיטיב אלא בדאיתא אחרינא בהדיה. וה'''רא"ש''' (ט טז) תירץ שיש כאן טוב גם לנותן, שאם המקבל הוא עני הרי שעשה בזה מצות צדקה, ואם המקבל עשיר הוא, הרי שהנותן שמח במה שהסכים לקבל מתנתו. והאחרונים (מעדני יום טוב ס, יעב"ץ א) הביאו כעין ראיה לזה מהגמרא ב'''קידושין''' (ז א) באומרת הילך מנה ואקדש אני לך, דחשיב כממון ממש.  

<BR/>אבל ה'''גר"א''' (הגהות על הרא"ש א) כתב שדברים אלו חלושים שאם כן אף הנותן יברך, וזה לא מצאנו. וכתב שהירושלמי סובר שאם הוא דבר חדש מברך הטוב והמיטיב, וכן הדין בקיבל או ירש וכד', אבל אם קנה הרי החליף מעות בכלים ואין זו שמחה גמורה.

==על אלו כלים מברכים==

כתבו ה'''תוספות''' (נט ב ד"ה ורבי) בשם '''ר"י''' שדוקא על בגדים חשובים מברכים שהחיינו, דומיא דבית חדש שהוא חשוב, אבל בגדים שאינם חשובים כמנעלים ואנפילאות וחלוק וכיו"ב אין צריך לברך עליהם.

<BR/>ב'''תרומת הדשן''' (לז) כתב שיש לנהוג כדברי התוס' שלא לברך על בגדים שאינם חשובים כלל, אבל כלים חשובים קצת כבגדי צמר וכיוצא שבני אדם רגילים לחדשם לפרקים, מברכים עליהם.

[[קטגוריה:ברכות נט:]]

[[קטגוריה:ברכות ס.]]

[[קטגוריה:ברכות פרק י]]

[[קטגוריה:אורח חיים סימן רכג]]