הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת שהחיינו על בית או כלים חדשים"

אין תקציר עריכה
שורה 81: שורה 81:
===כלים שאינם בגדים===
===כלים שאינם בגדים===
כתב ה'''רדב"ז''' (ג תיב) שכל כלי תשמיש אף שאינם בגדים שלובשם, כל שהוא שמח בהם מברך שהחיינו, אפילו אינם חדשים אלא שחקים כיון שהם חדשים אצלו מברך. ורק קערות ויורות וכיוצא בהם שאין בהם חשיבות ואין אדם שמח בהם אינו מברך.
כתב ה'''רדב"ז''' (ג תיב) שכל כלי תשמיש אף שאינם בגדים שלובשם, כל שהוא שמח בהם מברך שהחיינו, אפילו אינם חדשים אלא שחקים כיון שהם חדשים אצלו מברך. ורק קערות ויורות וכיוצא בהם שאין בהם חשיבות ואין אדם שמח בהם אינו מברך.
<BR/>גם ב'''פרי מגדים''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1116 (משבצות זהב ד)] כתב כן מדנפשיה. וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (יג) לברך אף על כלי תשמיש אם הם דברים שלב אדם שמח בהם.


====ברכה על ספרים====
====ברכה על ספרים====
שורה 88: שורה 89:
<BR/>גם ב'''תפארת ישראל''' על המשניות (יכין יד) כתב שעל קניית ספרים יש לברך שהחיינו, שהרי התורה יקרה היא מפנינים.
<BR/>גם ב'''תפארת ישראל''' על המשניות (יכין יד) כתב שעל קניית ספרים יש לברך שהחיינו, שהרי התורה יקרה היא מפנינים.
<BR/>והיעב"ץ ב'''מור וקציעה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7920&st=&pgnum=190 (ד"ה או קנה כלים חדשים)] תמה על המג"א מה ענין הנאה ממצוות להכא, שזה נאמר לגבי מודר הנאה וכד', אבל לענין שמחה מן המצוות הרי אין שמחה לנפש גדולה מזו, ולכן יש לברך על ספרים חדשים שהחיינו.
<BR/>והיעב"ץ ב'''מור וקציעה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7920&st=&pgnum=190 (ד"ה או קנה כלים חדשים)] תמה על המג"א מה ענין הנאה ממצוות להכא, שזה נאמר לגבי מודר הנאה וכד', אבל לענין שמחה מן המצוות הרי אין שמחה לנפש גדולה מזו, ולכן יש לברך על ספרים חדשים שהחיינו.
 
<BR/>החיד"א ב'''שיורי ברכה''' (רכג א) כתב שהמנהג כהמגן אברהם. וכן כתב ב'''שערי תשובה''' (י).
החיד"א ב'''שיורי ברכה''' (רכג א) כתב שהמנהג כהמגן אברהם. וכן כתב ב'''שערי תשובה''' (י).
<BR/>וב'''חיי אדם''' (א סב ה) כתב שאם היה מהדר אחר ספר מסויים וקנאו ושמח בו, מברך. וב'''משנה ברורה''' (יג) אכן הכריע שאין למחות ביד מי שמברך.


===הכותב ספר===
===הכותב ספר===
שורה 115: שורה 116:
<BR/>ב'''מאירי''' (ס א ד" לישנא) הביא שתי הדעות והכריע מתוך דברי הירושלמי כדעת הרשב"א, שיש לברך בשעת קניה. גם ב'''אורחות חיים''' לוניל (א ברכות נב) כתב שיש לברך בשעת קניה.
<BR/>ב'''מאירי''' (ס א ד" לישנא) הביא שתי הדעות והכריע מתוך דברי הירושלמי כדעת הרשב"א, שיש לברך בשעת קניה. גם ב'''אורחות חיים''' לוניל (א ברכות נב) כתב שיש לברך בשעת קניה.


ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רכג ד) כתב לברך בשעת הקניין אף שעדיין לא נשתמש בהם, שאין הברכה אלא על שמחת הלב ששמח בקנייתן.
ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רכג ד) כתב לברך בשעת הקניין אף שעדיין לא נשתמש בהם, שאין הברכה אלא על שמחת הלב ששמח בקנייתן.
 
ה'''מגן אברהם''' (ו) כתב שאם קנה כסף ונתן לאומן לעשות ממנו כלי, אינו מברך אלא כשישתמש בו. אמנם ה'''טורי זהב''' (ג) כתב שאם קנה בגד, אף שצריך ליתנו לחייט לעשות ממנו מלבוש, מברך בשעת קניה, שאף שאין ההנאה ניכרת מיד, מ"מ על שמחת הלב הוא מברך. והרב '''חיי אדם''' (א סב ב) כתב שליכא פלוגתא שהכל לפי שמחת הלב, שאם שמח הוא בקניה, יברך בשעת הקניה ואפילו אם קנה סחורה לתקן ממנה בגד, יברך בשעת הקניה ודעת הט"ז, אך אם שמח הוא בשעת הלבישה, יברך אז כהמג"א.


'''ר' עקיבא איגר''' בגליון השלחן ערוך הסתפק, האם אפשר לברך על כלים לא טבולים בשעת קניה, שהרי אינם ראויים עדיין לשימוש, וכן הסתפק בבנה בית וטרם קבע בו מזוזה, אם יכול כבר לברך, ונשאר בצריך עיון למעשה.
'''ר' עקיבא איגר''' בגליון השלחן ערוך הסתפק, האם אפשר לברך על כלים לא טבולים בשעת קניה, שהרי אינם ראויים עדיין לשימוש, וכן הסתפק בבנה בית וטרם קבע בו מזוזה, אם יכול כבר לברך, ונשאר בצריך עיון למעשה.