הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת שהחיינו על בית או כלים חדשים"

אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
===הכרעת הפוסקים===
===הכרעת הפוסקים===
הפוסקים כולם הכריעו הלכה כר' יוחנן, שקיימא לן הלכה כר' יוחנן לעומת רב, וכל שכן לעומת רב הונא תלמידו. וכן הכריעו כלישנא בתרא, ולכן מי שקנה כלים וחזר וקנה כיוצא בהם חוזר ומברך שהחיינו, אפילו שכבר קנה כיוצא בהם בעבר.
הפוסקים כולם הכריעו הלכה כר' יוחנן, שקיימא לן הלכה כר' יוחנן לעומת רב, וכל שכן לעומת רב הונא תלמידו. וכן הכריעו כלישנא בתרא, ולכן מי שקנה כלים וחזר וקנה כיוצא בהם חוזר ומברך שהחיינו, אפילו שכבר קנה כיוצא בהם בעבר.
<BR/>כן פסקו ה'''רי"ף''' (מד א), ה'''תוספות''' (מט ב ד"ה ורבי), ה'''רי"ד''' (פסקים ברכות נט ב), '''ספר האשכול''' (ברכת הודאה לב ב ד"ה בנה), '''הרוקח''' (הלכות ברכות שמא), '''ראבי"ה''' (א ברכות קמו ד"ה הרואה), ה'''רא"ש''' (ט טז), ה'''טור''' (אורח חיים רכג) וה'''שלחן ערוך''' (רכג א).
<BR/>כן פסקו ה'''רי"ף''' (מד א), ה'''תוספות''' (מט ב ד"ה ורבי), ה'''רי"ד''' (פסקים ברכות נט ב), '''ספר האשכול''' (ברכת הודאה לב ב ד"ה בנה), '''הרוקח''' (הלכות ברכות שמא), '''ראבי"ה''' (א ברכות קמו ד"ה הרואה), '''ספר הפרדס''' (שער הראיה ד"ה גרסינן בפרק הרואה), ה'''רא"ש''' (ט טז), ה'''טור''' (אורח חיים רכג) וה'''שלחן ערוך''' (רכג א).
<BR/>אמנם ה'''רשב"א''' כתב (ס א ד"ה לישנא) שהיה נראה לו לפסוק הלכה כלישנא קמא, הן מחמת הספק שיש להקל בו בברכות דרבנן, והן מחמת שהברייתא דר' מאיר ור' יהודה אתיא כפשוטה לפי לישנא קמא, ולפי זה אם קנה וחזר וקנה אינו מברך. אך סיים הרשב"א שראה לפוסקים שפסקו כלישנא בתרא, ומשמע שמבטל דעתו אליהם.  
<BR/>אמנם ה'''רשב"א''' כתב (ס א ד"ה לישנא) שהיה נראה לו לפסוק הלכה כלישנא קמא, הן מחמת הספק שיש להקל בו בברכות דרבנן, והן מחמת שהברייתא דר' מאיר ור' יהודה אתיא כפשוטה לפי לישנא קמא, ולפי זה אם קנה וחזר וקנה אינו מברך. אך סיים הרשב"א שראה לפוסקים שפסקו כלישנא בתרא, ומשמע שמבטל דעתו אליהם.  
<BR/>גם ב'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא) מובא שיש שפסקו כר' יוחנן בלישנא קמא, לפי שבכל ספק בברכות דרבנן יש להקל. אבל המאירי עצמו כתב שאין נראה כן.
<BR/>גם ב'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא) מובא שיש שפסקו כר' יוחנן בלישנא קמא, לפי שבכל ספק בברכות דרבנן יש להקל. אבל המאירי עצמו כתב שאין נראה כן.
שורה 41: שורה 41:


==שיטת הירושלמי בענין קיבל כלים במתנה==
==שיטת הירושלמי בענין קיבל כלים במתנה==
איתא ב'''ירושלמי''' (ברכות ט ג) שאם קיבל כלים במתנה, מברך הטוב והמיטיב. וה'''תוספות''' (נט ב ד"ה ורבי) נתקשו בדבר שהרי לא מצינו ברכת הטוב והמיטיב אלא בדאיתא אחרינא בהדיה. וה'''רא"ש''' (ט טז) תירץ שיש כאן טוב גם לנותן, שאם המקבל הוא עני הרי שעשה בזה מצות צדקה, ואם המקבל עשיר הוא, הרי שהנותן שמח במה שהסכים לקבל מתנתו. והאחרונים (מעדני יום טוב ס, יעב"ץ א) הביאו כעין ראיה לזה מהגמרא ב'''קידושין''' (ז א) באומרת הילך מנה ואקדש אני לך, דחשיב כממון ממש.  
איתא ב'''ירושלמי''' (ברכות ט ג) שאם קיבל כלים במתנה, מברך הטוב והמיטיב. וה'''תוספות''' (נט ב ד"ה ורבי) נתקשו בדבר שהרי לא מצינו ברכת הטוב והמיטיב אלא בדאיתא אחרינא בהדיה. וה'''רא"ש''' (ט טז) תירץ שיש כאן טוב גם לנותן, שאם המקבל הוא עני הרי שעשה בזה מצות צדקה, ואם המקבל עשיר הוא, הרי שהנותן שמח במה שהסכים לקבל מתנתו. והאחרונים (מעדני יום טוב ס, יעב"ץ א) הביאו כעין ראיה לזה מהגמרא ב'''קידושין''' (ז א) באומרת הילך מנה ואקדש אני לך, דחשיב כממון ממש.
<BR/>אבל ה'''גר"א''' (הגהות על הרא"ש א) כתב שדברים אלו חלושים שאם כן אף הנותן יברך, וזה לא מצאנו. וכתב שהירושלמי סובר שאם הוא דבר חדש מברך הטוב והמיטיב, וכן הדין בקיבל או ירש וכד', אבל אם קנה הרי החליף מעות בכלים ואין זו שמחה גמורה.
<BR/>דברי הרא"ש הועתקו להלכה הב'''אבודרהם''' (ברכת הראיה השבח וההודאה).
אבל ה'''גר"א''' (הגהות על הרא"ש א) כתב שדברים אלו חלושים שאם כן אף הנותן יברך, וזה לא מצאנו. וכתב שהירושלמי סובר שאם הוא דבר חדש מברך הטוב והמיטיב, וכן הדין בקיבל או ירש וכד', אבל אם קנה הרי החליף מעות בכלים ואין זו שמחה גמורה.


וב'''רשב"א''' (נט ב ד"ה בנה) כתב שבגמרא שלנו משמע דלא כהירושלמי בזה, שלפי הבבלי אין חילוק בין אם קנה לבין אם ניתן לו במתנה. וכתב שכן דעת ה'''ראב"ד'''. משמע בדבריו שגם לפי הבבלי יש לברך בניתן לו במתנה, אלא שמברך את ברכת שהחיינו ולא הטוב והמיטיב, וכן משמע ב'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא). וכן כתב ה'''אורחות חיים''' לוניל (א ברכות נב).
וב'''רשב"א''' (נט ב ד"ה בנה) כתב שבגמרא שלנו משמע דלא כהירושלמי בזה, שלפי הבבלי אין חילוק בין אם קנה לבין אם ניתן לו במתנה. וכתב שכן דעת ה'''ראב"ד'''. משמע בדבריו שגם לפי הבבלי יש לברך בניתן לו במתנה, אלא שמברך את ברכת שהחיינו ולא הטוב והמיטיב, וכן משמע ב'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא). וכן כתב ה'''אורחות חיים''' לוניל (א ברכות נב).
שורה 52: שורה 54:


==קנה לו ולביתו==
==קנה לו ולביתו==
עוד מובא ב'''ירושלמי''' (ברכות י ג) שאם קנה לו ולביתו מברך הטוב והמיטיב. וב'''ספר מצוות קטן''' (קנא ד"ה גרסינן בפרק הרואה) הביא דבריו וכתב שנראה לו שהוא בנוסף על ברכת שהחיינו. גם ה'''ריקאנטי''' (עח) הביא דברי הירושלמי הללו להלכה, וכן הוא ב'''ארחות חיים''' לוניל (א ברכות נב), וב'''כלבו''' (פז ד"ה הרואה חברו).
ב'''ספר מצוות קטן''' (קנא ד"ה גרסינן בפרק הרואה) כתב בשם ה'''ירושלמי''' (דרוש מקור) שאם קנה לו ולביתו מברך הטוב והמיטיב. וכתב על זה הסמ"ק שנראה לו שהוא בנוסף על ברכת שהחיינו. גם ה'''ריקאנטי''' (עח) הביא דברים אלו להלכה, וכן הוא ב'''ארחות חיים''' לוניל (א ברכות נב), וב'''כלבו''' (פז ד"ה הרואה חברו), וב'''אבודרהם''' (ברכת הראיה השבח וההודאה).


==על אלו כלים מברכים==
==על אלו כלים מברכים==
שורה 58: שורה 60:
<BR/>דברים אלו הובאו ב'''רא"ש''' (ט טז) והוסיף שלו נראה שהכל לפי מה שהוא אדם, שיש עני ששמח בחלוק יותר מעשיר בבגדים חשובים. והביא לזה ראיה ממסכת '''נדרים''' (מט ב) שרב יהודה היה מברך 'ברוך שעטני מעיל' לפי שהיה חשוב בעיניו לרוב עניותו, וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים רכג) לדינא. אמנם ב'''תוספות רא"ש''' (ס א ד"ה ורבי) הדברים מובאים כפי שהם בתוס' בלא תוספת.
<BR/>דברים אלו הובאו ב'''רא"ש''' (ט טז) והוסיף שלו נראה שהכל לפי מה שהוא אדם, שיש עני ששמח בחלוק יותר מעשיר בבגדים חשובים. והביא לזה ראיה ממסכת '''נדרים''' (מט ב) שרב יהודה היה מברך 'ברוך שעטני מעיל' לפי שהיה חשוב בעיניו לרוב עניותו, וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים רכג) לדינא. אמנם ב'''תוספות רא"ש''' (ס א ד"ה ורבי) הדברים מובאים כפי שהם בתוס' בלא תוספת.
<BR/>ה'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא) כתב שאין נראה לו כדעת התוס' אלא על כל הכלים מברכים, שבמשנה כל הכלים במשמע. גם מבואר בדבריו שאף לדעת התוס' אינו חובה לברך על בגדים שאינם חשובים, אבל בתורת רשות מותר לברך.
<BR/>ה'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא) כתב שאין נראה לו כדעת התוס' אלא על כל הכלים מברכים, שבמשנה כל הכלים במשמע. גם מבואר בדבריו שאף לדעת התוס' אינו חובה לברך על בגדים שאינם חשובים, אבל בתורת רשות מותר לברך.
<BR/>ב'''ספר מצוות קטן''' (קנא ד"ה גרסינן בפרק הרואה) הביא דברי הירושלמי ודברי ר"י ולא הזכיר דעת הרא"ש, וכן הוא ב'''ריקאנטי''' (עח), וב'''אורחות חיים''' לוניל (א ברכות נב) והוסיף לבגדים שאינם חשובים גם מכנסים וסתר פנים (צעיף), וכתב שכן נראה בתוספתא (דרוש מקור).
<BR/>ב'''ספר מצוות קטן''' (קנא ד"ה גרסינן בפרק הרואה) הביא דברי הירושלמי ודברי ר"י, ולא הזכיר דעת הרא"ש, וכן הוא ב'''ריקאנטי''' (עח), וב'''ספר הפרדס''' (שער הראיה ד"ה גרסינן בפרק הרואה), וב'''אורחות חיים''' לוניל (א ברכות נב) והוסיף גם מכנסים וסתר פנים (צעיף), שאינם חשובים לברך עליהם, וכתב שכן נראה בתוספתא (דרוש מקור).
<BR/>גם ה'''כלבו''' (פז ד"ה הרואה חבירו) כתב בסתם שצריך שיהיו המלבושים חשובים שיהיה לבו שמח בהם קצת.
<BR/>גם ה'''כלבו''' (פז ד"ה הרואה חבירו) כתב בסתם שצריך שיהיו המלבושים חשובים שיהיה לבו שמח בהם קצת.
ה'''אבודרהם''' (ברכות הראיה השבח וההודאה ד"ה הבונה) הביא שתי הדעות ולא הכריע.


ב'''תרומת הדשן''' (לז) כתב שכיון שכל המחברים סתמו כדברי ר"י שאין מברכים על בגדים שאינם חשובים, יש לנהוג כדבריו ודלא כרא"ש שמחלק בין אדם לאדם. וצירף לזה את סברת [[#שיטת רב שרירא גאון|רב שרירא גאון]] שסובר שאין מברכים כלל שהחיינו על כלים חדשים, ואף שלא קיימא לן כוותיה להלכה, מ"מ לענין בגדים שאינם חשובים יש להכריע שלא לברך. אמנם בגדים חשובים אפילו מעט כגון בגדי צמר, שדרך אנשים לחדשם מזמן לזמן, יש לברך, ואפשר שאף רב שרירא סובר בזה שצריך לברך. אבל חלוק ומנעלים ואנפילאות אפילו בחורים עניים לא יברכו.  
ב'''תרומת הדשן''' (לז) כתב שכיון שכל המחברים סתמו כדברי ר"י שאין מברכים על בגדים שאינם חשובים, יש לנהוג כדבריו ודלא כרא"ש שמחלק בין אדם לאדם. וצירף לזה את סברת [[#שיטת רב שרירא גאון|רב שרירא גאון]] שסובר שאין מברכים כלל שהחיינו על כלים חדשים, ואף שלא קיימא לן כוותיה להלכה, מ"מ לענין בגדים שאינם חשובים יש להכריע שלא לברך. אמנם בגדים חשובים אפילו מעט כגון בגדי צמר, שדרך אנשים לחדשם מזמן לזמן, יש לברך, ואפשר שאף רב שרירא סובר בזה שצריך לברך. אבל חלוק ומנעלים ואנפילאות אפילו בחורים עניים לא יברכו.  
שורה 71: שורה 75:


==על איזה בית מברכים==
==על איזה בית מברכים==
ב'''אבודרהם''' (ברכת הראייה השבח וההודאה ד"ה הבונה) כתב שבונה או הקונה בית חדש מברך, וכן הנוטע כרם או שדה או קונהו מברך שהחיינו.
===בית כנסת===
===בית כנסת===
דנו הפוסקים האם על בניית בית כנסת חדש יש לברך שהחיינו.
דנו הפוסקים האם על בניית בית כנסת חדש יש לברך שהחיינו.