הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת שהחיינו על בית או כלים חדשים"

ברכת שהחיינו על בית או כלים חדשים (עריכה)

גרסה מ־14:00, 23 בפברואר 2017

נוספו 1,989 בתים , 14:00, 23 בפברואר 2017

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,780

עריכות

@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 מיוחד בדבר הוא ה'''רמב"ם''' (ברכות י א) שכתב שיש לברך שהחיינו בין יש לו כיוצא בהן ובין אין לו, משמע שפוסק כלישנא קמא אליבא דר' יוחנן, ודווקא שיש לו בירושה וכד', אם קנה וחזר וקנה אינו מברך. ובאמת ה'''רמ"ך''' תמה עליו בזה.
 <BR/>ב'''כסף משנה''' כתב לתרץ שכיון שלישנא בתרא איתותב מהברייתא, פסק הרמב"ם כלישנא קמא. ואף שהגמרא תירצה בדוחק שכחא דהיתרא עדיפא ליה, לא שייך כל כך לישנא דהיתרא באין צריך לברך.
+ה'''מגן אברהם''' (רכג ה) כתב שלא ראה שנזהרים בברכה זו, ולימד עליהם זכות, אבל סיים שאין להקל.
+<BR/>וב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ה) כתב לברך בלא שם ומלכות.
+===ברכת מלביש ערומים===
+כתב הרב '''אליה רבה''' (ז) שקודם ברכת שהחיינו יברך 'מלביש ערומים', אמנם אם לובשו בבוקר יכוון לפוטרו בברכות השחר. והובאו דבריו גם ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ה).
 ==שיטת הירושלמי בענין כלים ישנים==
@@ שורה 23: / שורה 29: @@
 ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות י א) מובא בשם רבנו יהודה, שגם לירושלמי מברך דווקא כשהחקים שהם חשובים קצת כעין חדשים.
+===מסקנת ההלכה===
+הרי"ף והרמב"ם לא הביאו דברי הירושלמי הללו.
+ב'''טור''' וב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רכג ג) הביאו להלכה דברי הירושלמי הללו, שאם הם חדשים אצלו מברך, והביאו אף דברי הראב"ד שאם מכרן וחזר וקנאן אינו מברך.
 ==שיטת הירושלמי בענין קיבל כלים במתנה==
@@ שורה 29: / שורה 40: @@
 וב'''רשב"א''' (נט ב ד"ה בנה) כתב שבגמרא שלנו משמע דלא כהירושלמי בזה, שלפי הבבלי אין חילוק בין אם קנה לבין אם ניתן לו במתנה. וכתב שכן דעת ה'''ראב"ד'''. משמע בדבריו שגם לפי הבבלי יש לברך בניתן לו במתנה, אלא שמברך את ברכת שהחיינו ולא הטוב והמיטיב, וכן משמע ב'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא).
+ב'''טור''' (אורח חיים רכג) הביא בשם ה'''סמ"ק''' את דברי הירושלמי כפשוטם, שאם מקבל במתנה מברך הטוב והמיטיב, שמיטיב לו ולנותן.
 ב'''תפארת ישראל''' על המשניות (יכין טו) כתב כהירושלמי שאם מקבל הוא מתנה מברך הטוב והמיטיב.
@@ שורה 40: / שורה 53: @@
 ===ברכה על ספרים===
-ב'''תפארת ישראל''' על המשניות (יכין יד) כתב שאף על קניית ספרים יש לברך שהחיינו, שהרי התורה יקרה היא מפנינים.
+ה'''מגן אברהם''' (ה) כתב שדווקא על כלי תשמיש יש לברך, אבל על ספרים חדשים אין לברך, דמצוות לאו להינות ניתנו. אבל הביא בשם '''ברכת רמ"מ''' לברך על ספרים.
+<BR/>גם ב'''תפארת ישראל''' על המשניות (יכין יד) כתב שעל קניית ספרים יש לברך שהחיינו, שהרי התורה יקרה היא מפנינים.
+==על איזה בית מברכים==
+===בית כנסת===
+דנו הפוסקים האם על בניית בית כנסת חדש יש לברך שהחיינו.
 ==זמן הברכה==
-כתב ה'''רשב"א''' (נט ב ד"ה בנה) שאת הברכה יש לברך בשעה שקונה אותם ולא בשעה שלובש אותם, אף שעדיין לא נשתמש בהם, לפי שאין ברכה זו אלא על שמחת הלב, וכתב שכן משמע מן הירושלמי, וכן כתב גם ה'''רא"ש''' בפסקים (ט טז) וב'''תוספות רא"ש''' (ס א ד"ה גרסינן). וכן הביא ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות י א) בשמו.
+כתב ה'''רשב"א''' (נט ב ד"ה בנה) שאת הברכה יש לברך בשעה שקונה אותם ולא בשעה שלובש אותם, אף שעדיין לא נשתמש בהם, לפי שאין ברכה זו אלא על שמחת הלב, וכתב שכן משמע מן הירושלמי, וכן כתב גם ה'''רא"ש''' בפסקים (ט טז) וב'''תוספות רא"ש''' (ס א ד"ה גרסינן). וכן הביא ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות י א) בשמו. וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים רכג).
 <BR/>אמנם ב'''שיטה מקובצת''' (נט ב ד"ה בנה) מובא בשם יש אומרים שאין לברך אלא עד שיתמש בהם, שידור בבית וילבש הכלים.
 <BR/>ב'''מאירי''' (ס א ד" לישנא) הביא שתי הדעות והכריע מתוך דברי הירושלמי כדעת הרשב"א, שיש לברך בשעת קניה.
+'''ר' עקיבא איגר''' בגליון השלחן ערוך הסתפק, האם אפשר לברך על כלים לא טבולים בשעת קניה, שהרי אינם ראויים עדיין לשימוש, וכן הסתפק בבנה בית וטרם קבע בו מזוזה, אם יכול כבר לברך, ונשאר בצריך עיון למעשה.
 ==נוסח הברכה==