הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת שהחיינו על בית או כלים חדשים"

אין תקציר עריכה
שורה 15: שורה 15:
<BR/>גם ב'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא) מובא שיש שפסקו כר' יוחנן בלישנא קמא, לפי שבכל ספק בברכות דרבנן יש להקל. אבל המאירי עצמו כתב שאין נראה כן.
<BR/>גם ב'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא) מובא שיש שפסקו כר' יוחנן בלישנא קמא, לפי שבכל ספק בברכות דרבנן יש להקל. אבל המאירי עצמו כתב שאין נראה כן.


מיוחד בדבר הוא ה'''רמב"ם''' (ברכות י א) שכתב שיש לברך שהחיינו בין יש לו כיוצא בהן ובין אין לו, משמע שפוסק כלישנא קמא אליבא דר' יוחנן, ודווקא שיש לו בירושה וכד', אם קנה וחזר וקנה אינו מברך.
מיוחד בדבר הוא ה'''רמב"ם''' (ברכות י א) שכתב שיש לברך שהחיינו בין יש לו כיוצא בהן ובין אין לו, משמע שפוסק כלישנא קמא אליבא דר' יוחנן, ודווקא שיש לו בירושה וכד', אם קנה וחזר וקנה אינו מברך. ובאמת ה'''רמ"ך''' תמה עליו בזה.
<BR/>ב'''כסף משנה''' כתב לתרץ שכיון שלישנא בתרא איתותב מהברייתא, פסק הרמב"ם כלישנא קמא. ואף שהגמרא תירצה בדוחק שכחא דהיתרא עדיפא ליה, לא שייך כל כך לישנא דהיתרא באין צריך לברך.


==שיטת הירושלמי בענין כלים ישנים==
==שיטת הירושלמי בענין כלים ישנים==
איתא ב'''ירושלמי''' (ברכות ט ג) ש'חדשים' שכתוב במשנה הוא לאו דווקא אלא אפילו שחקים, כלומר ישנים, שהם חדשים לו, מברך.
איתא ב'''ירושלמי''' (ברכות ט ג) ש'חדשים' שכתוב במשנה הוא לאו דווקא אלא אפילו שחקים, כלומר ישנים, שהם חדשים לו, מברך.
<BR/>וכתב ה'''רשב"א''' (נט ב ד"ה בנה) בשם ה'''ראב"ד''' שלפי זה מה שנקטה המשנה חדשים הוא לאפוקי היכא שמכרן וחזר וקנה את אותם כלים בעצמם, שבזה אינו מברך אף לירושלמי, וכן הביא ה'''מאירי''' (נט ב ד"ה המשנה החמישית) בשם גדולי המפרשים, ועוד מבואר במאירי שבדברי הירושלמי כלולים אף אם קנה בית ישן מברך דומיא דכלים ישנים, ולאו דווקא על בניית בית חדש, הואיל ולדידו הוא חדש.
<BR/>וכתב ה'''רשב"א''' (נט ב ד"ה בנה) בשם ה'''ראב"ד''' שלפי זה מה שנקטה המשנה חדשים הוא לאפוקי היכא שמכרן וחזר וקנה את אותם כלים בעצמם, שבזה אינו מברך אף לירושלמי, וכן הביא ה'''מאירי''' (נט ב ד"ה המשנה החמישית) בשם גדולי המפרשים, ועוד מבואר במאירי שבדברי הירושלמי כלולים אף אם קנה בית ישן מברך דומיא דכלים ישנים, ולאו דווקא על בניית בית חדש, הואיל ולדידו הוא חדש.
ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות י א) מובא בשם רבנו יהודה, שגם לירושלמי מברך דווקא כשהחקים שהם חשובים קצת כעין חדשים.


==שיטת הירושלמי בענין קיבל כלים במתנה==
==שיטת הירושלמי בענין קיבל כלים במתנה==
שורה 28: שורה 31:


ב'''תפארת ישראל''' על המשניות (יכין טו) כתב כהירושלמי שאם מקבל הוא מתנה מברך הטוב והמיטיב.
ב'''תפארת ישראל''' על המשניות (יכין טו) כתב כהירושלמי שאם מקבל הוא מתנה מברך הטוב והמיטיב.
==על אלו כלים מברכים==
==על אלו כלים מברכים==
כתבו ה'''תוספות''' (נט ב ד"ה ורבי) בשם '''ר"י''' שדוקא על בגדים חשובים מברכים שהחיינו, דומיא דבית חדש שהוא חשוב, אבל בגדים שאינם חשובים כמנעלים ואנפילאות וחלוק וכיו"ב אין צריך לברך עליהם.
כתבו ה'''תוספות''' (נט ב ד"ה ורבי) בשם '''ר"י''' שדוקא על בגדים חשובים מברכים שהחיינו, דומיא דבית חדש שהוא חשוב, אבל בגדים שאינם חשובים כמנעלים ואנפילאות וחלוק וכיו"ב אין צריך לברך עליהם.
שורה 39: שורה 43:


==זמן הברכה==
==זמן הברכה==
כתב ה'''רשב"א''' (נט ב ד"ה בנה) שאת הברכה יש לברך בשעה שקונה אותם ולא בשעה שלובש אותם, אף שעדיין לא נשתמש בהם, לפי שאין ברכה זו אלא על שמחת הלב, וכתב שכן משמע מן הירושלמי, וכן כתב גם ה'''רא"ש''' בפסקים (ט טז) וב'''תוספות רא"ש''' (ס א ד"ה גרסינן).
כתב ה'''רשב"א''' (נט ב ד"ה בנה) שאת הברכה יש לברך בשעה שקונה אותם ולא בשעה שלובש אותם, אף שעדיין לא נשתמש בהם, לפי שאין ברכה זו אלא על שמחת הלב, וכתב שכן משמע מן הירושלמי, וכן כתב גם ה'''רא"ש''' בפסקים (ט טז) וב'''תוספות רא"ש''' (ס א ד"ה גרסינן). וכן הביא ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות י א) בשמו.
<BR/>אמנם ב'''שיטה מקובצת''' (נט ב ד"ה בנה) מובא בשם יש אומרים שאין לברך אלא עד שיתמש בהם, שידור בבית וילבש הכלים.
<BR/>אמנם ב'''שיטה מקובצת''' (נט ב ד"ה בנה) מובא בשם יש אומרים שאין לברך אלא עד שיתמש בהם, שידור בבית וילבש הכלים.
<BR/>ב'''מאירי''' (ס א ד" לישנא) הביא שתי הדעות והכריע מתוך דברי הירושלמי כדעת הרשב"א, שיש לברך בשעת קניה.
<BR/>ב'''מאירי''' (ס א ד" לישנא) הביא שתי הדעות והכריע מתוך דברי הירושלמי כדעת הרשב"א, שיש לברך בשעת קניה.