9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת שהחיינו על בית או כלים חדשים"
אין תקציר עריכה
| שורה 11: | שורה 11: | ||
הפוסקים כולם הכריעו הלכה כר' יוחנן, שקיימא לן הלכה כר' יוחנן לעומת רב, וכל שכן לעומת רב הונא תלמידו. וכן הכריעו כלישנא בתרא, ולכן מי שקנה כלים וחזר וקנה כיוצא בהם חוזר ומברך שהחיינו, אפילו שכבר קנה כיוצא בהם בעבר. | הפוסקים כולם הכריעו הלכה כר' יוחנן, שקיימא לן הלכה כר' יוחנן לעומת רב, וכל שכן לעומת רב הונא תלמידו. וכן הכריעו כלישנא בתרא, ולכן מי שקנה כלים וחזר וקנה כיוצא בהם חוזר ומברך שהחיינו, אפילו שכבר קנה כיוצא בהם בעבר. | ||
<BR/>כן פסקו ה'''רי"ף''' (מד א), ה'''תוספות''' (מט ב ד"ה ורבי | <BR/>כן פסקו ה'''רי"ף''' (מד א), ה'''תוספות''' (מט ב ד"ה ורבי), ה'''רי"ד''' (פסקים ברכות נט ב), ה'''רא"ש''' (ט טז), ה'''טור''' (אורח חיים רכג) וה'''שלחן ערוך''' (רכג א). | ||
<BR/>אמנם ה'''רשב"א''' (ס א ד"ה לישנא) שהיה נראה לו לפסוק הלכה כלישנא קמא, הן מחמת הספק שיש להקל בו בברכות דרבנן, והן מחמת שהברייתא דר' מאיר ור' יהודה אתיא כפשוטה לפי לישנא קמא, ולפי זה אם קנה וחזר וקנה אינו מברך. אך סיים הרשב"א שראה לפוסקים שפסקו כלישנא בתרא, ומשמע שמבטל דעתו אליהם. | <BR/>אמנם ה'''רשב"א''' (ס א ד"ה לישנא) שהיה נראה לו לפסוק הלכה כלישנא קמא, הן מחמת הספק שיש להקל בו בברכות דרבנן, והן מחמת שהברייתא דר' מאיר ור' יהודה אתיא כפשוטה לפי לישנא קמא, ולפי זה אם קנה וחזר וקנה אינו מברך. אך סיים הרשב"א שראה לפוסקים שפסקו כלישנא בתרא, ומשמע שמבטל דעתו אליהם. | ||
<BR/>גם ב'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא) מובא שיש שפסקו כר' יוחנן בלישנא קמא, לפי שבכל ספק בברכות דרבנן יש להקל. אבל המאירי עצמו כתב שאין נראה כן. | <BR/>גם ב'''מאירי''' (ס א ד"ה לישנא) מובא שיש שפסקו כר' יוחנן בלישנא קמא, לפי שבכל ספק בברכות דרבנן יש להקל. אבל המאירי עצמו כתב שאין נראה כן. | ||
מיוחד בדבר הוא ה'''רמב"ם''' (ברכות י א) שכתב שיש לברך שהחיינו בין יש לו כיוצא בהן ובין אין לו, משמע שפוסק כלישנא קמא אליבא דר' יוחנן, ודווקא שיש לו בירושה וכד', אם קנה וחזר וקנה אינו מברך. | |||
==שיטת הירושלמי בענין כלים ישנים== | ==שיטת הירושלמי בענין כלים ישנים== | ||
| שורה 37: | שורה 39: | ||
==זמן הברכה== | ==זמן הברכה== | ||
כתב ה'''רשב"א''' (נט ב ד"ה בנה) שאת הברכה יש לברך בשעה שקונה אותם ולא בשעה שלובש אותם, אף שעדיין לא נשתמש בהם, לפי שאין ברכה זו אלא על שמחת הלב, וכתב שכן משמע מן הירושלמי, וכן | כתב ה'''רשב"א''' (נט ב ד"ה בנה) שאת הברכה יש לברך בשעה שקונה אותם ולא בשעה שלובש אותם, אף שעדיין לא נשתמש בהם, לפי שאין ברכה זו אלא על שמחת הלב, וכתב שכן משמע מן הירושלמי, וכן כתב גם ה'''רא"ש''' בפסקים (ט טז) וב'''תוספות רא"ש''' (ס א ד"ה גרסינן). | ||
<BR/>אמנם ב'''שיטה מקובצת''' (נט ב ד"ה בנה) מובא בשם יש אומרים שאין לברך אלא עד שיתמש בהם, שידור בבית וילבש הכלים. | <BR/>אמנם ב'''שיטה מקובצת''' (נט ב ד"ה בנה) מובא בשם יש אומרים שאין לברך אלא עד שיתמש בהם, שידור בבית וילבש הכלים. | ||
<BR/>ב'''מאירי''' (ס א ד" לישנא) הביא שתי הדעות והכריע מתוך דברי הירושלמי כדעת הרשב"א, שיש לברך בשעת קניה. | <BR/>ב'''מאירי''' (ס א ד" לישנא) הביא שתי הדעות והכריע מתוך דברי הירושלמי כדעת הרשב"א, שיש לברך בשעת קניה. | ||