הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת שהחיינו על בית או כלים חדשים"

מ
 
(4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:


==סוגית התלמוד==
==סוגית התלמוד==
ה'''משנה''' (ברכות ט ג) קובעת שהקונה בית חדש או כלים חדשים מברך שהחיינו.
ה'''משנה''' (ברכות ט ג) קובעת שהבונה בית חדש או קונה כלים חדשים מברך שהחיינו.


ב'''גמרא''' (ברכות נט ב) מובאת מחלוקת אמוראים. לדעת רב הונא דווקא אם אין לו כלים כיוצא בהן, אבל אם יש לו אינו מברך ואילו לדעת ר' יוחנן אפילו יש לו כיוצא בהן מברך. ומ"מ גם לר' יוחנן אם קנה וחזר וקנה אינו מברך, כיון שלענין קנייה אינם חדשים הם לו, שהרי כבר קנה כיוצא בהם, ורק אם היו לו כלים שנפלו לו בירושה וחזר וקנה כיוצא בהם, מברך. כל זה ללישנא קמא בגמרא.
ב'''גמרא''' (ברכות נט ב) מובאת מחלוקת אמוראים. לדעת רב הונא דווקא אם אין לו כלים כיוצא בהן, אבל אם יש לו אינו מברך ואילו לדעת ר' יוחנן אפילו יש לו כיוצא בהן מברך. ומ"מ גם לר' יוחנן אם קנה וחזר וקנה אינו מברך, כיון שלענין קנייה אינם חדשים הם לו, שהרי כבר קנה כיוצא בהם, ורק אם היו לו כלים שנפלו לו בירושה וחזר וקנה כיוצא בהם, מברך. כל זה ללישנא קמא בגמרא.
שורה 43: שורה 43:
ב'''טור''' וב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רכג ג) הביאו להלכה דברי הירושלמי הללו, שאם הם חדשים אצלו מברך, והביאו אף דברי הראב"ד שאם מכרן וחזר וקנאן אינו מברך.  
ב'''טור''' וב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רכג ג) הביאו להלכה דברי הירושלמי הללו, שאם הם חדשים אצלו מברך, והביאו אף דברי הראב"ד שאם מכרן וחזר וקנאן אינו מברך.  
<BR/>בשו"ת ה'''רדב"ז''' (ג תיב) כתב שכל שהוא חשוב ואדם שמח בו, מברך. ואם הוא עני וקנה חלוק שהוא חשוב אצלו ושמח בו, מברך, שהכל לפי שמחת הלב.
<BR/>בשו"ת ה'''רדב"ז''' (ג תיב) כתב שכל שהוא חשוב ואדם שמח בו, מברך. ואם הוא עני וקנה חלוק שהוא חשוב אצלו ושמח בו, מברך, שהכל לפי שמחת הלב.
ב'''משנה ברורה''' (טז) הוסיף על פי הבית יוסף, שאם מכר את הכלים וחזר וקנאן, אף שבפעם הראשונה לא השתמש בהם כלל, אינו מברך, כיון שכבר דש בהם וליתא שמחה.
==שיטת הירושלמי בענין קיבל כלים במתנה==
==שיטת הירושלמי בענין קיבל כלים במתנה==
איתא ב'''ירושלמי''' (ברכות ט ג) שאם קיבל כלים במתנה, מברך הטוב והמיטיב. וה'''תוספות''' (נט ב ד"ה ורבי) נתקשו בדבר שהרי לא מצינו ברכת הטוב והמיטיב אלא בדאיתא אחרינא בהדיה. וה'''רא"ש''' (ט טז) תירץ שיש כאן טוב גם לנותן, שאם המקבל הוא עני הרי שעשה בזה מצות צדקה, ואם המקבל עשיר הוא, הרי שהנותן שמח במה שהסכים לקבל מתנתו. והאחרונים (מעדני יום טוב ס, יעב"ץ א) הביאו כעין ראיה לזה מהגמרא ב'''קידושין''' (ז א) באומרת הילך מנה ואקדש אני לך, דחשיב כממון ממש.
איתא ב'''ירושלמי''' (ברכות ט ג) שאם קיבל כלים במתנה, מברך הטוב והמיטיב. וה'''תוספות''' (נט ב ד"ה ורבי) נתקשו בדבר שהרי לא מצינו ברכת הטוב והמיטיב אלא בדאיתא אחרינא בהדיה. וה'''רא"ש''' (ט טז) תירץ שיש כאן טוב גם לנותן, שאם המקבל הוא עני הרי שעשה בזה מצות צדקה, ואם המקבל עשיר הוא, הרי שהנותן שמח במה שהסכים לקבל מתנתו. והאחרונים (מעדני יום טוב ס, יעב"ץ א) הביאו כעין ראיה לזה מהגמרא ב'''קידושין''' (ז א) באומרת הילך מנה ואקדש אני לך, דחשיב כממון ממש.
שורה 81: שורה 84:
===כלים שאינם בגדים===
===כלים שאינם בגדים===
כתב ה'''רדב"ז''' (ג תיב) שכל כלי תשמיש אף שאינם בגדים שלובשם, כל שהוא שמח בהם מברך שהחיינו, אפילו אינם חדשים אלא שחקים כיון שהם חדשים אצלו מברך. ורק קערות ויורות וכיוצא בהם שאין בהם חשיבות ואין אדם שמח בהם אינו מברך.
כתב ה'''רדב"ז''' (ג תיב) שכל כלי תשמיש אף שאינם בגדים שלובשם, כל שהוא שמח בהם מברך שהחיינו, אפילו אינם חדשים אלא שחקים כיון שהם חדשים אצלו מברך. ורק קערות ויורות וכיוצא בהם שאין בהם חשיבות ואין אדם שמח בהם אינו מברך.
<BR/>גם ב'''פרי מגדים''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1116 (משבצות זהב ד)] כתב כן מדנפשיה. וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (יג) לברך אף על כלי תשמיש אם הם דברים שלב אדם שמח בהם.


====ברכה על ספרים====
====ברכה על ספרים====
שורה 88: שורה 92:
<BR/>גם ב'''תפארת ישראל''' על המשניות (יכין יד) כתב שעל קניית ספרים יש לברך שהחיינו, שהרי התורה יקרה היא מפנינים.
<BR/>גם ב'''תפארת ישראל''' על המשניות (יכין יד) כתב שעל קניית ספרים יש לברך שהחיינו, שהרי התורה יקרה היא מפנינים.
<BR/>והיעב"ץ ב'''מור וקציעה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7920&st=&pgnum=190 (ד"ה או קנה כלים חדשים)] תמה על המג"א מה ענין הנאה ממצוות להכא, שזה נאמר לגבי מודר הנאה וכד', אבל לענין שמחה מן המצוות הרי אין שמחה לנפש גדולה מזו, ולכן יש לברך על ספרים חדשים שהחיינו.
<BR/>והיעב"ץ ב'''מור וקציעה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7920&st=&pgnum=190 (ד"ה או קנה כלים חדשים)] תמה על המג"א מה ענין הנאה ממצוות להכא, שזה נאמר לגבי מודר הנאה וכד', אבל לענין שמחה מן המצוות הרי אין שמחה לנפש גדולה מזו, ולכן יש לברך על ספרים חדשים שהחיינו.
 
<BR/>החיד"א ב'''שיורי ברכה''' (רכג א) כתב שהמנהג כהמגן אברהם. וכן כתב ב'''שערי תשובה''' (י).
החיד"א ב'''שיורי ברכה''' (רכג א) כתב שהמנהג כהמגן אברהם. וכן כתב ב'''שערי תשובה''' (י).
<BR/>וב'''חיי אדם''' (א סב ה) כתב שאם היה מהדר אחר ספר מסויים וקנאו ושמח בו, מברך. וב'''משנה ברורה''' (יג) אכן הכריע שאין למחות ביד מי שמברך.


===הכותב ספר===
===הכותב ספר===
שורה 115: שורה 119:
<BR/>ב'''מאירי''' (ס א ד" לישנא) הביא שתי הדעות והכריע מתוך דברי הירושלמי כדעת הרשב"א, שיש לברך בשעת קניה. גם ב'''אורחות חיים''' לוניל (א ברכות נב) כתב שיש לברך בשעת קניה.
<BR/>ב'''מאירי''' (ס א ד" לישנא) הביא שתי הדעות והכריע מתוך דברי הירושלמי כדעת הרשב"א, שיש לברך בשעת קניה. גם ב'''אורחות חיים''' לוניל (א ברכות נב) כתב שיש לברך בשעת קניה.


ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רכג ד) כתב לברך בשעת הקניין אף שעדיין לא נשתמש בהם, שאין הברכה אלא על שמחת הלב ששמח בקנייתן.
ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רכג ד) כתב לברך בשעת הקניין אף שעדיין לא נשתמש בהם, שאין הברכה אלא על שמחת הלב ששמח בקנייתן.
 
ה'''מגן אברהם''' (ו) כתב שאם קנה כסף ונתן לאומן לעשות ממנו כלי, אינו מברך אלא כשישתמש בו. אמנם ה'''טורי זהב''' (ג) כתב שאם קנה בגד, אף שצריך ליתנו לחייט לעשות ממנו מלבוש, מברך בשעת קניה, שאף שאין ההנאה ניכרת מיד, מ"מ על שמחת הלב הוא מברך. ב'''משנה ברורה''' (יז) הכריע כדעת המגן אברהם, לפי שעוד אחרונים סוברים כמותו.
<BR/>ב'''חיי אדם''' (א סב ב) כתב שליכא פלוגתא שהכל לפי שמחת הלב, שאם שמח הוא בקניה, יברך בשעת הקניה ואפילו אם קנה סחורה לתקן ממנה בגד, יברך בשעת הקניה ודעת הט"ז, אך אם שמח הוא בשעת הלבישה, יברך אז כהמג"א.


'''ר' עקיבא איגר''' בגליון השלחן ערוך הסתפק, האם אפשר לברך על כלים לא טבולים בשעת קניה, שהרי אינם ראויים עדיין לשימוש, וכן הסתפק בבנה בית וטרם קבע בו מזוזה, אם יכול כבר לברך, ונשאר בצריך עיון למעשה.
'''ר' עקיבא איגר''' בגליון השלחן ערוך הסתפק, האם אפשר לברך על כלים לא טבולים בשעת קניה, שהרי אינם ראויים עדיין לשימוש, וכן הסתפק בבנה בית וטרם קבע בו מזוזה, אם יכול כבר לברך, ונשאר בצריך עיון למעשה.
===שכח לברך בשעת קניה או בשעת לבישה===
כתב ה'''משנה ברורה''' (רכג טו) שיזהר לברך תיכף קודם שיתרגל ויסתלק השמחה ממנו. משמע בדבריו, שאם לא בירך בתחילה בשעת שמחה אינו יכול שוב לברך. אמנם אם השמחה נמשכת יכול עוד לברך.


==נוסח הברכה==
==נוסח הברכה==
במשנה לא מובא נוסח הברכה במלואו, רק מוזכרת המילה 'שהחיינו'. גם בגמרא בסוגיין אין פירוט של הנוסח, אבל לעיל בסוגית הטוב והמיטיב על ירידת גשמים, מובאת ברייתא שבה מפורט נוסח הברכה: 'ברוך שהחיינו והגיענו לזמן הזה'.ובהמשך בנוסח 'ברוך שהחיינו וקיימנו'. אמנם בכמה מקומות בתלמוד (ברכות - לז ב, נד א, נח ב. פסחים ז ב, קכא ב. סןכה מו א. מנחות מב א) מצאנו נוסח הברכה במלואו 'ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'.  
במשנה לא מובא נוסח הברכה במלואו, רק מוזכרת המילה 'שהחיינו'. גם בגמרא בסוגיין אין פירוט של הנוסח, אבל לעיל בסוגית הטוב והמיטיב על ירידת גשמים, מובאת ברייתא שבה מפורט נוסח הברכה: 'ברוך שהחיינו והגיענו לזמן הזה'.ובהמשך בנוסח 'ברוך שהחיינו וקיימנו'. אמנם בכמה מקומות בתלמוד (ברכות - לז ב, נד א, נח ב. פסחים ז ב, קכא ב. סוכה מו א. מנחות מב א) מצאנו נוסח הברכה במלואו 'ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'.  


===ברכת מלביש ערומים===
===ברכת מלביש ערומים===
{{לוקה בחסר}}  
{{להשלים|פסקה=כן}}
 
==אמירת 'תבלה ותתחדש'==
==אמירת 'תבלה ותתחדש'==
כתב ה'''דרכי משה''' (רכג ג) וכן הוא ב'''רמ"א''' (רכג ו), בשם ה'''מהר"י וויל''' (דרוש מקור) שכשאדם לובש בגד עוד חדש או מנעלים מעור אין לומר לו 'תבלה ותתחדש' כיון שהיו צריכים להמית בהמה לצורך עשיית הבגד, וכתיב 'ורחמיו על כל מעשיו'. וכתב על זה הרמ"א שאף שזהו טעם חלוש מאוד, שמע שרבים מקפידים על זה. וכן העתיק ה'''לבוש''' (ו).
כתב ה'''דרכי משה''' (רכג ג) וכן הוא ב'''רמ"א''' (רכג ו), בשם ה'''מהר"י וויל''' (דרוש מקור) שכשאדם לובש בגד עור חדש או מנעלים מעור אין לומר לו 'תבלה ותתחדש' כיון שהיו צריכים להמית בהמה לצורך עשיית הבגד, וכתיב 'ורחמיו על כל מעשיו'. וכתב על זה הרמ"א שאף שזהו טעם חלוש מאוד, שמע שרבים מקפידים על זה. וכן העתיק ה'''לבוש''' (ו).


[[קטגוריה:ברכות נט:]]
[[קטגוריה:ברכות נט:]]