9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת שהחיינו על בית או כלים חדשים"
מ
←אמירת 'תבלה ותתחדש'
| (11 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==סוגית התלמוד== | ==סוגית התלמוד== | ||
ה'''משנה''' (ברכות ט ג) קובעת | ה'''משנה''' (ברכות ט ג) קובעת שהבונה בית חדש או קונה כלים חדשים מברך שהחיינו. | ||
ב'''גמרא''' (ברכות נט ב) מובאת מחלוקת אמוראים. לדעת רב הונא דווקא אם אין לו כלים כיוצא בהן, אבל אם יש לו אינו מברך ואילו לדעת ר' יוחנן אפילו יש לו כיוצא בהן מברך. ומ"מ גם לר' יוחנן אם קנה וחזר וקנה אינו מברך, כיון שלענין קנייה אינם חדשים הם לו, שהרי כבר קנה כיוצא בהם, ורק אם היו לו כלים שנפלו לו בירושה וחזר וקנה כיוצא בהם, מברך. כל זה ללישנא קמא בגמרא. | ב'''גמרא''' (ברכות נט ב) מובאת מחלוקת אמוראים. לדעת רב הונא דווקא אם אין לו כלים כיוצא בהן, אבל אם יש לו אינו מברך ואילו לדעת ר' יוחנן אפילו יש לו כיוצא בהן מברך. ומ"מ גם לר' יוחנן אם קנה וחזר וקנה אינו מברך, כיון שלענין קנייה אינם חדשים הם לו, שהרי כבר קנה כיוצא בהם, ורק אם היו לו כלים שנפלו לו בירושה וחזר וקנה כיוצא בהם, מברך. כל זה ללישנא קמא בגמרא. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
===המנהג למעשה=== | ===המנהג למעשה=== | ||
ה'''מגן אברהם''' (רכג ה) כתב שלא ראה שנזהרים בברכה זו, ולימד עליהם זכות, אבל סיים שאין להקל. | כתב ה'''דרכי משה''' (ד) שאף שמתשובת הרשב"א (א רמה) משמע שברכות אלו אינן חובה, מכל מקום יש לברך עליהן, ומקום מכל המיקל שלא לברך במקום מחלוקת לא הפסיד. | ||
<BR/>וב'''רמ"א''' (ג) לא השיג על פסיקת השלחן ערוך לברך שהחיינו כדברי הפוסקים. | |||
ה'''מגן אברהם''' (רכג ה) כתב שלא ראה שנזהרים בברכה זו, ולימד עליהם זכות שנוהגים כרב שרירא שלא לברך כיון שאינו בא מזמן לזמן, אבל סיים שאין להקל. | |||
<BR/>וב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ה) כתב לברך בלא שם ומלכות. | <BR/>וב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם ה) כתב לברך בלא שם ומלכות. | ||
| שורה 39: | שורה 42: | ||
ב'''טור''' וב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רכג ג) הביאו להלכה דברי הירושלמי הללו, שאם הם חדשים אצלו מברך, והביאו אף דברי הראב"ד שאם מכרן וחזר וקנאן אינו מברך. | ב'''טור''' וב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רכג ג) הביאו להלכה דברי הירושלמי הללו, שאם הם חדשים אצלו מברך, והביאו אף דברי הראב"ד שאם מכרן וחזר וקנאן אינו מברך. | ||
<BR/>בשו"ת ה'''רדב"ז''' (ג תיב) כתב שכל שהוא חשוב ואדם שמח בו, מברך. ואם הוא עני וקנה חלוק שהוא חשוב אצלו ושמח בו, מברך, שהכל לפי שמחת הלב. | |||
ב'''משנה ברורה''' (טז) הוסיף על פי הבית יוסף, שאם מכר את הכלים וחזר וקנאן, אף שבפעם הראשונה לא השתמש בהם כלל, אינו מברך, כיון שכבר דש בהם וליתא שמחה. | |||
==שיטת הירושלמי בענין קיבל כלים במתנה== | ==שיטת הירושלמי בענין קיבל כלים במתנה== | ||
| שורה 49: | שורה 55: | ||
<BR/>גם בספר '''כלבו''' (פז ד"ה הרואה חבירו) כתב בסתם שאם נתנו לו מלבושים מברך שהחיינו. | <BR/>גם בספר '''כלבו''' (פז ד"ה הרואה חבירו) כתב בסתם שאם נתנו לו מלבושים מברך שהחיינו. | ||
ב'''ספר מצוות קטן''' (קנא ד"ה גרסינן בפרק הרואה) הביא דברי הירושלמי כפשטם, שהמקבל מתנה מברך הטוב והמיטיב, וכתב כביאור הרא"ש שיש | ב'''ספר מצוות קטן''' (קנא ד"ה גרסינן בפרק הרואה) הביא דברי הירושלמי כפשטם, שהמקבל מתנה מברך הטוב והמיטיב, וכתב כביאור הרא"ש שיש כאן הטבה גם לנותן. והובאו דבריו להלכה ב'''טור''' (אורח חיים רכג) וב'''שלחן ערוך''' (ה). וכן כתב ב'''תפארת ישראל''' על המשניות (יכין טו) כהירושלמי שאם מקבל הוא מתנה מברך הטוב והמיטיב. | ||
===החלפת כלים=== | |||
כתב בעל '''הלכות קטנות''' (א רז) שהמחליפים כלים זה עם זה, שניהם יברכו הטוב והמיטיב, ואינו דומה למוכר כלי שאינו מברך מפני שאינו שמח. הובאו דבריו ב'''באר היטב''' (יא). | |||
==קנה לו ולביתו== | ==קנה לו ולביתו== | ||
ב'''ספר מצוות קטן''' (קנא ד"ה גרסינן בפרק הרואה) כתב בשם ה'''ירושלמי''' (דרוש מקור) שאם קנה לו ולביתו מברך הטוב והמיטיב. וכתב על זה הסמ"ק שנראה לו שהוא בנוסף על ברכת שהחיינו. גם ה'''ריקאנטי''' (עח) הביא דברים אלו להלכה, וכן הוא ב'''ארחות חיים''' לוניל (א ברכות נב), וב'''כלבו''' (פז ד"ה הרואה חברו), וב'''אבודרהם''' (ברכת הראיה השבח וההודאה). | ב'''ספר מצוות קטן''' (קנא ד"ה גרסינן בפרק הרואה) כתב בשם ה'''ירושלמי''' (דרוש מקור) שאם קנה לו ולביתו מברך הטוב והמיטיב. וכתב על זה הסמ"ק שנראה לו שהוא בנוסף על ברכת שהחיינו. גם ה'''ריקאנטי''' (עח) הביא דברים אלו להלכה, וכן הוא ב'''ארחות חיים''' לוניל (א ברכות נב), וב'''כלבו''' (פז ד"ה הרואה חברו), וב'''אבודרהם''' (ברכת הראיה השבח וההודאה). | ||
גם ב'''שלחן ערוך''' (רכג ה) העתיק להלכה שאם קנה כלים שמתמשים בו הוא ובני ביתו, יברך הטוב והמיטיב. | |||
==על אלו כלים מברכים== | ==על אלו כלים מברכים== | ||
| שורה 70: | שורה 79: | ||
<BR/>ב'''רמ"א''' שם הביא שהמנהג כתרומת הדשן שאפילו עני אינו מברך על כלים אלו. | <BR/>ב'''רמ"א''' שם הביא שהמנהג כתרומת הדשן שאפילו עני אינו מברך על כלים אלו. | ||
===ברכה על ספרים=== | ===עשיית כלים=== | ||
ה'''מגן אברהם''' (ה) כתב שדווקא על כלי תשמיש יש לברך, אבל על ספרים חדשים אין לברך, דמצוות לאו להינות ניתנו. אבל הביא בשם '''ברכת רמ"מ''' לברך על ספרים. | כתב החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (רכג ב) בשם מהר"ר זרחיה גוטא, שאם קנה דבר הראוי לעשות ממנו כלי, אינו חייב לברך, והביא שיש חולקים אבל נראה עיקר שאינו מברך, דדווקא כלים קאמר. | ||
===כלים שאינם בגדים=== | |||
כתב ה'''רדב"ז''' (ג תיב) שכל כלי תשמיש אף שאינם בגדים שלובשם, כל שהוא שמח בהם מברך שהחיינו, אפילו אינם חדשים אלא שחקים כיון שהם חדשים אצלו מברך. ורק קערות ויורות וכיוצא בהם שאין בהם חשיבות ואין אדם שמח בהם אינו מברך. | |||
<BR/>גם ב'''פרי מגדים''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1116 (משבצות זהב ד)] כתב כן מדנפשיה. וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (יג) לברך אף על כלי תשמיש אם הם דברים שלב אדם שמח בהם. | |||
====ברכה על ספרים==== | |||
ה'''רדב"ז''' (ג תיב) כתב לברך שהחיינו גם על ספרים חדשים שקונה. | |||
אמנם ה'''מגן אברהם''' (ה) כתב שדווקא על כלי תשמיש יש לברך, אבל על ספרים חדשים אין לברך, דמצוות לאו להינות ניתנו. אבל הביא בשם '''ברכת רמ"מ''' לברך על ספרים. | |||
<BR/>גם ב'''תפארת ישראל''' על המשניות (יכין יד) כתב שעל קניית ספרים יש לברך שהחיינו, שהרי התורה יקרה היא מפנינים. | <BR/>גם ב'''תפארת ישראל''' על המשניות (יכין יד) כתב שעל קניית ספרים יש לברך שהחיינו, שהרי התורה יקרה היא מפנינים. | ||
<BR/>והיעב"ץ ב'''מור וקציעה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7920&st=&pgnum=190 (ד"ה או קנה כלים חדשים)] תמה על המג"א מה ענין הנאה ממצוות להכא, שזה נאמר לגבי מודר הנאה וכד', אבל לענין שמחה מן המצוות הרי אין שמחה לנפש גדולה מזו, ולכן יש לברך על ספרים חדשים שהחיינו. | |||
<BR/>החיד"א ב'''שיורי ברכה''' (רכג א) כתב שהמנהג כהמגן אברהם. וכן כתב ב'''שערי תשובה''' (י). | |||
<BR/>וב'''חיי אדם''' (א סב ה) כתב שאם היה מהדר אחר ספר מסויים וקנאו ושמח בו, מברך. וב'''משנה ברורה''' (יג) אכן הכריע שאין למחות ביד מי שמברך. | |||
===הכותב ספר=== | |||
כתב היעב"ץ [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7920&st=&pgnum=190 (ד"ה שם בנה בית חדש)] שהכותב ספר חידושי תורה שכתבו לשם שמים יש לו לברך שהחיינו בגמרו או בהדפסתו. | |||
==על איזה בית מברכים== | ==על איזה בית מברכים== | ||
ב'''אבודרהם''' (ברכת הראייה השבח וההודאה ד"ה הבונה) כתב | ב'''אבודרהם''' (ברכת הראייה השבח וההודאה ד"ה הבונה) כתב שהבונה או הקונה בית חדש מברך, וכן הנוטע כרם או שדה או קונהו מברך שהחיינו. וכן כתב מדנפשיה היעב"ץ ב'''מור וקציעה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7920&st=&pgnum=189 (ד"ה שם בנה בית חדש)]. | ||
כתב היעב"ץ ב'''מור וקציעה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7920&st=&pgnum=189 (ד"ה שם בנה בית חדש)] שגדר בית לענין ברכה הוא כדין בית לענין חזרה מעורכי המלחמה ולענין [[מזוזה]]. | |||
===בונה על מנת למכור או להשכיר=== | |||
כתב היעב"ץ ב'''מור וקציעה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7920&st=&pgnum=189 (ד"ה שם בנה בית חדש)] שהבונה בית על מנת למכור או להשכיר אינו מברך 'שהחיינו'. אמנם מוסיף שם שאם יש לו שמחה גדולה בשעת גמר הבנין, וברווח הנמצא לו במכירה או בשכירות, בכה"ג מסתבר שיש לברך. | |||
===שיפוץ הבית=== | |||
כתב ה'''משנה ברורה''' (יב) בשם ה'''פתחי תשובה''' (דרוש מקור) שבית שנשרף ובנאו יברך שהחיינו, אבל אם סתר הוא את הבית בעצמו ואחר כך בנאו אינו מברך מספק. אמנם אם הוסיף בו אפילו שורה אחת בגובה מברך שהחיינו. | |||
===בית כנסת=== | ===בית כנסת=== | ||
כתב בשו"ת '''הלכות קטנות''' (ב קעט) שקהל שבנו או קנו בית כנסת, יעמוד שליח הציבור ויברך בקול רם 'הטוב והמיטיב'. ואף אם נסתר וחזרו ובנאוהו מברכים, שפנים חדשות באו לכאן. והובאו דבריו ב'''באר היטב''' (ט). | |||
<BR/>החיד"א ב'''מחזיק ברכה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9191&st=&pgnum=80 (רכג א)] כתב שבעודו בשליחות באחד הערים שבנו בית כנסת חדש, המרא דאתרא בירך שהחיינו. אבל לדעתו אין לברך, שדווקא על בית של יחיד תיקנו שהחיינו, ואף שיש בני ביתו עמו, הוא העיקר. אבל בית הכנסת הוא של ציבור ואין לברך שהחיינו. והוסיף ששמע ש'''מהר"י אבוהב''' הורה לחזן לברך שהחיינו בחנוכת בית הכנסת, אבל לדעתו אין לברך. והביא גם דעת '''בית יהודה''' עייאש [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=588&st=&pgnum=72&hilite= (יורה דעה כג)] שכתב לגבי ספר תורה חדש שלא לברך. הובאו דבריו ב'''שערי תשובה''' (ט). אמנם משמע מדברי החיד"א שהטוב והמיטיב יש לברך, ומסכים הוא עם בעל הלכות קטנות הנ"ל. | |||
<BR/>וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (יא) שיעמוד הש"ץ ויברך בקול רם הטוב והמיטיב ויוציא את כולם. | |||
==זמן הברכה== | ==זמן הברכה== | ||
| שורה 83: | שורה 118: | ||
<BR/>אמנם ב'''שיטה מקובצת''' (נט ב ד"ה בנה) מובא בשם יש אומרים שאין לברך אלא עד שיתמש בהם, שידור בבית וילבש הכלים. | <BR/>אמנם ב'''שיטה מקובצת''' (נט ב ד"ה בנה) מובא בשם יש אומרים שאין לברך אלא עד שיתמש בהם, שידור בבית וילבש הכלים. | ||
<BR/>ב'''מאירי''' (ס א ד" לישנא) הביא שתי הדעות והכריע מתוך דברי הירושלמי כדעת הרשב"א, שיש לברך בשעת קניה. גם ב'''אורחות חיים''' לוניל (א ברכות נב) כתב שיש לברך בשעת קניה. | <BR/>ב'''מאירי''' (ס א ד" לישנא) הביא שתי הדעות והכריע מתוך דברי הירושלמי כדעת הרשב"א, שיש לברך בשעת קניה. גם ב'''אורחות חיים''' לוניל (א ברכות נב) כתב שיש לברך בשעת קניה. | ||
ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רכג ד) כתב לברך בשעת הקניין אף שעדיין לא נשתמש בהם, שאין הברכה אלא על שמחת הלב ששמח בקנייתן. | |||
ה'''מגן אברהם''' (ו) כתב שאם קנה כסף ונתן לאומן לעשות ממנו כלי, אינו מברך אלא כשישתמש בו. אמנם ה'''טורי זהב''' (ג) כתב שאם קנה בגד, אף שצריך ליתנו לחייט לעשות ממנו מלבוש, מברך בשעת קניה, שאף שאין ההנאה ניכרת מיד, מ"מ על שמחת הלב הוא מברך. ב'''משנה ברורה''' (יז) הכריע כדעת המגן אברהם, לפי שעוד אחרונים סוברים כמותו. | |||
<BR/>ב'''חיי אדם''' (א סב ב) כתב שליכא פלוגתא שהכל לפי שמחת הלב, שאם שמח הוא בקניה, יברך בשעת הקניה ואפילו אם קנה סחורה לתקן ממנה בגד, יברך בשעת הקניה ודעת הט"ז, אך אם שמח הוא בשעת הלבישה, יברך אז כהמג"א. | |||
'''ר' עקיבא איגר''' בגליון השלחן ערוך הסתפק, האם אפשר לברך על כלים לא טבולים בשעת קניה, שהרי אינם ראויים עדיין לשימוש, וכן הסתפק בבנה בית וטרם קבע בו מזוזה, אם יכול כבר לברך, ונשאר בצריך עיון למעשה. | '''ר' עקיבא איגר''' בגליון השלחן ערוך הסתפק, האם אפשר לברך על כלים לא טבולים בשעת קניה, שהרי אינם ראויים עדיין לשימוש, וכן הסתפק בבנה בית וטרם קבע בו מזוזה, אם יכול כבר לברך, ונשאר בצריך עיון למעשה. | ||
===שכח לברך בשעת קניה או בשעת לבישה=== | |||
כתב ה'''משנה ברורה''' (רכג טו) שיזהר לברך תיכף קודם שיתרגל ויסתלק השמחה ממנו. משמע בדבריו, שאם לא בירך בתחילה בשעת שמחה אינו יכול שוב לברך. אמנם אם השמחה נמשכת יכול עוד לברך. | |||
==נוסח הברכה== | ==נוסח הברכה== | ||
במשנה לא מובא נוסח הברכה במלואו, רק מוזכרת המילה 'שהחיינו'. גם בגמרא בסוגיין אין פירוט של הנוסח, אבל לעיל בסוגית הטוב והמיטיב על ירידת גשמים, מובאת ברייתא שבה מפורט נוסח הברכה: 'ברוך שהחיינו והגיענו לזמן הזה'.ובהמשך בנוסח 'ברוך שהחיינו וקיימנו'. אמנם בכמה מקומות בתלמוד (ברכות - לז ב, נד א, נח ב. פסחים ז ב, קכא ב. | במשנה לא מובא נוסח הברכה במלואו, רק מוזכרת המילה 'שהחיינו'. גם בגמרא בסוגיין אין פירוט של הנוסח, אבל לעיל בסוגית הטוב והמיטיב על ירידת גשמים, מובאת ברייתא שבה מפורט נוסח הברכה: 'ברוך שהחיינו והגיענו לזמן הזה'.ובהמשך בנוסח 'ברוך שהחיינו וקיימנו'. אמנם בכמה מקומות בתלמוד (ברכות - לז ב, נד א, נח ב. פסחים ז ב, קכא ב. סוכה מו א. מנחות מב א) מצאנו נוסח הברכה במלואו 'ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'. | ||
===ברכת מלביש ערומים=== | ===ברכת מלביש ערומים=== | ||
כתב | {{להשלים|פסקה=כן}} | ||
==אמירת 'תבלה ותתחדש'== | |||
כתב ה'''דרכי משה''' (רכג ג) וכן הוא ב'''רמ"א''' (רכג ו), בשם ה'''מהר"י וויל''' (דרוש מקור) שכשאדם לובש בגד עור חדש או מנעלים מעור אין לומר לו 'תבלה ותתחדש' כיון שהיו צריכים להמית בהמה לצורך עשיית הבגד, וכתיב 'ורחמיו על כל מעשיו'. וכתב על זה הרמ"א שאף שזהו טעם חלוש מאוד, שמע שרבים מקפידים על זה. וכן העתיק ה'''לבוש''' (ו). | |||
[[קטגוריה:ברכות נט:]] | [[קטגוריה:ברכות נט:]] | ||
[[קטגוריה:ברכות ס.]] | [[קטגוריה:ברכות ס.]] | ||
[[קטגוריה:ברכות פרק י]] | [[קטגוריה:ברכות פרק י]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים סימן רכג]] | [[קטגוריה:אורח חיים סימן רכג]] | ||