9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הים הגדול"
אין תקציר עריכה
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==סוגית הגמרא== | ==סוגית הגמרא== | ||
ה'''משנה''' (ברכות ט ב) מביאה דברי ר' יהודה, שהרואה את הים הגדול, מברך: "ברוך שעשה את הים הגדול", ומוסיף | ה'''משנה''' (ברכות ט ב) מביאה דברי ר' יהודה, שהרואה את הים הגדול, מברך: "ברוך שעשה את הים הגדול", ומוסיף שזהו בזמן שרואה אותו לפרקים. | ||
<BR/>וב'''גמרא''' (ברכות נט ב) מבואר שלפרקים הוא עד שלושים יום, וכן הוא ב'''ירושלמי''' (ברכות ט ב) שלפרקים הוא אחת לשלושים יום. | <BR/>וב'''גמרא''' (ברכות נט ב) מבואר שלפרקים הוא עד שלושים יום, וכן הוא ב'''ירושלמי''' (ברכות ט ב) שלפרקים הוא אחת לשלושים יום. | ||
וב'''תוספות''' (ברכות נד א ד"ה הרואה) | וב'''תוספות''' (ברכות נד א ד"ה הרואה) כתב שכן הדין גם בשאר הברכות שבמשנה, שהם אחת לשלושים יום והביא הראיה מהירושלמי ולא הזכיר שכן הוא גם בבלי, ותמה עליו ה'''מהרש"א''' שם. ובספר '''אליה רבה''' (ריח ב) כתב לתרץ דלשון הבבלי 'עד שלושים יום' משמע עד ועד בכלל, כלומר שיכול לברך אף ביום השלושים, ויש למנות גם את היום שרואה בו, אבל לפי לשון הירושלמי 'אחת לשלושים יום', משמע עד ולא עד בכלל ואם רואה ביום השלושים אינו מברך. ובספר '''קובץ על יד''' על הרמב"ם (ברכות י טו) חיזק דברי האליה רבה, וכתב עוד לתרץ שלפי גמרא דידן משמע שדווקא לר' יהודה מברך לפרקים, אבל לפי הירושלמי מבואר דקאי על כל הברכות של המשנה. | ||
==הלכה כתנא קמא או כר' יהודה== | ==הלכה כתנא קמא או כר' יהודה== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ב'''בית יוסף''' כתב ליישב דברי הרמב"ם שר' יהודה לא בא לחלוק על תנא קמא אלא לפרש דבריו, שרק בשאר ימים מברך עושה מעשה בראשית, אבל הים הגדול קובע ברכה לעצמו, וכתב שכן מפורש ב'''תשובת הרא"ש''' (ד ד) שכתב שלא ראה בפוסקים שפסקו שאין הלכה כר' יהודה. כדברים האלה כתב גם ב'''כסף משנה''' שם, הוסיף ראיה שהלכה כר' יהודה שהגמרא שואלת אליביה כמה הוא לפרקים ומשיבה ל' יום, אלמא הלכה כוותיה. | ב'''בית יוסף''' כתב ליישב דברי הרמב"ם שר' יהודה לא בא לחלוק על תנא קמא אלא לפרש דבריו, שרק בשאר ימים מברך עושה מעשה בראשית, אבל הים הגדול קובע ברכה לעצמו, וכתב שכן מפורש ב'''תשובת הרא"ש''' (ד ד) שכתב שלא ראה בפוסקים שפסקו שאין הלכה כר' יהודה. כדברים האלה כתב גם ב'''כסף משנה''' שם, הוסיף ראיה שהלכה כר' יהודה שהגמרא שואלת אליביה כמה הוא לפרקים ומשיבה ל' יום, אלמא הלכה כוותיה. | ||
<BR/>גם ה'''בית חדש''' (רכח א) הסכים לדברי הב"י והוסיף שהרמב"ם בחיבורו חזר בו ממה שכתב בפירוש המשניות, והעיקר | <BR/>גם ה'''בית חדש''' (רכח א) הסכים לדברי הב"י והוסיף שהרמב"ם בחיבורו חזר בו ממה שכתב בפירוש המשניות, והעיקר כמו שכתב בהלכות. | ||
ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רכח א) פסק כר' יהודה וכדברי הרמב"ם שיש לברך על | ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רכח א) פסק כר' יהודה וכדברי הרמב"ם שיש לברך על הים הגדול ברכה בפני עצמה, וכן דעת רוב האחרונים. | ||
<BR/>אמנם יש אחרונים שהעתיקו כדברי הטור, לברך על כל הימים עושה מעשה בראשית ולא הזכירו ברכה מיוחדת לים הגדול. כן הוא ב'''חיי אדם''' (סג ג) וב'''קיצור שלחן ערוך'''. וראה להלן שיש מכריעים כן מתוך הספק שאין ידוע [[#מהו הים הגדול|מהו הים הגדול]], לברך על הימים עושה מעשה בראשית. | <BR/>אמנם יש אחרונים שהעתיקו כדברי הטור, לברך על כל הימים עושה מעשה בראשית ולא הזכירו ברכה מיוחדת לים הגדול. כן הוא ב'''חיי אדם''' (סג ג) וב'''קיצור שלחן ערוך'''. וראה להלן שיש מכריעים כן מתוך הספק שאין ידוע [[#מהו הים הגדול|מהו הים הגדול]], לברך כל על הימים עושה מעשה בראשית. | ||
==מהו הים הגדול== | ==מהו הים הגדול== | ||
ה'''רא"ש''' בתשובה (ד ד) כתב שהים הגדול כאן הכוונה | ב'''פרשת מסעי''' (במדבר לד ו) מובא שהים הגדול הוא הגבול המערבי של ארץ ישראל. ומבואר מזה, שהים הקרוי בימינו 'ים התיכון' הוא הים הגדול המדובר, ולכאורה עליו יש לברך את הברכה המיוחדת לים הגדול. וב'''תרגום יונתן''' שם תרגם 'ימא רבא אוקיינוס', והוסיף שגבולו הם מי בראשית עִם מים ראשונים שהיו בתוכו ששיך לו. וכן ב'''תרגום ירושלמי''' שם תרגם 'ימא רבא הוא אוקינוס'. | ||
ה'''רא"ש''' בתשובה (ד ד) כתב שהים הגדול כאן הכוונה לאוקיאנוס, ואף שבלשון התורה הים הגדול הוא הים הסמוך לארץ ישראל (הקרוי בימינו ים התיכון), מכל מקום לענין ברכה זו, משמע שהוא דווקא אוקיאנוס, שלעומת שאר ימים הוא הים הגדול. | |||
'''רבנו יונה''' (מב ב בדפי הרי"ף ד"ה הרואה את הים) כתב שים הגדול הוא למעט ימים קטנים, כמו שלוליות שנפרדים מהים הגדול שעליהן אין לברך ברכה זו. משמע בדבריו קצת שכל ים קרוי ים גדול, ורק ימים היוצאים ממנו אינם קרוים ים ואין מברכים עליהם אלא ברכת שאר ימים. | '''רבנו יונה''' (מב ב בדפי הרי"ף ד"ה הרואה את הים) כתב שים הגדול הוא למעט ימים קטנים, כמו שלוליות שנפרדים מהים הגדול שעליהן אין לברך ברכה זו. משמע בדבריו קצת שכל ים קרוי ים גדול, ורק ימים היוצאים ממנו אינם קרוים ים ואין מברכים עליהם אלא ברכת שאר ימים. | ||
| שורה 28: | שורה 30: | ||
<BR/>ותמהו המפרשים למה שינה מרן מדברי הרא"ש שהוא עצמו הביאם בתשובה, ששם כתוב מפורש שים הגדול הוא האוקיאנוס ולא הסמוך לארץ ישראל. ב'''פרישה''' (ג) תלה זאת בגירסה משובשת של התשובה שהיתה לפני הבית יוסף. | <BR/>ותמהו המפרשים למה שינה מרן מדברי הרא"ש שהוא עצמו הביאם בתשובה, ששם כתוב מפורש שים הגדול הוא האוקיאנוס ולא הסמוך לארץ ישראל. ב'''פרישה''' (ג) תלה זאת בגירסה משובשת של התשובה שהיתה לפני הבית יוסף. | ||
==נוסח הברכה== | ==נוסח הברכה== | ||
כתב ה'''צל"ח''' (ברכות נד א) שאף שבברכת [[עושה מעשה בראשית]] מברכים בלשון הווה, זהו מפני שהברכה היא על דברים שהקב"ה מחדש כל פעם מחדש, אבל בים הגדול יש לברך 'שעשה את הים הגדול', לפי שהוא נשאר כפי שהיה בששת ימי בראשית. | |||
[[קטגוריה:ברכות הראיה]] | [[קטגוריה:ברכות הראיה]] | ||