9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הים הגדול"
אין תקציר עריכה
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
<BR/>ויש להעיר שבגירסת '''הרב קפאח''' לפירוש המשניות, הגירסה 'והלכה כר' יהודה', והעיר שם בהערה שכן תיקן הרמב"ם במהדורה אחרונה. | <BR/>ויש להעיר שבגירסת '''הרב קפאח''' לפירוש המשניות, הגירסה 'והלכה כר' יהודה', והעיר שם בהערה שכן תיקן הרמב"ם במהדורה אחרונה. | ||
ה'''טור''' (אורח חיים רכח) כתב באופן כללי שעל ימים ונהרות יש לברך עושה מעשה בראשית, ותמה על הרמב"ם שפסק כר' יהודה שהוא דעת יחיד לברך על הים הגדול ברכה בפני עצמה, שהרי רבנן חולקים עליו. וכן תמה ה'''רמ"ך''' על הרמב"ם. | ה'''טור''' (אורח חיים רכח) כתב באופן כללי שעל ימים ונהרות יש לברך עושה מעשה בראשית, ותמה על הרמב"ם שפסק כר' יהודה שהוא דעת יחיד לברך על הים הגדול ברכה בפני עצמה, שהרי רבנן חולקים עליו. וכן תמה ה'''רמ"ך''' על הרמב"ם, וכן הוא ב'''ספר האגור''' (ברכת הפירות שכ). | ||
ב'''בית יוסף''' כתב ליישב דברי הרמב"ם שר' יהודה לא בא לחלוק על תנא קמא אלא לפרש דבריו, שרק בשאר ימים מברך עושה מעשה בראשית, אבל הים הגדול קובע ברכה לעצמו, וכתב שכן מפורש ב'''תשובת הרא"ש''' (ד ד) שכתב שלא ראה בפוסקים שפסקו שאין הלכה כר' יהודה. כדברים האלה כתב גם ב'''כסף משנה''' שם, הוסיף ראיה שהלכה כר' יהודה שהגמרא שואלת אליביה כמה הוא לפרקים ומשיבה ל' יום, אלמא הלכה כוותיה. | ב'''בית יוסף''' כתב ליישב דברי הרמב"ם שר' יהודה לא בא לחלוק על תנא קמא אלא לפרש דבריו, שרק בשאר ימים מברך עושה מעשה בראשית, אבל הים הגדול קובע ברכה לעצמו, וכתב שכן מפורש ב'''תשובת הרא"ש''' (ד ד) שכתב שלא ראה בפוסקים שפסקו שאין הלכה כר' יהודה. כדברים האלה כתב גם ב'''כסף משנה''' שם, הוסיף ראיה שהלכה כר' יהודה שהגמרא שואלת אליביה כמה הוא לפרקים ומשיבה ל' יום, אלמא הלכה כוותיה. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
ה'''רא"ש''' בתשובה (ד ד) כתב שהים הגדול כאן הכוונה לאוקיאנוס, ואף שבלשון התורה הים הגדול הוא הים הסמוך לארץ ישראל (הקרוי בימינו ים התיכון), מכל מקום לענין ברכה זו, משמע שהוא דווקא אוקיאנוס, שלעומת שאר ימים הוא הים הגדול. | ה'''רא"ש''' בתשובה (ד ד) כתב שהים הגדול כאן הכוונה לאוקיאנוס, ואף שבלשון התורה הים הגדול הוא הים הסמוך לארץ ישראל (הקרוי בימינו ים התיכון), מכל מקום לענין ברכה זו, משמע שהוא דווקא אוקיאנוס, שלעומת שאר ימים הוא הים הגדול. | ||
<BR/>גם ב'''אבודרהם''' (ברכות הראיה השבח וההודאה ד"ה מאי רוחות) כתב שהים הגדול הוא הים המקיף הנקרא אוקיינוס, שמתוך חשיבותו קבעו לו ברכה לעצמו. | |||
'''רבנו יונה''' (מב ב בדפי הרי"ף ד"ה הרואה את הים) כתב שים הגדול הוא למעט ימים קטנים, כמו שלוליות שנפרדים מהים הגדול שעליהן אין לברך ברכה זו. משמע בדבריו קצת שכל ים קרוי ים גדול, ורק ימים היוצאים ממנו אינם קרוים ים ואין מברכים עליהם אלא ברכת שאר ימים. | '''רבנו יונה''' (מב ב בדפי הרי"ף ד"ה הרואה את הים) כתב שים הגדול הוא למעט ימים קטנים, כמו שלוליות שנפרדים מהים הגדול שעליהן אין לברך ברכה זו. משמע בדבריו קצת שכל ים קרוי ים גדול, ורק ימים היוצאים ממנו אינם קרוים ים ואין מברכים עליהם אלא ברכת שאר ימים. | ||
| שורה 29: | שורה 30: | ||
ה'''בית יוסף''' הביא דברי הרא"ש בתשובה, ואחר כך הביא דברי ר' יונה, אך ב'''שלחן ערוך''' (רכח א) כתב שהים הגדול הוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים. | ה'''בית יוסף''' הביא דברי הרא"ש בתשובה, ואחר כך הביא דברי ר' יונה, אך ב'''שלחן ערוך''' (רכח א) כתב שהים הגדול הוא הים שעוברים בו לארץ ישראל ולמצרים. | ||
<BR/>ותמהו המפרשים למה שינה מרן מדברי הרא"ש שהוא עצמו הביאם בתשובה, ששם כתוב מפורש שים הגדול הוא האוקיאנוס ולא הסמוך לארץ ישראל. ב'''פרישה''' (ג) תלה זאת בגירסה משובשת של התשובה שהיתה לפני הבית יוסף. | <BR/>ותמהו המפרשים למה שינה מרן מדברי הרא"ש שהוא עצמו הביאם בתשובה, ששם כתוב מפורש שים הגדול הוא האוקיאנוס ולא הסמוך לארץ ישראל. ב'''פרישה''' (ג) תלה זאת בגירסה משובשת של התשובה שהיתה לפני הבית יוסף. | ||
<BR/>ב'''לבוש''' נמשך אחר דברי מרן בבית יוסף, וכתב שהים הגדול הוא ים אוקיינוס שעוברים בו לארץ ישראל. וב'''לחם חמודות''' (עב לז) השיג עליו וכתב שמרן שלא דייק בהבנת הרא"ש | |||
<BR/>ה'''מגן אברהם''' (רכח א) הכריע כדברי הלחם חמודות שיש לברך ברכה זו דווקא על אוקיינוס, ודלא כהבית יוסף והעולת תמיד שכתבו לברך על הים של ארץ ישראל, ושכן מוכח בתשובת הרא"ש. | |||
והיעב"ץ ב'מור וקציעה''' (רכח ד"ה ואני אומר) כתב ליישב פסק השלחן ערוך, שאף שודאי כוונת הרא"ש בתשובה לים אוקיינוס, מ"מ מה שפסק מרן שהוא ים של ארץ ישראל, הוא מפני שאינו סובר כהרא"ש בזה אלא כהרמב"ם, וביאר הטעם בזה, לפי שיותר ניחא לומר שחכמים שנו בלשון התורה, וחלקו לו כבוד מפני שהוא תחומה של ארץ ישראל, ונקרא 'גדול' אף ביחס לאוקיינוס. ובהמשך דבריו הוסיף היעב"ץ שאפשר שעל כל הימים הגדולים יש לברך ברכה זו, כגון ים סוף והים הפרסי, ולא בא ר' יהודה לאפוקי אלא ימים קטנים שהם סגורים בתוך ארצות. וכתב שכן מבואר גם מדברי רבנו יונה שהביאו הבית יוסף באחרונה. וסיים שהמברך ברכה זו גם על שאר ימים לא הפסיד. | |||
==נוסח הברכה== | ==נוסח הברכה== | ||
הנוסחה בתלמוד שלפנינו 'שעשה את הים הגדול', וכן הוא ברי"ף וברמב"ם. | |||
ב'''שלחן ערוך''' (רכח א) כתב הנוסח 'עושה הים הגדול'. | |||
כתב ה'''צל"ח''' (ברכות נד א) שאף שבברכת [[עושה מעשה בראשית]] מברכים בלשון הווה, זהו מפני שהברכה היא על דברים שהקב"ה מחדש כל פעם מחדש, אבל בים הגדול יש לברך 'שעשה את הים הגדול', לפי שהוא נשאר כפי שהיה בששת ימי בראשית. | כתב ה'''צל"ח''' (ברכות נד א) שאף שבברכת [[עושה מעשה בראשית]] מברכים בלשון הווה, זהו מפני שהברכה היא על דברים שהקב"ה מחדש כל פעם מחדש, אבל בים הגדול יש לברך 'שעשה את הים הגדול', לפי שהוא נשאר כפי שהיה בששת ימי בראשית. | ||
וב'''רש"ש''' (ברכות נד א) כתב שמכאן ראיה שהולכים בברכה אחר לשון בני אדם, שהם קוראים לאוקינוס הים הגדול, אף שבלשון התורה הים הגדול הוא ימה של ארץ ישראל. | |||
==מתי מברך== | |||
===ראיה לפני הברכה=== | |||
כתב ה'''אבודרהם''' (ברכות הראיה השבח וההודאה ד"ה גרסי' בפרקא) שברכת הים הגדול, ככל שאר ברכות הראיה, אין לברך עובר לעשייתן כברכת המצוות, כלומר לברך ואחר כך לראותם, אלא קודם יראה ואחר כך יברך. | |||
===אחת לשלושים יום=== | |||
[[קטגוריה:ברכות הראיה]] | [[קטגוריה:ברכות הראיה]] | ||