9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הים הגדול"
אין תקציר עריכה
| שורה 8: | שורה 8: | ||
וב'''תוספות''' (ברכות נד א ד"ה הרואה) הכתב שכן הדין גם בשאר הברכות שבמשנה, שהם אחת לשלושים יום והביא הראיה מהירושלמי ולא הזכיר שכן הוא גם בבלי, ותמה עליו ה'''מהרש"א''' שם. ובספר '''אליה רבה''' (ריח ב) כתב לתרץ דלשון הבבלי 'עד שלושים יום' משמע עד ועד בכלל, כלומר שיכול לברך אף ביום השלושים, ויש למנות גם את היום שרואה בו, אבל לפי לשון הירושלמי 'אחת לשלושים יום', משמע עד ולא עד בכלל ואם רואה ביום השלושים אינו מברך. ובספר '''קובץ על יד''' על הרמב"ם (ברכות י טו) חיזק דברי האליה רבה, וכתב עוד לתרץ שלפי גמרא דידן משמע שדווקא לר' יהודה מברך לפרקים, אבל לפי הירושלמי מבואר דקאי על כל הברכות של המשנה. | וב'''תוספות''' (ברכות נד א ד"ה הרואה) הכתב שכן הדין גם בשאר הברכות שבמשנה, שהם אחת לשלושים יום והביא הראיה מהירושלמי ולא הזכיר שכן הוא גם בבלי, ותמה עליו ה'''מהרש"א''' שם. ובספר '''אליה רבה''' (ריח ב) כתב לתרץ דלשון הבבלי 'עד שלושים יום' משמע עד ועד בכלל, כלומר שיכול לברך אף ביום השלושים, ויש למנות גם את היום שרואה בו, אבל לפי לשון הירושלמי 'אחת לשלושים יום', משמע עד ולא עד בכלל ואם רואה ביום השלושים אינו מברך. ובספר '''קובץ על יד''' על הרמב"ם (ברכות י טו) חיזק דברי האליה רבה, וכתב עוד לתרץ שלפי גמרא דידן משמע שדווקא לר' יהודה מברך לפרקים, אבל לפי הירושלמי מבואר דקאי על כל הברכות של המשנה. | ||
== | ==הלכה כתנא קמא או כר' יהודה== | ||
ה'''רמב"ם''' בפירוש המשנה (ט ב) כתב שאין הלכה כר' יהודה, כן הגירסה לפי דפוסים ראשונים. אמנם ב'''משנה תורה''' (ברכות י טו) פסק להלכה שהרואה את הים הגדול משלושים יום לשלושים יום או יותר מברך שעשה את הים הגדול. וטרחו המפרשים ליישב את הסתירה, למה בפיה"מ כתב שאין הלכה כר' יהודה, ואילו בהלכות פסק לכאורה כמותו. | ה'''רמב"ם''' בפירוש המשנה (ט ב) כתב שאין הלכה כר' יהודה, כן הגירסה לפי דפוסים ראשונים. אמנם ב'''משנה תורה''' (ברכות י טו) פסק להלכה שהרואה את הים הגדול משלושים יום לשלושים יום או יותר מברך שעשה את הים הגדול. וטרחו המפרשים ליישב את הסתירה, למה בפיה"מ כתב שאין הלכה כר' יהודה, ואילו בהלכות פסק לכאורה כמותו. | ||
<BR/>ויש להעיר שבגירסת '''הרב קפאח''' לפירוש המשניות, הגירסה 'והלכה כר' יהודה', והעיר שם בהערה שכן תיקן הרמב"ם במהדורה אחרונה. | |||
ה''' | ה'''טור''' (אורח חיים רכח) כתב באופן כללי שעל ימים ונהרות יש לברך עושה מעשה בראשית, ותמה על הרמב"ם שפסק כר' יהודה שהוא דעת יחיד לברך על הים הגדול ברכה בפני עצמה, שהרי רבנן חולקים עליו. וכן תמה ה'''רמ"ך''' על הרמב"ם. | ||
ב'''בית יוסף''' כתב ליישב דברי הרמב"ם שר' יהודה לא בא לחלוק על תנא קמא אלא לפרש דבריו, שרק בשאר ימים מברך עושה מעשה בראשית, אבל הים הגדול קובע ברכה לעצמו, וכתב שכן מפורש ב'''תשובת הרא"ש''' (ד ד) שכתב שלא ראה בפוסקים שפסקו שאין הלכה כר' יהודה. כדברים האלה כתב גם ב'''כסף משנה''' שם, הוסיף ראיה שהלכה כר' יהודה שהגמרא שואלת אליביה כמה הוא לפרקים ומשיבה ל' יום, אלמא הלכה כוותיה. | |||
<BR/>גם ה'''בית חדש''' (רכח א) הסכים לדברי הב"י והוסיף שהרמב"ם בחיבורו חזר בו ממה שכתב בפירוש המשניות, והעיקר במו שכתב בהלכות. | |||
== | ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רכח ב) פסק כר' יהודה וכדברי הרמב"ם שיש לברך על היום הגדול ברכה בפני עצמה, וכן דעת רוב האחרונים. | ||
<BR/>אמנם יש אחרונים שהעתיקו כדברי הטור, לברך על כל הימים עושה מעשה בראשית ולא הזכירו ברכה מיוחדת לים הגדול. כן הוא ב'''חיי אדם''' (סג ג) וב'''קיצור שלחן ערוך'''. וראה להלן שיש מכריעים כן מתוך הספק שאין ידוע [[#מהו הים הגדול]], לברך על הימים עושה מעשה בראשית. | |||
==מהו הים הגדול== | |||
==נוסח הברכה== | ==נוסח הברכה== | ||