הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת האילנות"

נוספו 1,581 בתים ,  11:30, 11 במרץ 2018
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:


=== נשים ===
=== נשים ===
{{להשלים}}
== נוסח הברכה ופירושה ==
== נוסח הברכה ופירושה ==
כגירסת הגמרא כן היא הגירסה ב'''מאירי''' (מג ב ד"ה מי שיצא), וכן היא הגירסה גם ב'''רי"ף''' (לא ב), אלא שמוסיף: "'''כדי''' להתנאות בהן בני אדם".
כגירסת הגמרא כן היא הגירסה ב'''מאירי''' (מג ב ד"ה מי שיצא), וכן היא הגירסה גם ב'''רי"ף''' (לא ב), אלא שמוסיף: "'''כדי''' להתנאות בהן בני אדם".
שורה 11: שורה 12:
<BR/>ב'''אורחות חיים''' (א ברכות מה) הגירסה: "שלא חיסר '''מעולמו''' כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות '''מהם''' בני אדם".  
<BR/>ב'''אורחות חיים''' (א ברכות מה) הגירסה: "שלא חיסר '''מעולמו''' כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות '''מהם''' בני אדם".  
<BR/>ב'''רמב"ם''' (ברכות י יג) הנוסח: "שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות '''ונאות כדי ליהנות''' בהן בני אדם".
<BR/>ב'''רמב"ם''' (ברכות י יג) הנוסח: "שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות '''ונאות כדי ליהנות''' בהן בני אדם".
 
<BR/>ב'''פסקי הרי"ד''' (מג ב) הגירסה: "ברוך שלא חיסר '''מעולמו''' כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות '''להתעדן''' בהן בני אדם". וב'''שיורי ברכה''' (קונטרס אחרון רכו ב) הביא גירסה זו בשם '''ספר הפרדס''' לרבנו אשר בר חיים (ח א א).
ב'''פסקי הרי"ד''' (מג ב) הגירסה: "ברוך שלא חיסר '''מעולמו''' כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות '''להתעדן''' בהן בני אדם". וב'''שיורי ברכה''' (קונטרס אחרון רכו ב) הביא גירסה זו בשם '''ספר הפרדס''' לרבנו אשר בר חיים (ח א א).
 
ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רכו) הנוסח: "בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם".  


ב'''שיטה מקובצת''' (מג ב) העיר שברכה זו היא בשם ומלכות. וכן הוא ב'''ריטב"א''' (ראש השנה יא א ד"ה והא).
ב'''שיטה מקובצת''' (מג ב) העיר שברכה זו היא בשם ומלכות. וכן הוא ב'''ריטב"א''' (ראש השנה יא א ד"ה והא).
שורה 22: שורה 24:


== זמן הברכה ==
== זמן הברכה ==
ב'''מרדכי''' (ברכות ו קמח) שהביא דברי הגמרא הוסיף "בפעם ראשונה בשנה". ודייק מדבריו ה'''בית חדש''' (אורח חיים רכו א) שברכה זו היא פעם אחת בכל שנה, דלא כברכות ראייה אחרות שהם משלושים לשלושים יום.
ב'''מרדכי''' (ברכות ו קמח) שהביא דברי הגמרא הוסיף "בפעם ראשונה בשנה". ודייק מדבריו ה'''בית חדש''' (אורח חיים רכו א) שברכה זו היא פעם אחת בכל שנה, דלא כברכות ראייה אחרות שהם משלושים לשלושים יום. וכן הוא ב'''רש"י''' של הרי"ף (לא ב ד"ה וחזי).
וכן כתב ב'''שלחן ערוך''' (רכו א) שאינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה.
<BR/>וכן כתב ב'''שלחן ערוך''' (רכו א) שאינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה.
 
=== ראה ולא בירך ===
=== ראה ולא בירך ===
ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות י ט) כתב בשם רבו, שדווקא בפעם הראשונה שרואה מברך. ומשמע שאם ראה ולא בירך, לא יברך לאחר מכן.  
ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות י ט) כתב בשם רבו, שדווקא בפעם הראשונה שרואה מברך. ומשמע שאם ראה ולא בירך, לא יברך לאחר מכן.  
שורה 38: שורה 41:
=== שלא בחודש ניסן ===
=== שלא בחודש ניסן ===
ב'''חידושי הריטב"א''' (ראש השנה יא א) כתוב שיומי ניסן לאו דוקא, אלא כל מקום ומקום לפי מה שהוא דמלבלבי.
ב'''חידושי הריטב"א''' (ראש השנה יא א) כתוב שיומי ניסן לאו דוקא, אלא כל מקום ומקום לפי מה שהוא דמלבלבי.
<BR/>ב'''רוקח''' (ברכות שמב) כתב שהרואה אילנות שהוציאו פרח '''כגון בניסן''' וכו', מבואר בדבריו שה"ה לחודשים אחרים שרי לברך. וכעין זה הלשון גם ב'''רבנו ירוחם''' (יג ב קג ד)


ומבין האחרונים מצאנו בספר '''צידה לדרך''' (א ג כח) כתב שלאו דווקא חודש ניסן, אלא הוא הדין אם רואה אילנות פורחות בחודש אדר, מברך. והביאו ה'''אליה רבה''' (א).
ומבין האחרונים מצאנו בספר '''צידה לדרך''' (א ג כח) כתב שלאו דווקא חודש ניסן, אלא הוא הדין אם רואה אילנות פורחות בחודש אדר, מברך. והביאו ה'''אליה רבה''' (א).
שורה 44: שורה 48:
ב'''מחצית השקל''' (א) כתב שהגמרא נקטה חודש ניסן, כי כן דרך האילנות בארצות החמות ללבלב בחודש ניסן, אבל הוא הדין לכל חודש אחר שרואה הלבלוב פעם ראשונה מברך.
ב'''מחצית השקל''' (א) כתב שהגמרא נקטה חודש ניסן, כי כן דרך האילנות בארצות החמות ללבלב בחודש ניסן, אבל הוא הדין לכל חודש אחר שרואה הלבלוב פעם ראשונה מברך.
<BR/>וכן כתב הרב '''ערוך השלחן''' (רכו א) שבמדינות שלהם שהפריחה היא באייר או בתחילת סיון, מברכים את הברכה הזו אז. וכן דעת ה'''משנה ברורה''' (א).
<BR/>וכן כתב הרב '''ערוך השלחן''' (רכו א) שבמדינות שלהם שהפריחה היא באייר או בתחילת סיון, מברכים את הברכה הזו אז. וכן דעת ה'''משנה ברורה''' (א).
אבל בספר '''כף החיים''' (רכו א) אחר שהביא הדעות בזה, הפוסקים והמקובלים, כתב שכיון שיש בזה פלוגתא וגם לשון הגמרא מורה שניסן הוא דווקא, וגם קיימא לן ספק ברכות להקל, לכן אין לברך ברכה זו אלא בניסן, והמתאחר מלברך בניסן יברך בלא שם ומלכות.
<BR/>בשו"ת '''השיב משה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=774&st=&pgnum=11&hilite= (א ח)] טייטלבוים השיב לשואל, שמי שלא בירך בניסן ודאי יש לו לברך כשרואה, ומה שנקטה הגמרא 'ניסן' הוא שלא נאמר שיש לברך בכל פעם שרואה או אחת לשלושים יום.


== החייבים בברכה ==
== החייבים בברכה ==
שורה 51: שורה 58:
== גדר 'לבלוב' ==
== גדר 'לבלוב' ==
ה'''רמב"ם''' כותב (ברכות י יג) "וראה אילנות פורחות וניצנים עולים", וכן העתיק לשון זה ב'''אבודרהם''' (ברכת הראייה השבח וההודאה ד"ה הרואה בריות). וב'''ארחות חיים''' (א ברכות מה) הלשון "אילנות שפורחין".
ה'''רמב"ם''' כותב (ברכות י יג) "וראה אילנות פורחות וניצנים עולים", וכן העתיק לשון זה ב'''אבודרהם''' (ברכת הראייה השבח וההודאה ד"ה הרואה בריות). וב'''ארחות חיים''' (א ברכות מה) הלשון "אילנות שפורחין".
ב'''רוקח''' (ברכות שמב) כתב "הרואה אילנות שהוציאו פרח". והלשון ב'''רבנו ירוחם''' (יג ב קג ד) "הרואה אילנות בנץ שלהם".
 
ה'''מאירי''' כותב (מג ב ד"ה מי שיצא) "הרואה אילנות שהוציאו פרח", וכן ב'''מרדכי''' (ברכות ו קמח) "בפעם ראשונה בשנה שמוציאין פרח". כעין זה הלשון ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רכו א) "אילנות שמוציאין פרח".
ה'''מאירי''' כותב (מג ב ד"ה מי שיצא) "הרואה אילנות שהוציאו פרח", וכן ב'''מרדכי''' (ברכות ו קמח) "בפעם ראשונה בשנה שמוציאין פרח". כעין זה הלשון ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רכו א) "אילנות שמוציאין פרח".