עריכה אחת
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת האילנות"
←החייבים בברכה
(←פירות) |
|||
| (4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||ברכות מג ב||ברכות י יג|אורח חיים רכו א}} | {{מקורות||ברכות מג ב||ברכות י יג|אורח חיים רכו א}} | ||
דיני ברכת האילנות, שיש לברך בימי ניסן כאשר רואה אילנות מלבלבים. | דיני ברכת האילנות, שיש לברך בימי ניסן כאשר רואה אילנות מלבלבים. | ||
| שורה 7: | שורה 6: | ||
=== נשים === | === נשים === | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
ע"פ דעת רוב הפוסקים [https://www.betmidrash.org.il/index.php/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%AA#.D7.A9.D7.9C.D7.90_.D7.91.D7.97.D7.95.D7.93.D7.A9_.D7.A0.D7.99.D7.A1.D7.9F דלהלן] שלברכה זו אין זמן קבוע ואינה נוהגת דווקא בניסן, ממילא גם נשים מברכות ברכה זו, מאחר ואין זו מצות עשה שהזמן גרמה. אך הרב מרדכי אליהו בספרו '''הלכות חגים'''{{מקור}} חשש לדעה שברכה זו נוהגת דווקא בניסן, ולכן לדעתו נשים לא תברכנה מאחר והיא מצוה שהזמן גרמה. והוסיף, שטוב שתשמע הברכה מאחר. | |||
== נוסח הברכה ופירושה == | == נוסח הברכה ופירושה == | ||
כגירסת הגמרא כן היא הגירסה ב'''מאירי''' (מג ב ד"ה מי שיצא), וכן היא הגירסה גם ב'''רי"ף''' (לא ב), אלא שמוסיף: "'''כדי''' להתנאות בהן בני אדם". | כגירסת הגמרא כן היא הגירסה ב'''מאירי''' (מג ב ד"ה מי שיצא), וכן היא הגירסה גם ב'''רי"ף''' (לא ב), אלא שמוסיף: "'''כדי''' להתנאות בהן בני אדם". | ||
| שורה 35: | שורה 36: | ||
ומבין האחרונים מצאנו בספר '''צידה לדרך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11852&st=&pgnum=131&hilite= (א ג כח)] כתב שלאו דווקא חודש ניסן, אלא הוא הדין אם רואה אילנות פורחות בחודש אדר, מברך. והביאו ה'''אליה רבה''' (א). | ומבין האחרונים מצאנו בספר '''צידה לדרך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11852&st=&pgnum=131&hilite= (א ג כח)] כתב שלאו דווקא חודש ניסן, אלא הוא הדין אם רואה אילנות פורחות בחודש אדר, מברך. והביאו ה'''אליה רבה''' (א). | ||
<BR/>אבל בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=70&hilite= (ב כח)] כתב שאין לברך על פרחי השקדים שממהרים לצאת הרבה קודם ניסן. וב'''ברכי יוסף''' (רכו ב) הביא דברי ה'''צידה לדרך''' (א ג כח), וכתב שאין זה סותר דברי ההלק"ט, שדווקא שקדים שממהרים לצאת אין לברך עליהם, אבל שאר אילנות שבמקרה לבלבו באדר מברך. והוסיף שעל פי דרך האמת יש לברך ברכה זו דווקא בניסן, וכן כתב ב'''מורה באצבע''' (קצח קצט) | <BR/>אבל בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=70&hilite= (ב כח)] כתב שאין לברך על פרחי השקדים שממהרים לצאת הרבה קודם ניסן. וב'''ברכי יוסף''' (רכו ב) הביא דברי ה'''צידה לדרך''' (א ג כח), וכתב שאין זה סותר דברי ההלק"ט, שדווקא שקדים שממהרים לצאת אין לברך עליהם, אבל שאר אילנות שבמקרה לבלבו באדר מברך. והוסיף שעל פי דרך האמת יש לברך ברכה זו דווקא בניסן, וכן כתב ב'''מורה באצבע''' (קצח קצט). | ||
ב'''מחצית השקל''' (א) כתב שהגמרא נקטה חודש ניסן, כי כן דרך האילנות בארצות החמות ללבלב בחודש ניסן, אבל הוא הדין לכל חודש אחר שרואה הלבלוב פעם ראשונה מברך. וכן הוא ב'''חיי אדם''' (סג ב) שלאו דווקא ניסן. | ב'''מחצית השקל''' (א) כתב שהגמרא נקטה חודש ניסן, כי כן דרך האילנות בארצות החמות ללבלב בחודש ניסן, אבל הוא הדין לכל חודש אחר שרואה הלבלוב פעם ראשונה מברך. וכן הוא ב'''חיי אדם''' (סג ב) שלאו דווקא ניסן. | ||
| שורה 64: | שורה 65: | ||
<BR/>בשו"ת '''יחוה דעת''' (א ב) תמה על טעם זה של הרב כף החיים, שעירב ענייני קבלה בהלכות פסוקות. והכריע שאין חשש מלברך ברכה זו בשבת, כי אין לנו לגזור גזירות מדעתינו. וזה דלא כהרב '''נתיבי עם''' (רכו). | <BR/>בשו"ת '''יחוה דעת''' (א ב) תמה על טעם זה של הרב כף החיים, שעירב ענייני קבלה בהלכות פסוקות. והכריע שאין חשש מלברך ברכה זו בשבת, כי אין לנו לגזור גזירות מדעתינו. וזה דלא כהרב '''נתיבי עם''' (רכו). | ||
== כמה אילנות == | == כמה אילנות == | ||
בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=70&hilite= (ב כח)] כתב שאין לברך אלא על ריבוי אילנות. ונראה שכוונתו שצריך לכל הפחות שניים. | בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=70&hilite= (ב כח)] כתב שאין לברך אלא על ריבוי אילנות. ונראה שכוונתו שצריך לכל הפחות שניים. | ||
| שורה 91: | שורה 91: | ||
ה'''אליה רבה''' (ב) פוסק כדעת המרדכי וכפירוש הב"ח, שאם לא ראה האילנות קודם לכן, ועכשיו רואה פעם ראשונה עם פירות, מברך. וכתב שכן דעת עוד ראשונים והטור יחידאה הוא. וכן דעת ה'''ערוך השלחן''' (רכו ב). | ה'''אליה רבה''' (ב) פוסק כדעת המרדכי וכפירוש הב"ח, שאם לא ראה האילנות קודם לכן, ועכשיו רואה פעם ראשונה עם פירות, מברך. וכתב שכן דעת עוד ראשונים והטור יחידאה הוא. וכן דעת ה'''ערוך השלחן''' (רכו ב). | ||
<BR/>גם ב'''ביאור הגר"א''' (א ד"ה ואם) פוסק כדעת המרדכי והראשונים שגם אם לא בירך עד שגדלו פירות, יברך אחר כך. | <BR/>גם ב'''ביאור הגר"א''' (א ד"ה ואם) פוסק כדעת המרדכי והראשונים שגם אם לא בירך עד שגדלו פירות, יברך אחר כך. | ||
אמנם ב'''ברכי יוסף''' (א) כתב שאף שכמה ראשונים סוברים כהמרדכי, אנו קיבלנו הוראות מרן ואין לברך, ובמיוחד לפי הכלל שספק ברכות להקל. | |||
<BR/>גם בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=70&hilite= (ב כח)] כתב שאין לברך ברכה זו משגדלו הפירות. | <BR/>גם בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=70&hilite= (ב כח)] כתב שאין לברך ברכה זו משגדלו הפירות. | ||
<BR/>ה'''חיי אדם''' (סג ב) פוסק שאם הפרי עדיין לא ראוי לאכילה, יכול עוד לברך. אך אם כבר גדלו הפירות וראויים לאכילה אין מברכים ברכה זו. | <BR/>ה'''חיי אדם''' (סג ב) לעומת זאת פוסק שאם הפרי עדיין לא ראוי לאכילה, יכול עוד לברך. אך אם כבר גדלו הפירות וראויים לאכילה אין מברכים ברכה זו. | ||
ה'''משנה ברורה''' (ד) מצדד כהגר"א והאליה רבה שמותר לברך גם על פרי וב'''שער הציון''' (ב) מסביר שהיינו דווקא כאשר לא ראה הפרי מקודם, ולכן לא איבד הברכה וכדעת הב"ח. אך מקבל גם דברי הפרי מגדים, שכאשר נגמר הפרי לגמרי וראוי לברך עליו שהחיינו, שוב אין כדאי לברך עליהם ברכת האילנות. | ה'''משנה ברורה''' (ד) מצדד כהגר"א והאליה רבה שמותר לברך גם על פרי, וב'''שער הציון''' (ב) מסביר שהיינו דווקא כאשר לא ראה הפרי מקודם, ולכן לא איבד הברכה וכדעת הב"ח. אך מקבל גם דברי הפרי מגדים, שכאשר נגמר הפרי לגמרי וראוי לברך עליו שהחיינו, שוב אין כדאי לברך עליהם ברכת האילנות. | ||
בספר '''ברכת השם''' לוי (ד ד לב) פסק כדברי השולחן ערוך, שאחר שגדלו וניכרים הפירות, אין לברך. | |||
== האם צריך לצאת חוץ לעיר== | == האם צריך לצאת חוץ לעיר== | ||