הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת האילנות"

נוספו 2,861 בתים ,  12:52, 26 במרץ 2019
 
(10 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{מקורות||ברכות מג ב||ברכות י יג|אורח חיים רכו א}}
{{מקורות||ברכות מג ב||ברכות י יג|אורח חיים רכו א}}
דיני ברכת האילנות, שיש לברך בימי ניסן כאשר רואה אילנות מלבלבים.
דיני ברכת האילנות, שיש לברך בימי ניסן כאשר רואה אילנות מלבלבים.
שורה 7: שורה 6:
=== נשים ===
=== נשים ===
{{להשלים}}
{{להשלים}}
ע"פ דעת רוב הפוסקים [https://www.betmidrash.org.il/index.php/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%AA#.D7.A9.D7.9C.D7.90_.D7.91.D7.97.D7.95.D7.93.D7.A9_.D7.A0.D7.99.D7.A1.D7.9F דלהלן] שלברכה זו אין זמן קבוע ואינה נוהגת דווקא בניסן, ממילא גם נשים מברכות ברכה זו, מאחר ואין זו מצות עשה שהזמן גרמה. אך הרב מרדכי אליהו בספרו '''הלכות חגים'''{{מקור}} חשש לדעה שברכה זו נוהגת דווקא בניסן, ולכן לדעתו נשים לא תברכנה מאחר והיא מצוה שהזמן גרמה. והוסיף, שטוב שתשמע הברכה מאחר.
== נוסח הברכה ופירושה ==
== נוסח הברכה ופירושה ==
כגירסת הגמרא כן היא הגירסה ב'''מאירי''' (מג ב ד"ה מי שיצא), וכן היא הגירסה גם ב'''רי"ף''' (לא ב), אלא שמוסיף: "'''כדי''' להתנאות בהן בני אדם".
כגירסת הגמרא כן היא הגירסה ב'''מאירי''' (מג ב ד"ה מי שיצא), וכן היא הגירסה גם ב'''רי"ף''' (לא ב), אלא שמוסיף: "'''כדי''' להתנאות בהן בני אדם".
שורה 13: שורה 14:
<BR/>ב'''רמב"ם''' (ברכות י יג) הנוסח: "שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות '''ונאות כדי ליהנות''' בהן בני אדם".
<BR/>ב'''רמב"ם''' (ברכות י יג) הנוסח: "שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות '''ונאות כדי ליהנות''' בהן בני אדם".
<BR/>ב'''פסקי הרי"ד''' (מג ב) הגירסה: "ברוך שלא חיסר '''מעולמו''' כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות '''להתעדן''' בהן בני אדם". וב'''שיורי ברכה''' (קונטרס אחרון רכו ב) הביא גירסה זו בשם '''ספר הפרדס''' לרבנו אשר בר חיים (ח א א).
<BR/>ב'''פסקי הרי"ד''' (מג ב) הגירסה: "ברוך שלא חיסר '''מעולמו''' כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות '''להתעדן''' בהן בני אדם". וב'''שיורי ברכה''' (קונטרס אחרון רכו ב) הביא גירסה זו בשם '''ספר הפרדס''' לרבנו אשר בר חיים (ח א א).
<BR/>ב'''ספר הפרנס''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8914&st=&pgnum=56&hilite= (שצו)] כתב הנוסח: "שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות נאות להתנאות מהם". והוסיף שאם כבר גדלו הפירות חותם: "בריות טובות ואילנות טובות". וכן הוא ב'''תשבץ קטן''' (שכב) בשם רבנו יוסף.


ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רכו) הנוסח: "בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם".  
ב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רכו) הנוסח: "בא"י אמ"ה שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם".  


ב'''שיטה מקובצת''' (מג ב) העיר שברכה זו היא בשם ומלכות. וכן הוא ב'''ריטב"א''' (ראש השנה יא א ד"ה והא).
ב'''שיטה מקובצת''' (מג ב) העיר שברכה זו היא בשם ומלכות. וכן הוא ב'''ריטב"א''' (ראש השנה יא א ד"ה והא).
 
=== טעם ופירוש הברכה ===
=== טעם ופירוש הברכה ===
ב'''שיטה מקובצת''' (מג ב) מובא שקבעו ברכה זו לפי שלבלוב הפרחים הוא ענין שבא מזמן לזמן ומחודש, ואדם מברך על עצים יבשים שהפריחן הקדוש ברוך הוא.
ב'''שיטה מקובצת''' (מג ב) מובא שקבעו ברכה זו לפי שלבלוב הפרחים הוא ענין שבא מזמן לזמן ומחודש, ואדם מברך על עצים יבשים שהפריחן הקדוש ברוך הוא.


הרב '''ערוך השולחן''' (רכו א) מבאר בענין ברכה זו, שנותן הוא שבח והודאה להשי"ת שברא בשביל האדם אפילו דברים שאין בהם הכרח לחיי האדם כמו פירות האילנות, מה שאין כן זרעים וירקות שהם הכרחיים לאדם.
הרב '''ערוך השולחן''' (רכו א) מבאר בענין ברכה זו, שנותן הוא שבח והודאה להשי"ת שברא בשביל האדם אפילו דברים שאין בהם הכרח לחיי האדם כמו פירות האילנות, מה שאין כן זרעים וירקות שהם הכרחיים לאדם.
בשו"ת '''משפטי עוזיאל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1288&st=&pgnum=48&hilite= (א ו)] מבאר שברכה זו היא ברכת הראיה, להודות לבורא על שברא את עולמו בחכמה נפלאה, ועל התועלת הנמשכת ממנה להנאת בני אדם.


== זמן הברכה ==
== זמן הברכה ==
ב'''מרדכי''' (ברכות ו קמח) שהביא דברי הגמרא הוסיף "בפעם ראשונה בשנה". ודייק מדבריו ה'''בית חדש''' (אורח חיים רכו א) שברכה זו היא פעם אחת בכל שנה, דלא כברכות ראייה אחרות שהם משלושים לשלושים יום. וכן הוא ב'''רש"י''' של הרי"ף (לא ב ד"ה וחזי).
ב'''מרדכי''' (ברכות ו קמח) שהביא דברי הגמרא הוסיף "בפעם ראשונה בשנה". ודייק מדבריו ה'''בית חדש''' (אורח חיים רכו א) שברכה זו היא פעם אחת בכל שנה, דלא כברכות ראייה אחרות שהם משלושים לשלושים יום. וכן הוא ב'''רש"י''' של הרי"ף (לא ב ד"ה וחזי).
<BR/>וכן כתב ב'''שלחן ערוך''' (רכו א) שאינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה.
<BR/>וכן כתב ב'''שלחן ערוך''' (רכו א) שאינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה.
=== ראה ולא בירך ===
ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות י ט) כתב בשם רבו, שדווקא בפעם הראשונה שרואה מברך. ומשמע שאם ראה ולא בירך, לא יברך לאחר מכן.
<BR/>ב'''מחצית השקל''' (א) תלה זאת במחלוקת לגבי [[ברכת שהחיינו]] בסימן רכו ס"ג, שלפי החולקים שם וסוברים שגם אם לא בירך בפעם הראשונה יכול לברך בפעם השניה, הוא הדין הכא, שיכול לברך בראייה שניה אם לא בירך בראייה ראשונה.
בשו"ת '''משפטי עוזיאל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1288&st=&pgnum=48&hilite= (א ו)] פוסק לדינא שמי שראה ולא בירך, לא יכול שוב לברך, ואינו דומה לברכת שהחיינו שהיא ברכה על ההנאה, ויש לה גדרי ברכת הנהנין, שלכן גם אם לא בירך כשנהנה פעם ראשונה יברך כשנהנה פעם שניה, לפוסקים הנ"ל. אבל ברכת האילנות אינה ברכת הנהנין, ומי שלא שיבח לבורא פעם ראשונה, הרי הוא מעוות לא יוכל לתקון, כדין מי שבטל קריאת שמע או תפילה.
=== בלילה ===
בשו"ת '''ציץ אליעזר''' (יב כ ו ד"ה כן) הביא בשם ספר '''יין הטוב''' שמותר לברך ברכה זו גם בלילה, והסכים לדבריו, ושאם לא כן היה ראוי לפטור מטעם זה נשים מברכה זו, דהוי מצות עשה שהזמן גרמא.
=== בשבת וביום טוב ===
בספר '''מועד לכל חי''' פלאג'י [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=53764&st=&pgnum=39 (א ח)] כתב, שבקושטא נוהגים לברך ברכת האילנות גם בשבת ויום טוב, אבל בעירו איזמיר לא ראה ולא שמע מעולם שמברכים ברכה זו בשבת ויום טוב. ותלה את חלוקת המנהגים בשאלה האם המנהג [[#האם צריך לצאת חוץ לעיר|לצאת ולברך]]. שבקושטא היו נוהגים שלא לצאת, ולכן מברכים גם בשבת. אך באיזמיר יוצאים ולכן בשבת אסור. וסיים שעל כל פנים, אם יש חשש שמא יטלטל האילנות או שמא יתלוש, יש לאסור לברך בשבת וביום טוב.
<BR/>והרב '''כף החיים''' (רכו ד) הכריע דאין לברך בשבת וביום טוב ומטעם שמא יתלוש. והוסיף שלפי המקובלים שעל ידי הברכה מברר ניצוצות הקדושה מן הצומח, יש בזה משום איסור בורר בשבת.
<BR/>בשו"ת '''יחוה דעת''' (א ב) תמה על טעם זה של הרב כף החיים, שעירב ענייני קבלה בהלכות פסוקות. והכריע שאין חשש מלברך ברכה זו בשבת, כי אין לנו לגזור גזירות מדעתינו. וזה דלא כהרב '''נתיבי עם''' (רכו).


=== שלא בחודש ניסן ===
=== שלא בחודש ניסן ===
שורה 44: שורה 35:
<BR/>ב'''רוקח''' (ברכות שמב) כתב שהרואה אילנות שהוציאו פרח '''כגון בניסן''' וכו', מבואר בדבריו שה"ה לחודשים אחרים שרי לברך. וכעין זה הלשון גם ב'''רבנו ירוחם''' (יג ב קג ד)
<BR/>ב'''רוקח''' (ברכות שמב) כתב שהרואה אילנות שהוציאו פרח '''כגון בניסן''' וכו', מבואר בדבריו שה"ה לחודשים אחרים שרי לברך. וכעין זה הלשון גם ב'''רבנו ירוחם''' (יג ב קג ד)


ומבין האחרונים מצאנו בספר '''צידה לדרך''' (א ג כח) כתב שלאו דווקא חודש ניסן, אלא הוא הדין אם רואה אילנות פורחות בחודש אדר, מברך. והביאו ה'''אליה רבה''' (א).
ומבין האחרונים מצאנו בספר '''צידה לדרך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11852&st=&pgnum=131&hilite= (א ג כח)] כתב שלאו דווקא חודש ניסן, אלא הוא הדין אם רואה אילנות פורחות בחודש אדר, מברך. והביאו ה'''אליה רבה''' (א).
<BR/>אבל בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=70&hilite= (ב כח)] כתב שאין לברך על פרחי השקדים שממהרים לצאת הרבה קודם ניסן. וב'''ברכי יוסף''' (רכו ב) הביא דברי ה'''צידה לדרך''' (א ג כח), וכתב שאין זה סותר דברי ההלק"ט, שדווקא שקדים שממהרים לצאת אין לברך עליהם, אבל שאר אילנות שבמקרה לבלבו באדר מברך. והוסיף שעל פי דרך האמת יש לברך ברכה זו דווקא בניסן, וכן כתב ב'''מורה באצבע''' (קצח קצט).
<BR/>אבל בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=70&hilite= (ב כח)] כתב שאין לברך על פרחי השקדים שממהרים לצאת הרבה קודם ניסן. וב'''ברכי יוסף''' (רכו ב) הביא דברי ה'''צידה לדרך''' (א ג כח), וכתב שאין זה סותר דברי ההלק"ט, שדווקא שקדים שממהרים לצאת אין לברך עליהם, אבל שאר אילנות שבמקרה לבלבו באדר מברך. והוסיף שעל פי דרך האמת יש לברך ברכה זו דווקא בניסן, וכן כתב ב'''מורה באצבע''' (קצח קצט).


שורה 50: שורה 41:
<BR/>וכן כתב הרב '''ערוך השלחן''' (רכו א) שבמדינות שלהם שהפריחה היא באייר או בתחילת סיון, מברכים את הברכה הזו אז. וכן דעת ה'''משנה ברורה''' (א).
<BR/>וכן כתב הרב '''ערוך השלחן''' (רכו א) שבמדינות שלהם שהפריחה היא באייר או בתחילת סיון, מברכים את הברכה הזו אז. וכן דעת ה'''משנה ברורה''' (א).


אבל בספר '''כף החיים''' (רכו א) אחר שהביא הדעות בזה, הפוסקים והמקובלים, כתב שכיון שיש בזה פלוגתא וגם לשון הגמרא מורה שניסן הוא דווקא, וגם קיימא לן ספק ברכות להקל, לכן אין לברך ברכה זו אלא בניסן, והמתאחר מלברך בניסן יברך בלא שם ומלכות.
וכן דעת הרבה פוסקים להלכה, שמותר לברך ברכה זו אחר חודש ניסן, ולחלק מהפוסקים אף קודם ניסן:
<BR/>אך דעת הרבה פוסקים להלכה, שמותר לברך ברכה זו אחר חודש ניסן, ולחלק מהפוסקים אף קודם ניסן:
<BR/>בשו"ת '''זכר יהוסף''' שטרן [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=772&st=&pgnum=76 (קצד)] כתב שאף שהידור הוא לברך בניסן, אם ראה לבלול או לא בירך בניסן, יכול לברך אחר כך. ובלאו הכי יש להכריע כהפוסקים נגד המקובלים במקום שהם חלוקים.
<BR/>בשו"ת '''זכר יהוסף''' שטרן [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=772&st=&pgnum=76 (קצד)] כתב שאף שהידור הוא לברך בניסן, אם ראה לבלול או לא בירך בניסן, יכול לברך אחר כך. ובלאו הכי יש להכריע כהפוסקים נגד המקובלים במקום שהם חלוקים.
<BR/>בשו"ת '''ויחי יעקב''' גולדשלג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=518&st=&pgnum=24&hilite= (ח)] כתב שקודם ניסן אין לברך, לפי שזהו לבלוב השייך לשנה שעברה, או שאינו לפי טבעו של עולם. אבל אחר ניסן אפשר לברך כל התקופה, שזהו ניסן אייר סיון, שהם שייכים לתקופת ניסן.
<BR/>בשו"ת '''ויחי יעקב''' גולדשלג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=518&st=&pgnum=24&hilite= (ח)] כתב שקודם ניסן אין לברך, לפי שזהו לבלוב השייך לשנה שעברה, או שאינו לפי טבעו של עולם. אבל אחר ניסן אפשר לברך כל התקופה, שזהו ניסן אייר סיון, שהם שייכים לתקופת ניסן.
שורה 57: שורה 47:
<BR/>בשו"ת '''משפטי עוזיאל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1288&st=&pgnum=48&hilite= (א ו)] מצדד לומר להלכה ולמעשה שאין לברכה זו כלל זמן קבוע, וניתן לברכה אף קודם ניסן או אחריו. ואף לפי המקובלים לא באו להגביל לחודש ניסן אלא במקומות שיש בניסן אילנות מלבלבים, אבל ודאי מקומות שבניסן כבר גדלו הפירות, או שעדיין לא צמחו הפרחים, גם לפי המקובלים ניתן לברך ברכה זו שלא בחודש ניסן, אלא לפי לבלוב האילנות באותו מקום.
<BR/>בשו"ת '''משפטי עוזיאל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1288&st=&pgnum=48&hilite= (א ו)] מצדד לומר להלכה ולמעשה שאין לברכה זו כלל זמן קבוע, וניתן לברכה אף קודם ניסן או אחריו. ואף לפי המקובלים לא באו להגביל לחודש ניסן אלא במקומות שיש בניסן אילנות מלבלבים, אבל ודאי מקומות שבניסן כבר גדלו הפירות, או שעדיין לא צמחו הפרחים, גם לפי המקובלים ניתן לברך ברכה זו שלא בחודש ניסן, אלא לפי לבלוב האילנות באותו מקום.
<BR/>בשו"ת '''מנחת יצחק''' (י טז) מצדד לומר שאף אם נאמר שניסן הוא דווקא, זה נאמר רק לארץ ישראל וסביבותיה, שדרך גידול האילנות בחודש זה, אבל כגון באוסטרליה וכיו"ב, שהאילנות כלל לא מלבלבים בניסן אלא בתשרי או בחשוון, בזה לכולי עלמא יכול לברך שלא בחודש ניסן.
<BR/>בשו"ת '''מנחת יצחק''' (י טז) מצדד לומר שאף אם נאמר שניסן הוא דווקא, זה נאמר רק לארץ ישראל וסביבותיה, שדרך גידול האילנות בחודש זה, אבל כגון באוסטרליה וכיו"ב, שהאילנות כלל לא מלבלבים בניסן אלא בתשרי או בחשוון, בזה לכולי עלמא יכול לברך שלא בחודש ניסן.
<BR/>וכן דעת הרבה פוסקים שאפשר לברך גם אחר חודש ניסן. כן כתב בשו"ת '''ישמח לב''' גאגין [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=543&st=&pgnum=27&hilite= (יב)], וכן פסק הרב '''יחוה דעת''' (א א).
<BR/>אמנם הרב '''שדי חמד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43674&st=&pgnum=189&hilite= (אסיפת דינים ברכות ב א)], אחר שהביא הדעות בזה, הפוסקים והמקובלים, כתב שכיון שיש בזה פלוגתא וגם לשון הגמרא מורה שניסן הוא דווקא, וגם קיימא לן ספק ברכות להקל, ודאי נכון לומר כאן שב ואל תעשה עדיף. אבל סיים שזהו לדידן שהולכים אחר המקובלים, אבל מעיקר הדין הלכה כהרב 'השיב משה' הנ"ל, וכדברי הריטב"א.
<BR/>ובספר '''כף החיים''' (רכו א), הביא רק תחילת דברי השדי חמד ומכריע שאין לברך ברכה זו אלא בניסן, והמתאחר מלברך בניסן יברך בלא שם ומלכות.
 
<BR/>אך כאמור דעת רוב פוסקים שאפשר לברך גם אחר חודש ניסן. וכן כתב בשו"ת '''ישמח לב''' גאגין [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=543&st=&pgnum=27&hilite= (יב)], וכן פסק הרב '''יחוה דעת''' (א א).
 
=== ראה ולא בירך ===
ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות י ט) כתב בשם רבו, שדווקא בפעם הראשונה שרואה מברך. ומשמע שאם ראה ולא בירך, לא יברך לאחר מכן.
<BR/>ב'''מחצית השקל''' (א) תלה זאת במחלוקת לגבי [[ברכת שהחיינו]] בסימן רכו ס"ג, שלפי החולקים שם וסוברים שגם אם לא בירך בפעם הראשונה יכול לברך בפעם השניה, הוא הדין הכא, שיכול לברך בראייה שניה אם לא בירך בראייה ראשונה.
 
בשו"ת '''משפטי עוזיאל''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1288&st=&pgnum=48&hilite= (א ו)] פוסק לדינא שמי שראה ולא בירך, לא יכול שוב לברך, ואינו דומה לברכת שהחיינו שהיא ברכה על ההנאה, ויש לה גדרי ברכת הנהנין, שלכן גם אם לא בירך כשנהנה פעם ראשונה יברך כשנהנה פעם שניה, לפוסקים הנ"ל. אבל ברכת האילנות אינה ברכת הנהנין, ומי שלא שיבח לבורא פעם ראשונה, הרי הוא מעוות לא יוכל לתקון, כדין מי שבטל קריאת שמע או תפילה.
=== בלילה ===
בשו"ת '''ציץ אליעזר''' (יב כ ו ד"ה כן) הביא בשם ספר '''יין הטוב''' שמותר לברך ברכה זו גם בלילה, והסכים לדבריו, ושאם לא כן היה ראוי לפטור מטעם זה נשים מברכה זו, דהוי מצות עשה שהזמן גרמא.
 
=== בשבת וביום טוב ===
בספר '''מועד לכל חי''' פלאג'י [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=53764&st=&pgnum=39 (א ח)] כתב, שבקושטא נוהגים לברך ברכת האילנות גם בשבת ויום טוב, אבל בעירו איזמיר לא ראה ולא שמע מעולם שמברכים ברכה זו בשבת ויום טוב. ותלה את חלוקת המנהגים בשאלה האם המנהג [[#האם צריך לצאת חוץ לעיר|לצאת ולברך]]. שבקושטא היו נוהגים שלא לצאת, ולכן מברכים גם בשבת. אך באיזמיר יוצאים ולכן בשבת אסור. וסיים שעל כל פנים, אם יש חשש שמא יטלטל האילנות או שמא יתלוש, יש לאסור לברך בשבת וביום טוב.
<BR/>והרב '''כף החיים''' (רכו ד) הכריע דאין לברך בשבת וביום טוב ומטעם שמא יתלוש. והוסיף שלפי המקובלים שעל ידי הברכה מברר ניצוצות הקדושה מן הצומח, יש בזה משום איסור בורר בשבת.
<BR/>בשו"ת '''יחוה דעת''' (א ב) תמה על טעם זה של הרב כף החיים, שעירב ענייני קבלה בהלכות פסוקות. והכריע שאין חשש מלברך ברכה זו בשבת, כי אין לנו לגזור גזירות מדעתינו. וזה דלא כהרב '''נתיבי עם''' (רכו).


== החייבים בברכה ==
== כמה אילנות ==
== כמה אילנות ==
בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=70&hilite= (ב כח)] כתב שאין לברך אלא על ריבוי אילנות. ונראה שכוונתו שצריך לכל הפחות שניים.
בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=70&hilite= (ב כח)] כתב שאין לברך אלא על ריבוי אילנות. ונראה שכוונתו שצריך לכל הפחות שניים.
שורה 76: שורה 81:
=== פירות ===
=== פירות ===
ב'''מרדכי''' (ברכות ו קמח) הביא בשם '''הר"ר יוסף''' שאם לא ראה אילנות עד שגדלו הפירות, שצריך לברך כך. וכן הוא ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות ו ט) משמו. וכן היא דעת ה'''אגודה''' (ברכות ו קנח) ו'''אבודרהם''' (ברכת הראייה השבח וההודאה ד"ה הרואה בריות).
ב'''מרדכי''' (ברכות ו קמח) הביא בשם '''הר"ר יוסף''' שאם לא ראה אילנות עד שגדלו הפירות, שצריך לברך כך. וכן הוא ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות ו ט) משמו. וכן היא דעת ה'''אגודה''' (ברכות ו קנח) ו'''אבודרהם''' (ברכת הראייה השבח וההודאה ד"ה הרואה בריות).
<BR/>אבל ב'''טור''' (אורח חיים רכו) כתב שאם לא בירך עד אחר שגדלו הפירות, לא יברך עוד. וב'''בית יוסף''' (ד"ה ומ"ש רבינו ואם איחר) כתב שדברים של טעם הם, אבל הביא גם דברי המרדכי והגהות מיימוניות החולקים.
<BR/>וכן בספר '''הפרנס''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8914&st=&pgnum=56&hilite= (שצו)] כתב שאם מברך אחר שכבר גדלו הפירות, צריך לחתום "בריות טובות ואילנות טובות", כמובא [[#נוסח הברכה ופירושה|לעיל]]. מוכח מדבריו שמברכים גם על פירות.
וב'''תשבץ קטן''' (שכב) גם כן כתב כעין דברי ספר הפרנס, וכתב כן בשם רבנו יוסף<ref> וכנראה שזו גם כוונת המרדכי בשמו, שאם כבר גדלו הפירות יש נוסח מעט שונה בברכה.</ref>.
 
אבל ב'''טור''' (אורח חיים רכו) כתב שאם לא בירך עד אחר שגדלו הפירות, לא יברך עוד. וב'''בית יוסף''' (ד"ה ומ"ש רבינו ואם איחר) כתב שדברים של טעם הם, אבל הביא גם דברי המרדכי והגהות מיימוניות החולקים.
<BR/>ה'''בית חדש''' (ב) כתב ליישב דלא פליגי, דהטור מיירי באופן שכבר ראה האילנות קודם שהוציאו פירות ולא בירך, ועכשיו רואה שוב עם פירות, דבזה מודה המרדכי שלא יברך. אבל ב'''פרישה''' כתב שאין זה תירוץ נכון, שהרי לגבי [[ברכת שהחיינו]] אם לא בירך בראייה ראשונה, מברך בראייה שניה.
<BR/>ה'''בית חדש''' (ב) כתב ליישב דלא פליגי, דהטור מיירי באופן שכבר ראה האילנות קודם שהוציאו פירות ולא בירך, ועכשיו רואה שוב עם פירות, דבזה מודה המרדכי שלא יברך. אבל ב'''פרישה''' כתב שאין זה תירוץ נכון, שהרי לגבי [[ברכת שהחיינו]] אם לא בירך בראייה ראשונה, מברך בראייה שניה.
<BR/>ב'''שלחן ערוך''' (רכו א) פסק שאם לא בירך עד אחר שגדלו הפירות, לא יברך עוד, וכדעת הטור. וב'''לבוש''' (א) נתן טעם לדבר, שלפירות כבר יש לכל אחד ברכה בפני עצמו, כשהחיינו על הראיה ובורא פרי העץ על האכילה.
<BR/>ב'''שלחן ערוך''' (רכו א) פסק שאם לא בירך עד אחר שגדלו הפירות, לא יברך עוד, וכדעת הטור. וב'''לבוש''' (א) נתן טעם לדבר, שלפירות כבר יש לכל אחד ברכה בפני עצמו, כשהחיינו על הראיה ובורא פרי העץ על האכילה.
שורה 83: שורה 91:
ה'''אליה רבה''' (ב) פוסק כדעת המרדכי וכפירוש הב"ח, שאם לא ראה האילנות קודם לכן, ועכשיו רואה פעם ראשונה עם פירות, מברך. וכתב שכן דעת עוד ראשונים והטור יחידאה הוא. וכן דעת ה'''ערוך השלחן''' (רכו ב).
ה'''אליה רבה''' (ב) פוסק כדעת המרדכי וכפירוש הב"ח, שאם לא ראה האילנות קודם לכן, ועכשיו רואה פעם ראשונה עם פירות, מברך. וכתב שכן דעת עוד ראשונים והטור יחידאה הוא. וכן דעת ה'''ערוך השלחן''' (רכו ב).
<BR/>גם ב'''ביאור הגר"א''' (א ד"ה ואם) פוסק כדעת המרדכי והראשונים שגם אם לא בירך עד שגדלו פירות, יברך אחר כך.
<BR/>גם ב'''ביאור הגר"א''' (א ד"ה ואם) פוסק כדעת המרדכי והראשונים שגם אם לא בירך עד שגדלו פירות, יברך אחר כך.
<BR/>ב'''ברכי יוסף''' (א) כתב שאף שכמה ראשונים סוברים כהמרדכי, אנו קיבלנו הוראות מרן ואין לברך, ובמיוחד לפי הכלל שספק ברכות להקל.
 
אמנם ב'''ברכי יוסף''' (א) כתב שאף שכמה ראשונים סוברים כהמרדכי, אנו קיבלנו הוראות מרן ואין לברך, ובמיוחד לפי הכלל שספק ברכות להקל.
<BR/>גם בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=70&hilite= (ב כח)] כתב שאין לברך ברכה זו משגדלו הפירות.
<BR/>גם בשו"ת '''הלכות קטנות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=723&st=&pgnum=70&hilite= (ב כח)] כתב שאין לברך ברכה זו משגדלו הפירות.
<BR/>ה'''חיי אדם''' (סג ב) פוסק שאם הפרי עדיין לא ראוי לאכילה, יכול עוד לברך. אך אם כבר גדלו הפירות וראויים לאכילה אין מברכים ברכה זו.
<BR/>ה'''חיי אדם''' (סג ב) לעומת זאת פוסק שאם הפרי עדיין לא ראוי לאכילה, יכול עוד לברך. אך אם כבר גדלו הפירות וראויים לאכילה אין מברכים ברכה זו.


ה'''משנה ברורה''' (ד) מצדד כהגר"א והאליה רבה שמותר לברך גם על פרי וב'''שער הציון''' (ב) מסביר שהיינו דווקא כאשר לא ראה הפרי מקודם, ולכן לא איבד הברכה וכדעת הב"ח. אך מקבל גם דברי הפרי מגדים, שכאשר נגמר הפרי לגמרי וראוי לברך עליו שהחיינו, שוב אין כדאי לברך עליהם ברכת האילנות.
ה'''משנה ברורה''' (ד) מצדד כהגר"א והאליה רבה שמותר לברך גם על פרי, וב'''שער הציון''' (ב) מסביר שהיינו דווקא כאשר לא ראה הפרי מקודם, ולכן לא איבד הברכה וכדעת הב"ח. אך מקבל גם דברי הפרי מגדים, שכאשר נגמר הפרי לגמרי וראוי לברך עליו שהחיינו, שוב אין כדאי לברך עליהם ברכת האילנות.
בספר '''ברכת השם''' לוי (ד ד לב) פסק כדברי השולחן ערוך, שאחר שגדלו וניכרים הפירות, אין לברך.


== האם צריך לצאת חוץ לעיר==
== האם צריך לצאת חוץ לעיר==
שורה 103: שורה 113:


=== אילנות מורכבים מין בשאינו מינו ===
=== אילנות מורכבים מין בשאינו מינו ===
{{להשלים}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:ברכות הראיה]]
[[קטגוריה:ברכות הראיה]]
עריכה אחת