9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת האורז והדוחן"
אין תקציר עריכה
| שורה 36: | שורה 36: | ||
==== אם דווקא בשנתמעך ==== | ==== אם דווקא בשנתמעך ==== | ||
ב'''פסקי ריא"ז''' (ברכות ו יא) מחלק וכותב, שאורז מברך עליו בורא פרי האדמה בין חי בין מבושל שהוא בעינו, אך בישלו ועשאו כעין דייסא, וכן אם עשה ממנו פת, מברך מזונות. | ב'''פסקי ריא"ז''' (ברכות ו יא) מחלק וכותב, שאורז מברך עליו בורא פרי האדמה בין חי בין מבושל שהוא בעינו, אך אם בישלו ועשאו כעין דייסא, וכן אם עשה ממנו פת, מברך מזונות. | ||
<BR/>גם ה'''רא"ש''' (ו ח) כתב שאורז שבישלו ועשאו כעין דייסא מברכים עליו בורא מיני מזונות. משמע שאם בישלו שלא כדייסא ברכתו אדמה, וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה טז ה קמו א). | <BR/>גם ה'''רא"ש''' (ו ח) כתב שאורז שבישלו ועשאו '''כעין דייסא''' מברכים עליו בורא מיני מזונות. משמע שאם בישלו שלא כדייסא ברכתו אדמה, וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה טז ה קמו א). | ||
מדברי הרא"ש הללו, דייק ה'''בית יוסף''' (רח ד"ה ומכל מקום), שמה שפסקו הראשונים לברך בורא מיני מזונות על אורז מבושל, זהו דווקא בשנתמעך כעין דייסא, אבל אם לא נתמעך | מדברי הרא"ש הללו, דייק ה'''בית יוסף''' (רח ד"ה ומכל מקום), שמה שפסקו הראשונים לברך בורא מיני מזונות על אורז מבושל, זהו דווקא בשנתמעך כעין דייסא, אבל אם לא נתמעך אע"פ שבישלו הרי הוא בכלל כוסס וברכתו בורא פרי האדמה. | ||
אמנם ב'''שלחן ערוך''' (רח ז) לא הזכיר חילוק | <BR/>והוסיף הב"י, שאף שרבנו יונה מחלק בין אורז לדוחן ואומר שעל אורז מברך מזונות אף כשהוא שלם, אין כוונתו אלא לאפוקי כתוש, שהדוחן ברכתו מזונות דווקא כתוש שכן דרך לאכלו, אך אורז אפילו שלם ברכתו מזונות, אך מ"מ בעינן שיתמעך. | ||
<BR/>אמנם בסוף דבריו מסתייג הב"י ואומר שכיון שאורז דרך לבשלו כשהוא שלם בלא שום כתישה, כיון שבשלו אפילו לא נשתנה ולא נתמעך ברכתו מזונות, מה שאין כן חיטים שדרך לבשלם חלוקים או כתושים, אין משתנה ברכתם למזונות כאשר מבשל אותם שלמים, דהוי כאילו כוססם חיים. | |||
ב'''שלחן ערוך''' (רח ז) לא הזכיר חילוק בין נתמעך ללא נתמעך, אלא כתב בסתם 'אם בשלו', אך ה'''רמ"א''' הוסיף 'עד שנתמעך'. | |||
<BR/>ה'''טורי זהב''' (ח) הסביר שכוונת הרמ"א בהגהתו היא שמפני שיש בזה ספק והב"י לא הכריע, הרי יוצא ידי חובה בברכת בורא פרי האדמה, שזו ברכתו בתחילה, ולא יברך 'מזונות' עד שיתברר לו שזוהי ברכתו. | |||
דעת הרב '''פרי האדמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21008&st=&pgnum=8&hilite= (ד ג)] שכל שלא נתמעך הרבה כעין חביץ קדרה, אלא הגרעינים נשארו שלמים, ברכתו בורא פרי האדמה. וכן כתב בשמו בספר '''אהל יצחק''' על הרמב"ם (ברכות ג י) שכדי לברך מזונות צריך שיהיו הגרעינים דבוקים אחד אל אחד, ומבושלים הרבה עד שאינו לועסן כלל אלא בולעם כמו שהם, שזהו מעשה קדרה. | דעת הרב '''פרי האדמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21008&st=&pgnum=8&hilite= (ד ג)] שכל שלא נתמעך הרבה כעין חביץ קדרה, אלא הגרעינים נשארו שלמים, ברכתו בורא פרי האדמה. וכן כתב בשמו בספר '''אהל יצחק''' על הרמב"ם (ברכות ג י) שכדי לברך מזונות צריך שיהיו הגרעינים דבוקים אחד אל אחד, ומבושלים הרבה עד שאינו לועסן כלל אלא בולעם כמו שהם, שזהו מעשה קדרה. | ||
| שורה 82: | שורה 86: | ||
ב'''שלחן ערוך''' (רח ז) פתח בלשון הרמב"ם שבעינן שלא יהא מעורב עם דבר אחר אלא אורז לבדו, אך מיד העתיק לשון הטור שאם עירב מן האורז בתבשיל אחר, והתבשיל האחר הוא הרוב, מברך עליו כברכת אותו תבשיל. | ב'''שלחן ערוך''' (רח ז) פתח בלשון הרמב"ם שבעינן שלא יהא מעורב עם דבר אחר אלא אורז לבדו, אך מיד העתיק לשון הטור שאם עירב מן האורז בתבשיל אחר, והתבשיל האחר הוא הרוב, מברך עליו כברכת אותו תבשיל. | ||
<BR/>ה'''בית חדש''' (ז) תמה על מרן, איך העתיק לשון הרמב"ם והטור יחד, בעוד שהוא עצמו סובר שסותרים הם. ולענין הלכה הכריע הב"ח כדעת הרמב"ם שכל שהאורז או הדוחן מעורבים בתבשיל אחר, מברכים עליו כברכת אותו תבשיל, בין שהוא רב ובין שהוא מעט. | <BR/>ה'''בית חדש''' (ז) תמה על מרן, איך העתיק לשון הרמב"ם והטור יחד, בעוד שהוא עצמו סובר שסותרים הם. ולענין הלכה הכריע הב"ח כדעת הרמב"ם שכל שהאורז או הדוחן מעורבים בתבשיל אחר, מברכים עליו כברכת אותו תבשיל, בין שהוא רב ובין שהוא מעט. | ||
<BR/>ה'''טורי זהב''' (ט) כתב שהשלחן ערוך חזר בו ופסק כדעת הרא"ש. ולענין הלכה דעת הט"ז, ולכן אם התבשיל האחר הוא הרוב יש לברך כברכתו, ואם האורז הוא רוב יש לברך שהכל, כיון שבלאו הכי יש לברך על אורז שהכל מחמת הספק. | |||
=== מחצה למחצה === | === מחצה למחצה === | ||
| שורה 89: | שורה 94: | ||
'''רש"י''' כתב אורז הוא מי"ל, ודוחן פני"ץ. ואילו תוספות כתבו שיש מפרשים אורז רי"ז, דוחן מי"ל. והמהרי"ל כתב (ליקוטים לא) דוחן ריי"ז, אורז היר"ז. | '''רש"י''' כתב אורז הוא מי"ל, ודוחן פני"ץ. ואילו תוספות כתבו שיש מפרשים אורז רי"ז, דוחן מי"ל. והמהרי"ל כתב (ליקוטים לא) דוחן ריי"ז, אורז היר"ז. | ||
ב'''ספר הפרדס''' (שער הדגן ד"ה פת דוחן) כתוב שהדוחן הוא 'פניגול' בלעז. | ב'''ספר הפרדס''' (שער הדגן ד"ה פת דוחן) כתוב שהדוחן הוא 'פניגול' בלעז. | ||
ה'''לחם חמודות''' כתב שסוגיין דעלמא אורז ריי"ז ודוחן היר"ז, וכן כתב ה'''לבוש'''. | |||
<BR/>ב'''מגן אברהם''' (ט) כתב שאורז הוא ריי"ז ודוחן היר"ז, ויש אומרים להיפך, ולכן לא יאכלם כשנתמעכו אלא בתוך הסעודה, ואם אכל שלא בתוך הסעודה יברך 'שהכל'. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||