9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת האורז והדוחן"
אין תקציר עריכה
| שורה 16: | שורה 16: | ||
אמנם לענין ברכה ראשונה על האורז, נחלקו הדעות כדלהלן. | אמנם לענין ברכה ראשונה על האורז, נחלקו הדעות כדלהלן. | ||
=== | === אורז חי === | ||
הברייתא (לז א) כתבה בפשיטות שהכוסס את האורז, כלומר האוכל גרגרי אורז כמות שהם חיים, מברך בורא פרי האדמה. וכן מוסכם בפוסקים, וכן כתב להלכה מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רח ז). | הברייתא (לז א) כתבה בפשיטות שהכוסס את האורז, כלומר האוכל גרגרי אורז כמות שהם חיים, מברך בורא פרי האדמה. וכן מוסכם בפוסקים, וכן כתב להלכה מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רח ז). | ||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
<BR/>ולדעת רבנו יונה (ד"ה הנה) אף על שאר דברים המזינים (כגון המין הנקרא פניצ"ו), יש לברך עליהם תחילה בורא מיני מזונות. | <BR/>ולדעת רבנו יונה (ד"ה הנה) אף על שאר דברים המזינים (כגון המין הנקרא פניצ"ו), יש לברך עליהם תחילה בורא מיני מזונות. | ||
<BR/>גם ה'''רא"ש''' כתב שראייתו של הרי"ף אינה ראיה, לפי שמה שנקטה הברייתא אורז ולא דוחן, הוא כדי לאפוקי מדעת ר' יוחנן בן נורי הסובר שאורז מין דגן הוא, אך אה"נ דמברכים עליו מזונות ונפשות כמו אורז, וכדמשמע בברייתא הראשונה - 'כמעשה קדרה', שכיון שגם דוחן הוא מזין וסועד את הלב, דינו כאורז. | <BR/>גם ה'''רא"ש''' כתב שראייתו של הרי"ף אינה ראיה, לפי שמה שנקטה הברייתא אורז ולא דוחן, הוא כדי לאפוקי מדעת ר' יוחנן בן נורי הסובר שאורז מין דגן הוא, אך אה"נ דמברכים עליו מזונות ונפשות כמו אורז, וכדמשמע בברייתא הראשונה - 'כמעשה קדרה', שכיון שגם דוחן הוא מזין וסועד את הלב, דינו כאורז. | ||
<BR/>כן היא גם דעת ה'''רשב"א''' (לז א ד"ה תיובתא), שהביא שגם דעת ה'''ראב"ד''' כן, שדוחן ואורז חד ברכתא להו, וכן ב'''שיטה מקובצת''' (לז א ד"ה כל שהוא) מבואר שעל דוחן יש לברך כמו אורז 'בורא מיני מזונות'. וכן דעת ה'''מאירי''' (ברכות לז א ד"ה אורז), וה'''רי"ד''' בפסקים (ברכות לז א), ו'''ספר הרוקח''' (שמא), וספר ה'''מנהיג''' (הלכות סעודה רלב), וה'''ריטב"א''' (הלכות ברכות א ח) ו'''מחזור ויטרי''' (עא) ו'''סידור רש"י''' (קיד) ו'''ספר האורה''' (א מה הלכות פירות ומיני מזונות) ו'''אבודרהם''' (ברכת בורא מיני מזונות) ו'''שיבולי הלקט''' (ברכות קנט) | <BR/>כן היא גם דעת ה'''רשב"א''' (לז א ד"ה תיובתא), שהביא שגם דעת ה'''ראב"ד''' כן, שדוחן ואורז חד ברכתא להו, וכן ב'''שיטה מקובצת''' (לז א ד"ה כל שהוא) מבואר שעל דוחן יש לברך כמו אורז 'בורא מיני מזונות'. וכן דעת ה'''מאירי''' (ברכות לז א ד"ה אורז), וה'''רי"ד''' בפסקים (ברכות לז א), ו'''ספר הרוקח''' (שמא), וספר ה'''מנהיג''' (הלכות סעודה רלב), וה'''ריטב"א''' (ברכות לז א ד"ה ופת דוחן, הלכות ברכות א ח) ו'''מחזור ויטרי''' (עא) ו'''סידור רש"י''' (קיד) ו'''ספר האורה''' (א מה הלכות פירות ומיני מזונות) ו'''אבודרהם''' (ברכת בורא מיני מזונות) ו'''שיבולי הלקט''' (ברכות קנט). | ||
<BR/>כן הוא גם ב'''פסקי ריא"ז''' (ברכות ו יא) להשוות בין דוחן לאורז, אלא שלדעתו גם באורז אם לא נתמעך כדייסא יש לברך עליו אדמה. | <BR/>כן הוא גם ב'''פסקי ריא"ז''' (ברכות ו יא) להשוות בין דוחן לאורז, אלא שלדעתו גם באורז אם לא נתמעך כדייסא יש לברך עליו אדמה. | ||
| שורה 68: | שורה 68: | ||
== תערובת אורז ודבר אחר == | == תערובת אורז ודבר אחר == | ||
כתב ה'''רי"ף''' (כו א) דהא דמברכים על אורז מזונות הוא דווקא כאשר הוא בעין, אך על ידי תערובות לא, שהרי לא הופרכו דברי רב ושמואל אלא לענין אורז בעין, אבל לענין תערובות קיימא לן כוותייהו דליכא מאן דפליג עלייהו וסוגיין כוותייהו. וכן הוכיח ה'''רשב"א''' (לז א ד"ה תיובתא) שדברי רב ושמואל שאמרו 'כל שיש בו מחמשת המינים מברכים עליו במ"מ' לא נדחו, ולכן יש לדייק שאורז ודוחן ע"י תערובת לא. | כתב ה'''רי"ף''' (כו א) דהא דמברכים על אורז מזונות הוא דווקא כאשר הוא בעין, אך על ידי תערובות לא, שהרי לא הופרכו דברי רב ושמואל אלא לענין אורז בעין, אבל לענין תערובות קיימא לן כוותייהו דליכא מאן דפליג עלייהו וסוגיין כוותייהו. וכן הוכיח ה'''רשב"א''' (לז א ד"ה תיובתא) שדברי רב ושמואל שאמרו 'כל שיש בו מחמשת המינים מברכים עליו במ"מ' לא נדחו, ולכן יש לדייק שאורז ודוחן ע"י תערובת לא. | ||
<BR/>כן הסכים גם ה'''רא"ש''' (ו ח), | <BR/>כן הסכים גם ה'''רא"ש''' (ו ח), אבל הוסיף שזהו דווקא כאשר המין האחר הוא הרוב, דומיא דחמשת מיני דגן שאפילו שהמין האחר הוא הרוב מברך מזונות. מבואר יוצא מדברי הרא"ש, שאם המין האחר הוא המיעוט, יש לברך על התערובת כברכת האורז, והיינו בורא מיני מזונות, וכן העתיק '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה טז ה קמו א), וכן הוא ב'''ספר ה אשכול''' (ברכת מיני מזונות ופירות מב ב), וכן פסק ה'''טור''' (אורח חיים רח). | ||
'''הריטב"א''' (ברכות לז א ד"ה הכוסס את האורז הלכות ברכות א כט) כתב שתבשיל שיש בו אורז או דוחן, אם הם עיקר התבשיל מברך ברכתם הראויה להם בורא מיני מזונות ונפשות, אך אם אינם עיקר התבשיל, מברך על העיקר ופוטר את הטפילה. משמע שסובר כדעת הרא"ש, אלא שלא חילק בין רוב למיעוט, אלא בין עיקר לטפל. | |||
אמנם ה'''רמב"ם''' (ברכות ג י) העתיק דברי הרי"ף בלא תוספת, שאורז מברך עליו מזונות ונפשות, בתנאי שלא יהא מעורב עם דבר אחר אלא אורז לבדו. | אמנם ה'''רמב"ם''' (ברכות ג י) העתיק דברי הרי"ף בלא תוספת, שאורז מברך עליו מזונות ונפשות, בתנאי שלא יהא מעורב עם דבר אחר אלא אורז לבדו. | ||