הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת האורז והדוחן"

נוספו 228 בתים ,  11:37, 7 בפברואר 2018
אין תקציר עריכה
שורה 17: שורה 17:


=== כוסס ===
=== כוסס ===
הברייתא (לז א) כתבה בפשיטות שהכוסס את האורז, כלומר האוכל גרגרי אורז כמות שהם חיים, מברך בורא פרי האדמה. וכן מוסכם בפוסקים, וכן כתב להלכה מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רח ז)
הברייתא (לז א) כתבה בפשיטות שהכוסס את האורז, כלומר האוכל גרגרי אורז כמות שהם חיים, מברך בורא פרי האדמה. וכן מוסכם בפוסקים, וכן כתב להלכה מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רח ז).


=== אפאו או בישלו ===
=== אפאו או בישלו ===
=== דעת הגאונים ===
ב'''תשובות הגאונים''' (ליק מה) מובא ששאלו את רב יהודאי גאון אודות ברכת אורז מבושל, והשיב שאין ברכת מזונות אלא על חמשת המינים, אבל על אורז לא. ואע"ג שבגמרא הויא תיובתא על רב ושמואל, מ"מ בהמשך  הגמרא (לז ב) מביא רבא ראיה מדברי רב ושמואל שעל [[ריהטא (חביץ קדרה) יש לברך מזונות]], אם כן מוכח שדבריהם לא נדחו והלכה כמותם. כן מובא גם ב'''שבלי הלקט''' (סדר הברכות קנט) וב'''אגור''' (הלכות סעודה ריט) בשם רבנו שמואל בן חפני בחבור '''שער הברכות''' (דרוש מקור), שאין ברכת מזונות אלא על ה' מינים.
<BR/>אמנם לא מבואר בדבריהם, אם ברכתם שהכל או אדמה, רק מבואר שאין מברכים עליהם מזונות.
<BR/>בעל '''הלכות גדולות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20341&st=&pgnum=148 (א ברכות ו ד"ה ארוזא)] כתב בתחילת דבריו שעל אורז ודוחן יש לברך בורא פרי האדמה, דלאו מיני דגן הם. אך מיד הביא בשם 'יש אומרים', שעל אורז שבישלו או אפאו מברך בורא מיני מזונות.
<BR/>ב'''ראבי"ה''' (א ברכות קב) הבין שכן היא דעתו שעל אורז מברך בורא מיני מזונות. אך ה'''רשב"א''' (ברכות לז א ד"ה תיובתא) הבין בדעת בה"ג שאינו מברך מזונות על אורז, וכן למד בדעתו בעל '''שבלי הלקט''' (סדר ברכות קנט).
ודעת ה'''ראבי"ה''' עצמו (א ברכות קב, שו"ת קמח), שעל אורז יש לברך בתחילתו שהכל, שכשם שאחריו אינו מברך ולא כלום, דהיינו בורא נפשות, כן הדין גם בלפניו. שלא מצאנו בכל הברכות אלא מה שברכתו המוציא מברך אחריו שלוש ברכות, ומה שברכתו מזונות אחריו מעין שלוש, ושברכתו שהכל לאחריו בורא נפשות.
==== שיטת הראשונים ====
==== שיטת הראשונים ====
כתב ה'''רי"ף''' (כו א) שכיון שאיתותבו רב ושמואל, הלכה כהך ברייתא שעל אורז שבישלו, יש לברך תחילה בורא מיני מזונות ולבסוף בורא נפשות. וכן הסכימו הרבה ראשונים, ה'''רשב"א''' (ברכות לז א ד"ה תיובתא), ה'''רא"ש''', וכן משמע ב'''תוספות''' (לז א ד"ה תיובתא), וכן פסק ה'''רמב"ם''' (ברכות ג י).
כתב ה'''רי"ף''' (כו א) שכיון שאיתותבו רב ושמואל, הלכה כהך ברייתא שעל אורז שבישלו, יש לברך תחילה בורא מיני מזונות ולבסוף בורא נפשות. וכן הסכימו הרבה ראשונים, ה'''רשב"א''' (ברכות לז א ד"ה תיובתא), ה'''רא"ש''', וכן משמע ב'''תוספות''' (לז א ד"ה תיובתא), וכן פסק ה'''רמב"ם''' (ברכות ג י).
<BR/>וכן כתב '''ספר האשכול''' (ברכת מיני מזונות ופירות מב ב), ו'''ספר הרוקח''' (שמא), וה'''מנהיג''' (הלכות סעודה רלב) וה'''ריטב"א''' (הלכות ברכות א ח) ו'''ספר הפרדס''' (שער הדגן ד"ה פת אורז) ו'''אבודרהם''' (ברכת בורא מיני מזונות) ו'''תשב"ץ קטן''' (שכב) ו'''שיבולי הלקט''' (ברכות קנט).
<BR/>וכן כתב '''ספר האשכול''' (ברכת מיני מזונות ופירות מב ב), ו'''ספר הרוקח''' (שמא), וה'''מנהיג''' (הלכות סעודה רלב) וה'''ריטב"א''' (הלכות ברכות א ח) ו'''ספר הפרדס''' (שער הדגן ד"ה פת אורז) ו'''אבודרהם''' (ברכת בורא מיני מזונות) ו'''תשב"ץ קטן''' (שכב) ו'''שיבולי הלקט''' (ברכות קנט).
=== דעת הגאונים ===
אבל ב'''תשובות הגאונים''' (ליק מה) מובא ששאלו את רב יהודאי גאון אודות ברכת אורז מבושל, והשיב שאין ברכת מזונות אלא על חמשת המינים, אבל על אורז לא. ואע"ג שבגמרא הויא תיובתא על רב ושמואל, מ"מ בהמשך  הגמרא (לז ב) מביא ראיה מדברי רב ושמואל שעל ריהטא (חביץ קדרה) יש לברך מזונות, אם כן מוכח שדבריהם לא נדחו והלכה כמותם. כן מובא גם ב'''אגור''' (הלכות סעודה ריט) בשם רבנו שמואל בן חפני.
<BR/>אמנם לא מבואר בדברי רב יהודאי, אם ברכתם שהכל או אדמה, רק מבואר שאין מברכים עליהם מזונות.
<BR/>גם בעל '''הלכות גדולות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20341&st=&pgnum=148 (א ברכות ו ד"ה ארוזא)] כתב בתחילת דבריו שעל אורז ודוחן יש לברך בורא פרי האדמה, דלאו מיני דגן הם. אך מיד הביא בשם 'יש אומרים', שעל אורז שבישלו או אפאו מברך בורא מיני מזונות.
<BR/>ב'''ראבי"ה''' (א ברכות קב) הבין שכן היא דעתו שעל אורז מברך בורא מיני מזונות. אך ה'''רשב"א''' (ברכות לז א ד"ה תיובתא) הבין בדעת בה"ג שאינו מברך מזונות על אורז.
<BR/>ודעת ה'''ראבי"ה''' עצמו (א ברכות קב, שו"ת קמח), שעל אורז יש לברך בתחילתו שהכל, דכשם שהלכה שאחריו אינו מברך ולא כלום, דהיינו בורא נפשות, כן הדין גם בלפניו. שלא מצאנו בכל הברכות אלא מה שברכתו המוציא מברך אחריו שלוש ברכות, ומה שברכתו מזונות אחריו מעין שלוש, ושברכתו שהכל לאחריו בורא נפשות.


=== שלחן ערוך ואחרונים ===
=== שלחן ערוך ואחרונים ===