9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת האורז והדוחן"
אין תקציר עריכה
| שורה 56: | שורה 56: | ||
דעת הרב '''פרי האדמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21008&st=&pgnum=8&hilite= (ד ג)] שכל שלא נתמעך הרבה כעין חביץ קדרה, אלא הגרעינים נשארו שלמים, ברכתו בורא פרי האדמה. וכן כתב בשמו בספר '''אהל יצחק''' על הרמב"ם (ברכות ג י) שכדי לברך מזונות צריך שיהיו הגרעינים דבוקים אחד אל אחד, ומבושלים הרבה עד שאינו לועסן כלל אלא בולעם כמו שהם, שזהו מעשה קדרה. | דעת הרב '''פרי האדמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21008&st=&pgnum=8&hilite= (ד ג)] שכל שלא נתמעך הרבה כעין חביץ קדרה, אלא הגרעינים נשארו שלמים, ברכתו בורא פרי האדמה. וכן כתב בשמו בספר '''אהל יצחק''' על הרמב"ם (ברכות ג י) שכדי לברך מזונות צריך שיהיו הגרעינים דבוקים אחד אל אחד, ומבושלים הרבה עד שאינו לועסן כלל אלא בולעם כמו שהם, שזהו מעשה קדרה. | ||
<BR/>אבל ב'''ברכי יוסף''' (רח ו) תמה על דבריו, וכתב שפשוט שדעת מרן שחזר בו ממה שדקדק בלשון הרא"ש שדווקא כעין דייסא, אלא כמו סתם בשו"ע ולא חילק בזה, וכדעת המג"א. וכן הכריע החיד"א להלכה שאפילו לא נתמעך ברכתו מזונות, וכפי שהטור עצמו לא העתיק בספרו דיוק זה של הרא"ש וגם לא בקיצור הפסקים. ושכן דעת הכלבו והארחות חיים, והוסיף שאף שבירושלמי משמע כדברי הרמ"א, מ"מ לא חזינן לרבותינו שהזכירו הירושלמי בזה, אלא הלכה כהבבלי. | <BR/>אבל ב'''ברכי יוסף''' (רח ו) תמה על דבריו, וכתב שפשוט שדעת מרן שחזר בו ממה שדקדק בלשון הרא"ש שדווקא כעין דייסא, אלא כמו סתם בשו"ע ולא חילק בזה, וכדעת המג"א. וכן הכריע החיד"א להלכה שאפילו לא נתמעך ברכתו מזונות, וכפי שהטור עצמו לא העתיק בספרו דיוק זה של הרא"ש וגם לא בקיצור הפסקים. ושכן דעת הכלבו והארחות חיים, והוסיף שאף שבירושלמי משמע כדברי הרמ"א, מ"מ לא חזינן לרבותינו שהזכירו הירושלמי בזה, אלא הלכה כהבבלי. כן הסכים להלכה בשו"ת '''פני יצחק''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1507&st=&pgnum=11 (א ד אורז)]. | ||
ב'''משנה ברורה''' (כו) משמע שפסק כדעת הרמ"א שדווקא בנתמעך מברך מזונות, אבל כתב שאפילו נתמעך קצת כן הדין, ורק אם הם שלמים לגמרי בורא פרי האדמה. והוסיף שאפשר שאפילו אם רק הוסר הקליפה כמו באורז שלנו, לא מקרי שלמים ומברך מזונות. | ב'''משנה ברורה''' (כו) משמע שפסק כדעת הרמ"א שדווקא בנתמעך מברך מזונות, אבל כתב שאפילו נתמעך קצת כן הדין, ורק אם הם שלמים לגמרי בורא פרי האדמה. והוסיף שאפשר שאפילו אם רק הוסר הקליפה כמו באורז שלנו, לא מקרי שלמים ומברך מזונות. | ||