9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת האורז והדוחן"
אין תקציר עריכה
| שורה 13: | שורה 13: | ||
לענין ברכה אחרונה על האורז, מוסכם בפוסקים שהלכה כהברייתא בסוף הסוגיה, שאינו מברך עליו ולא כלום. אמנם מבארים הראשונים, שאין הכוונה שאינו מברך כלום אחר האורז, אלא שמברך אחריו בורא נפשות. כן כתב בעל '''הלכות גדולות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20341&st=&pgnum=148 (א ברכות ד"ה אורז, וד"ה וכל מידי דתחילתו)], ד'ולא כלום' בא לאפוקי מעין שלוש, וכן כתב '''רש"י''' (לז א ד"ה ולא כלום), וביאר שכוונת הגמרא שאינו מברך כלום מברכות פירות ארץ ישראל. וכן כתב ה'''רי"ף''' (כו א) שכל ולא כלום הכוונה בורא נפשות רבות. וכן הוא ב'''רא"ש''' (ברכות ו ח) וב'''רמב"ם''' (ברכות ג י) ובשאר ראשונים. | לענין ברכה אחרונה על האורז, מוסכם בפוסקים שהלכה כהברייתא בסוף הסוגיה, שאינו מברך עליו ולא כלום. אמנם מבארים הראשונים, שאין הכוונה שאינו מברך כלום אחר האורז, אלא שמברך אחריו בורא נפשות. כן כתב בעל '''הלכות גדולות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20341&st=&pgnum=148 (א ברכות ד"ה אורז, וד"ה וכל מידי דתחילתו)], ד'ולא כלום' בא לאפוקי מעין שלוש, וכן כתב '''רש"י''' (לז א ד"ה ולא כלום), וביאר שכוונת הגמרא שאינו מברך כלום מברכות פירות ארץ ישראל. וכן כתב ה'''רי"ף''' (כו א) שכל ולא כלום הכוונה בורא נפשות רבות. וכן הוא ב'''רא"ש''' (ברכות ו ח) וב'''רמב"ם''' (ברכות ג י) ובשאר ראשונים. | ||
<BR/>אמנם יש להעיר שב'''סידור רש"י''' (קיד) כתוב שברכת אורז לבסוף ולא כלום, ו'''אם רוצה''' יאמר בורא נפשות רבות. | <BR/>אמנם יש להעיר שב'''סידור רש"י''' (קיד) כתוב שברכת אורז לבסוף ולא כלום, ו'''אם רוצה''' יאמר בורא נפשות רבות. | ||
<BR/>ב'''ביאור הגר"א''' (אורח חיים רח ד"ה ואחריו) עמד על דבר זה, מנין פשיטא להו לראשונים שכל 'ולא כלום' הוא בורא נפשות. והביא מדף מד: שיש דברים שחלק מהאמוראים לא היו מברכים עליהם ברכה אחרונה, כגון ירקות ומים, אבל רב אשי שם אמר שהוא עביד ככולהו לברך על כל דבר ברכה אחרונה. וכתבו התוס' שם שכן אנו נוהגים לברך אחר מים וירקות בורא נפשות רבות. וכתב הגר"א שבאמת להברייתא שאמרה על אורז ודוחן ולא כלום, לא היו מברכים אחריהם כלל, אלא שאנו נוהגים כרב אשי, ולכן לדידן כל ולא כלום הוא בורא נפשות. | |||
<BR/>ויש להעיר שמדברי הראשונים, רש"י ועוד, לא משמע כן, שהם פירשו שולא כלום בא לאפוקי מעין שלוש. משמע שהבינו כן בדעת הברייתא. | |||
=== אורז חי === | === אורז חי === | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
ב'''שלחן ערוך''' (רח ז) לא הזכיר חילוק בין נתמעך ללא נתמעך, אלא כתב בסתם 'אם בשלו', אך ה'''רמ"א''' הוסיף 'עד שנתמעך'. | ב'''שלחן ערוך''' (רח ז) לא הזכיר חילוק בין נתמעך ללא נתמעך, אלא כתב בסתם 'אם בשלו', אך ה'''רמ"א''' הוסיף 'עד שנתמעך'. | ||
<BR/>ה'''טורי זהב''' (ח) הסביר שכוונת הרמ"א בהגהתו היא שמפני שיש בזה ספק והב"י לא הכריע, הרי יוצא ידי חובה בברכת בורא פרי האדמה, שזו ברכתו בתחילה, ולא יברך 'מזונות' עד שיתברר לו שזוהי ברכתו. | <BR/>ה'''טורי זהב''' (ח) הסביר שכוונת הרמ"א בהגהתו היא שמפני שיש בזה ספק והב"י לא הכריע, הרי יוצא ידי חובה בברכת בורא פרי האדמה, שזו ברכתו בתחילה, ולא יברך 'מזונות' עד שיתברר לו שזוהי ברכתו. | ||
<BR/>ה'''מגן אברהם''' (י) למד בדעת מרן בב"י שלא בעינן נתמעך, ולעולם ברכתו מזונות, ותמה על הרמ"א שהשיג עליו. וסיים דשמעינן מזה דכל שבר שדרך אכילתו בכך מברך בורא מיני מזונות<ref>יש להעיר שבס"ק שקודם לכן (ט), משמע במג"א שדווקא כשנתמעכו ברכתו מזונות. | <BR/>ה'''מגן אברהם''' (י) למד בדעת מרן בב"י שלא בעינן נתמעך, ולעולם ברכתו מזונות, ותמה על הרמ"א שהשיג עליו. וסיים דשמעינן מזה דכל שבר שדרך אכילתו בכך מברך בורא מיני מזונות<ref>יש להעיר שבס"ק שקודם לכן (ט), משמע במג"א שדווקא כשנתמעכו ברכתו מזונות. וב'''אשל אברהם''' (ט) עמד על סתירה זו, וכתב דלא עקר המג"א ברכת במ"מ אלא בספק ספקא, ספק איזהו המין והספק בלא נתמעך.</ref>. | ||
דעת הרב '''פרי האדמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21008&st=&pgnum=8&hilite= (ד ג)] שכל שלא נתמעך הרבה כעין חביץ קדרה, אלא הגרעינים נשארו שלמים, ברכתו בורא פרי האדמה. וכן כתב בשמו בספר '''אהל יצחק''' על הרמב"ם (ברכות ג י) שכדי לברך מזונות צריך שיהיו הגרעינים דבוקים אחד אל אחד, ומבושלים הרבה עד שאינו לועסן כלל אלא בולעם כמו שהם, שזהו מעשה קדרה. | דעת הרב '''פרי האדמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21008&st=&pgnum=8&hilite= (ד ג)] שכל שלא נתמעך הרבה כעין חביץ קדרה, אלא הגרעינים נשארו שלמים, ברכתו בורא פרי האדמה. וכן כתב בשמו בספר '''אהל יצחק''' על הרמב"ם (ברכות ג י) שכדי לברך מזונות צריך שיהיו הגרעינים דבוקים אחד אל אחד, ומבושלים הרבה עד שאינו לועסן כלל אלא בולעם כמו שהם, שזהו מעשה קדרה. | ||