9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת האורז והדוחן"
←דעת הגאונים
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
==== בדיעבד ==== | ==== בדיעבד ==== | ||
בשו"ת '''הלכות קטנות''' חאגיז (א מ) כתב, שאם אכל אורז מבושל ובירך על המחיה, פטר את האורז בדיעבד. וכן הביא ב'''ברכי יוסף''' (רח ז) בשמו, והוסיף בשם תשובת '''מהר"י מולכו''' כתב יד (כד) שכן הדין אם אכל לחמניות ואורז וברך על המחיה, שיצא ידי חובה בדיעבד. וב'''שערי תשובה''' (ה) הביא דבריהם, והוסיף שאף לדידן שמספקא לן באורז מהו, אחר שכבר בירך אינו חוזר לברך בורא נפשות, דספק ברכות להקל. | בשו"ת '''הלכות קטנות''' חאגיז (א מ) כתב, שאם אכל אורז מבושל ובירך על המחיה, פטר את האורז בדיעבד. וכן הביא ב'''ברכי יוסף''' (רח ז) בשמו, והוסיף בשם תשובת '''מהר"י מולכו''' כתב יד (כד) שכן הדין אם אכל לחמניות ואורז וברך על המחיה, שיצא ידי חובה בדיעבד. וב'''שערי תשובה''' (ה) הביא דבריהם, והוסיף שאף לדידן שמספקא לן באורז מהו, אחר שכבר בירך אינו חוזר לברך בורא נפשות, דספק ברכות להקל. | ||
<BR/>גם בשו"ת '''רועי ישראל''' קצין [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1219&st=&pgnum=11&hilite= (א ז)] העלה גם כן שהאוכל תבשיל מחמשת המינים ואוכל גם אורז | <BR/>גם בשו"ת '''רועי ישראל''' קצין [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1219&st=&pgnum=11&hilite= (א ז)] העלה גם כן שהאוכל תבשיל מחמשת המינים ואוכל גם אורז עמו, מברך על המחיה בלבד ופוטר את האורז. וכן הסכים הר' עבדיה יוסף בספר '''הליכות עולם''' (ב פנחס ט). | ||
=== אורז חי === | === אורז חי === | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
=== אפאו או בישלו === | === אפאו או בישלו === | ||
==== דעת הגאונים ==== | ==== דעת הגאונים ==== | ||
ב'''תשובות הגאונים''' (ליק מה) מובא ששאלו את רב יהודאי גאון אודות ברכת אורז מבושל, והשיב שאין ברכת מזונות אלא על חמשת המינים, אבל על אורז לא. ואע"ג שבגמרא הויא תיובתא על רב ושמואל, מ"מ בהמשך הגמרא (לז ב) מביא רבא ראיה מדברי רב ושמואל שעל [[ריהטא (חביץ קדרה) יש לברך מזונות]], אם כן מוכח שדבריהם לא נדחו והלכה כמותם. כן מובא גם ב'''שבלי הלקט''' (סדר הברכות קנט) וב'''אגור''' (הלכות סעודה ריט) בשם רבנו שמואל בן חפני בחבור '''שער הברכות''' | ב'''תשובות הגאונים''' (ליק מה) מובא ששאלו את רב יהודאי גאון אודות ברכת אורז מבושל, והשיב שאין ברכת מזונות אלא על חמשת המינים, אבל על אורז לא. ואע"ג שבגמרא הויא תיובתא על רב ושמואל, מ"מ בהמשך הגמרא (לז ב) מביא רבא ראיה מדברי רב ושמואל שעל [[מין דגן עיקר|ריהטא (חביץ קדרה) יש לברך מזונות]], אם כן מוכח שדבריהם לא נדחו והלכה כמותם. כן מובא גם ב'''שבלי הלקט''' (סדר הברכות קנט) וב'''אגור''' (הלכות סעודה ריט) בשם רבנו שמואל בן חפני בחבור '''שער הברכות''' {{מקור}}, שאין ברכת מזונות אלא על ה' מינים. | ||
<BR/>אמנם לא מבואר בדבריהם, אם ברכתם שהכל או אדמה, רק מבואר שאין מברכים עליהם מזונות. | <BR/>אמנם לא מבואר בדבריהם, אם ברכתם שהכל או אדמה, רק מבואר שאין מברכים עליהם מזונות. | ||
<BR/>בעל '''הלכות גדולות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20341&st=&pgnum=148 (א ברכות ו ד"ה ארוזא)] כתב בתחילת דבריו שעל אורז ודוחן יש לברך בורא פרי האדמה, דלאו מיני דגן הם. אך מיד הביא בשם 'יש אומרים', שעל אורז שבישלו או אפאו מברך בורא מיני מזונות. | <BR/>בעל '''הלכות גדולות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20341&st=&pgnum=148 (א ברכות ו ד"ה ארוזא)] כתב בתחילת דבריו שעל אורז ודוחן יש לברך בורא פרי האדמה, דלאו מיני דגן הם. אך מיד הביא בשם 'יש אומרים', שעל אורז שבישלו או אפאו מברך בורא מיני מזונות. | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
==== אם דווקא בשנתמעך ==== | ==== אם דווקא בשנתמעך ==== | ||
ב'''פסקי ריא"ז''' (ברכות ו יא) מחלק וכותב, שאורז מברך עליו בורא פרי האדמה בין חי בין מבושל שהוא בעינו, אך אם בישלו ועשאו כעין דייסא, וכן אם עשה ממנו פת, מברך מזונות. | ב'''פסקי ריא"ז''' (ברכות ו יא) מחלק וכותב, שאורז מברך עליו בורא פרי האדמה בין חי בין מבושל שהוא בעינו, אך אם בישלו ועשאו כעין דייסא, וכן אם עשה ממנו פת, מברך מזונות. | ||
<BR/>גם ה'''רא"ש''' (ו ח) כתב שאורז שבישלו ועשאו '''כעין דייסא''' מברכים עליו בורא מיני מזונות. משמע שאם בישלו שלא כדייסא ברכתו אדמה, וכן הוא ב'''תוספות רא"ש''' (לו ב ד"ה רב ושמואל) וב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה טז ה קמו א). אמנם ה'''טור''' (רח) לא העתיק בזה לשון הרא"ש שעשאו כעין דייסא, וגם ב'''קיצור פסקי הרא"ש''' ליתא. | <BR/>גם ה'''רא"ש''' (ו ח) כתב שאורז שבישלו ועשאו '''כעין דייסא''' מברכים עליו בורא מיני מזונות. משמע שאם בישלו שלא כדייסא ברכתו אדמה, וכן הוא ב'''תוספות''' (לז א ד"ה הכוסס) וב'''תוספות רא"ש''' (לו ב ד"ה רב ושמואל) וב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה טז ה קמו א). אמנם ה'''טור''' (רח) לא העתיק בזה לשון הרא"ש שעשאו כעין דייסא, וגם ב'''קיצור פסקי הרא"ש''' ליתא. | ||
מדברי הרא"ש הללו, דייק ה'''בית יוסף''' (רח ד"ה ומכל מקום), שמה שפסקו הראשונים לברך בורא מיני מזונות על אורז מבושל, זהו דווקא בשנתמעך כעין דייסא, אבל אם לא נתמעך אע"פ שבישלו הרי הוא בכלל כוסס וברכתו בורא פרי האדמה. וכן דייק הרב '''דברי חמודות''' על הרא"ש (כב). | מדברי הרא"ש הללו, דייק ה'''בית יוסף''' (רח ד"ה ומכל מקום), שמה שפסקו הראשונים לברך בורא מיני מזונות על אורז מבושל, זהו דווקא בשנתמעך כעין דייסא, אבל אם לא נתמעך אע"פ שבישלו הרי הוא בכלל כוסס וברכתו בורא פרי האדמה. וכן דייק הרב '''דברי חמודות''' על הרא"ש (כב). | ||