9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת האורז והדוחן"
←דעת הגאונים
| (11 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
== סוגית הירושלמי == | == סוגית הירושלמי == | ||
ב'''ירושלמי''' (ברכות ו א) מובא שהכוסס את האורז מברך 'בורא מיני זרעונין'. אפאו ובישלו, אף על פי שהפרוסות קיימות מברך 'בורא מיני מזונות', וברכה אחרונה אינו צריך לברך. לדעת רבי ירמיה 'בורא פרי האדמה', ויש מי שברך 'שהכל נהיה בדברו'. ר"ש חסידא אומר 'בורא מיני מעדנים'. | ב'''ירושלמי''' (ברכות ו א) מובא שהכוסס את האורז מברך 'בורא מיני זרעונין'. אפאו ובישלו, אף על פי שהפרוסות קיימות מברך 'בורא מיני מזונות', וברכה אחרונה אינו צריך לברך. לדעת רבי ירמיה 'בורא פרי האדמה', ויש מי שברך 'שהכל נהיה בדברו'. ר"ש חסידא אומר 'בורא מיני מעדנים'. | ||
<BR/>רבי יוסי ב"ר אבון שם עושה סדר, ואומר שאין מחלוקת בין השיטות, אלא מאן דמר בורא מיני מזונות בההוא דעביד בול, מאן דמר בורא פרי האדמה בההוא דבריר, מאן דמר שהכל נהיה בדברו בההיא דשלוק, ומאן דמר בורא מיני מעדנים בההוא דטרוף. | <BR/>רבי יוסי ב"ר אבון שם עושה סדר, ואומר שאין מחלוקת בין השיטות, אלא מאן דמר בורא מיני מזונות בההוא דעביד בול, מאן דמר בורא פרי האדמה בההוא דבריר, מאן דמר שהכל נהיה בדברו בההיא דשלוק, ומאן דמר בורא מיני מעדנים בההוא דטרוף. | ||
בראשונים לא מצאנו אזכור לירושלמי בסוגיה זו, וככל הנראה דעתם שיש לפסוק כתלמוד הבבלי. | |||
== ברכת האורז == | == ברכת האורז == | ||
| שורה 22: | שורה 24: | ||
==== בדיעבד ==== | ==== בדיעבד ==== | ||
בשו"ת '''הלכות קטנות''' חאגיז (א מ) כתב, שאם אכל אורז מבושל ובירך על המחיה, פטר את האורז בדיעבד. וכן הביא ב'''ברכי יוסף''' (רח ז) בשמו, והוסיף בשם תשובת '''מהר"י מולכו''' כתב יד (כד) שכן הדין אם אכל לחמניות ואורז וברך על המחיה, שיצא ידי חובה בדיעבד. וב'''שערי תשובה''' (ה) הביא דבריהם, והוסיף שאף לדידן שמספקא לן באורז מהו, אחר שכבר בירך אינו חוזר לברך בורא נפשות, דספק ברכות להקל. | בשו"ת '''הלכות קטנות''' חאגיז (א מ) כתב, שאם אכל אורז מבושל ובירך על המחיה, פטר את האורז בדיעבד. וכן הביא ב'''ברכי יוסף''' (רח ז) בשמו, והוסיף בשם תשובת '''מהר"י מולכו''' כתב יד (כד) שכן הדין אם אכל לחמניות ואורז וברך על המחיה, שיצא ידי חובה בדיעבד. וב'''שערי תשובה''' (ה) הביא דבריהם, והוסיף שאף לדידן שמספקא לן באורז מהו, אחר שכבר בירך אינו חוזר לברך בורא נפשות, דספק ברכות להקל. | ||
<BR/>גם בשו"ת '''רועי ישראל''' קצין [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1219&st=&pgnum=11&hilite= (א ז)] העלה גם כן שהאוכל תבשיל מחמשת המינים ואוכל גם אורז עמו, מברך על המחיה בלבד ופוטר את האורז. וכן הסכים הר' עבדיה יוסף בספר '''הליכות עולם''' (ב פנחס ט). | |||
=== אורז חי === | === אורז חי === | ||
| שורה 28: | שורה 31: | ||
=== אפאו או בישלו === | === אפאו או בישלו === | ||
==== דעת הגאונים ==== | ==== דעת הגאונים ==== | ||
ב'''תשובות הגאונים''' (ליק מה) מובא ששאלו את רב יהודאי גאון אודות ברכת אורז מבושל, והשיב שאין ברכת מזונות אלא על חמשת המינים, אבל על אורז לא. ואע"ג שבגמרא הויא תיובתא על רב ושמואל, מ"מ בהמשך הגמרא (לז ב) מביא רבא ראיה מדברי רב ושמואל שעל [[ריהטא (חביץ קדרה) יש לברך מזונות]], אם כן מוכח שדבריהם לא נדחו והלכה כמותם. כן מובא גם ב'''שבלי הלקט''' (סדר הברכות קנט) וב'''אגור''' (הלכות סעודה ריט) בשם רבנו שמואל בן חפני בחבור '''שער הברכות''' | ב'''תשובות הגאונים''' (ליק מה) מובא ששאלו את רב יהודאי גאון אודות ברכת אורז מבושל, והשיב שאין ברכת מזונות אלא על חמשת המינים, אבל על אורז לא. ואע"ג שבגמרא הויא תיובתא על רב ושמואל, מ"מ בהמשך הגמרא (לז ב) מביא רבא ראיה מדברי רב ושמואל שעל [[מין דגן עיקר|ריהטא (חביץ קדרה) יש לברך מזונות]], אם כן מוכח שדבריהם לא נדחו והלכה כמותם. כן מובא גם ב'''שבלי הלקט''' (סדר הברכות קנט) וב'''אגור''' (הלכות סעודה ריט) בשם רבנו שמואל בן חפני בחבור '''שער הברכות''' {{מקור}}, שאין ברכת מזונות אלא על ה' מינים. | ||
<BR/>אמנם לא מבואר בדבריהם, אם ברכתם שהכל או אדמה, רק מבואר שאין מברכים עליהם מזונות. | <BR/>אמנם לא מבואר בדבריהם, אם ברכתם שהכל או אדמה, רק מבואר שאין מברכים עליהם מזונות. | ||
<BR/>בעל '''הלכות גדולות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20341&st=&pgnum=148 (א ברכות ו ד"ה ארוזא)] כתב בתחילת דבריו שעל אורז ודוחן יש לברך בורא פרי האדמה, דלאו מיני דגן הם. אך מיד הביא בשם 'יש אומרים', שעל אורז שבישלו או אפאו מברך בורא מיני מזונות. | <BR/>בעל '''הלכות גדולות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20341&st=&pgnum=148 (א ברכות ו ד"ה ארוזא)] כתב בתחילת דבריו שעל אורז ודוחן יש לברך בורא פרי האדמה, דלאו מיני דגן הם. אך מיד הביא בשם 'יש אומרים', שעל אורז שבישלו או אפאו מברך בורא מיני מזונות. | ||
| שורה 44: | שורה 47: | ||
==== אם דווקא בשנתמעך ==== | ==== אם דווקא בשנתמעך ==== | ||
ב'''פסקי ריא"ז''' (ברכות ו יא) מחלק וכותב, שאורז מברך עליו בורא פרי האדמה בין חי בין מבושל שהוא בעינו, אך אם בישלו ועשאו כעין דייסא, וכן אם עשה ממנו פת, מברך מזונות. | ב'''פסקי ריא"ז''' (ברכות ו יא) מחלק וכותב, שאורז מברך עליו בורא פרי האדמה בין חי בין מבושל שהוא בעינו, אך אם בישלו ועשאו כעין דייסא, וכן אם עשה ממנו פת, מברך מזונות. | ||
<BR/>גם ה'''רא"ש''' (ו ח) כתב שאורז שבישלו ועשאו '''כעין דייסא''' מברכים עליו בורא מיני מזונות. משמע שאם בישלו שלא כדייסא ברכתו אדמה, וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה טז ה קמו א). אמנם ה'''טור''' (רח) לא העתיק בזה לשון הרא"ש שעשאו כעין דייסא, וגם ב'''קיצור פסקי הרא"ש''' ליתא. | <BR/>גם ה'''רא"ש''' (ו ח) כתב שאורז שבישלו ועשאו '''כעין דייסא''' מברכים עליו בורא מיני מזונות. משמע שאם בישלו שלא כדייסא ברכתו אדמה, וכן הוא ב'''תוספות''' (לז א ד"ה הכוסס) וב'''תוספות רא"ש''' (לו ב ד"ה רב ושמואל) וב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה טז ה קמו א). אמנם ה'''טור''' (רח) לא העתיק בזה לשון הרא"ש שעשאו כעין דייסא, וגם ב'''קיצור פסקי הרא"ש''' ליתא. | ||
מדברי הרא"ש הללו, דייק ה'''בית יוסף''' (רח ד"ה ומכל מקום), שמה שפסקו הראשונים לברך בורא מיני מזונות על אורז מבושל, זהו דווקא בשנתמעך כעין דייסא, אבל אם לא נתמעך אע"פ שבישלו הרי הוא בכלל כוסס וברכתו בורא פרי האדמה. וכן דייק הרב '''דברי חמודות''' על הרא"ש (כב). | מדברי הרא"ש הללו, דייק ה'''בית יוסף''' (רח ד"ה ומכל מקום), שמה שפסקו הראשונים לברך בורא מיני מזונות על אורז מבושל, זהו דווקא בשנתמעך כעין דייסא, אבל אם לא נתמעך אע"פ שבישלו הרי הוא בכלל כוסס וברכתו בורא פרי האדמה. וכן דייק הרב '''דברי חמודות''' על הרא"ש (כב). | ||
| שורה 56: | שורה 59: | ||
דעת הרב '''פרי האדמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21008&st=&pgnum=8&hilite= (ד ג)] שכל שלא נתמעך הרבה כעין חביץ קדרה, אלא הגרעינים נשארו שלמים, ברכתו בורא פרי האדמה. וכן כתב בשמו בספר '''אהל יצחק''' על הרמב"ם (ברכות ג י) שכדי לברך מזונות צריך שיהיו הגרעינים דבוקים אחד אל אחד, ומבושלים הרבה עד שאינו לועסן כלל אלא בולעם כמו שהם, שזהו מעשה קדרה. | דעת הרב '''פרי האדמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21008&st=&pgnum=8&hilite= (ד ג)] שכל שלא נתמעך הרבה כעין חביץ קדרה, אלא הגרעינים נשארו שלמים, ברכתו בורא פרי האדמה. וכן כתב בשמו בספר '''אהל יצחק''' על הרמב"ם (ברכות ג י) שכדי לברך מזונות צריך שיהיו הגרעינים דבוקים אחד אל אחד, ומבושלים הרבה עד שאינו לועסן כלל אלא בולעם כמו שהם, שזהו מעשה קדרה. | ||
<BR/>אבל ב'''ברכי יוסף''' (רח ו) תמה על דבריו, וכתב שפשוט שדעת מרן שחזר בו ממה שדקדק בלשון הרא"ש שדווקא כעין דייסא, אלא כמו סתם בשו"ע ולא חילק בזה, וכדעת המג"א. וכן הכריע החיד"א להלכה שאפילו לא נתמעך ברכתו מזונות, וכפי שהטור עצמו לא העתיק בספרו דיוק זה של הרא"ש וגם לא בקיצור הפסקים. ושכן דעת הכלבו והארחות חיים, והוסיף שאף שבירושלמי משמע כדברי הרמ"א, מ"מ לא חזינן לרבותינו שהזכירו הירושלמי בזה, אלא הלכה כהבבלי. כן הסכים להלכה בשו"ת '''פני יצחק''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1507&st=&pgnum=11 (א ד אורז)]. | <BR/>אבל ב'''ברכי יוסף''' (רח ו) תמה על דבריו, וכתב שפשוט שדעת מרן שחזר בו ממה שדקדק בלשון הרא"ש שדווקא כעין דייסא, אלא כמו סתם בשו"ע ולא חילק בזה, וכדעת המג"א. וכן הכריע החיד"א להלכה שאפילו לא נתמעך ברכתו מזונות, וכפי שהטור עצמו לא העתיק בספרו דיוק זה של הרא"ש וגם לא בקיצור הפסקים. ושכן דעת הכלבו והארחות חיים, והוסיף שאף שבירושלמי משמע כדברי הרמ"א, מ"מ לא חזינן לרבותינו שהזכירו הירושלמי בזה, אלא הלכה כהבבלי. כן הסכים להלכה בשו"ת '''פני יצחק''' אבולעפיה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1507&st=&pgnum=11 (א ד אורז)] ובספר '''כף החיים''' (לט) וב'''ברית כהונה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8751&st=&pgnum=45&hilite= (אורח חיים א ה)] ובשו"ת '''יביע אומר''' (ח כב א). | ||
ב'''משנה ברורה''' (כו) משמע שפסק כדעת הרמ"א שדווקא בנתמעך מברך מזונות, אבל כתב שאפילו נתמעך קצת כן הדין, ורק אם הם שלמים לגמרי בורא פרי האדמה. והוסיף שאפשר שאפילו אם רק הוסר הקליפה כמו באורז שלנו, לא מקרי שלמים ומברך מזונות. | ב'''משנה ברורה''' (כו) משמע שפסק כדעת הרמ"א שדווקא בנתמעך מברך מזונות, אבל כתב שאפילו נתמעך קצת כן הדין, ורק אם הם שלמים לגמרי בורא פרי האדמה. והוסיף שאפשר שאפילו אם רק הוסר הקליפה כמו באורז שלנו, לא מקרי שלמים ומברך מזונות. | ||
| שורה 64: | שורה 67: | ||
== ברכת הדוחן == | == ברכת הדוחן == | ||
=== שיטת הרי"ף והרמב"ם וסייעתם === | |||
ה'''רי"ף''' כתב להלכה (כו א) שפת דוחן יש לברך עליו בתחילתו שהכל, ובסופו 'בורא נפשות', ולא ביאר הטעם. וכן פסק ה'''רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&rtype=%u05D8%u05E2%u05E7%u05E1%u05D8%20-%20%u05E4%u05E8%u05D9%u05D9%u05D3%u05D1%u05E8%u05D2&hilchos=10&perek=3&halocha=10 (ברכות ג י)] שפת דוחן דינה כשאר פת קטנית שברכתה שהכל. | |||
ה'''רי"ף''' להלכה (כו א) שפת דוחן יש לברך עליו בתחילתו שהכל, ובסופו 'בורא נפשות', ולא ביאר הטעם. וכן פסק ה'''רמב"ם''' (ברכות ג י) שפת דוחן דינה כשאר פת קטנית שברכתה שהכל. | <BR/>ה'''תוספות''' (לז א ד"ה אם) מעירים, שהתיובתא על רב ושמואל מהברייתא היא רק לגבי אורז, שהרי לא הוזכר בה דוחן. ולכן מעלים התוס' אפשרות שבדוחן הלכה כרב ושמואל שאין מברכים עליו מזונות, אבל לא ביארו התוס' מה ברכתו. אמנם בספר '''אהל מועד''' (שער הברכות דרך ד נתיב ב) כתב שר"ת פסק לברך שהכל<ref>יעויין ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה טז ה קמו א) שכתב שהתוספות כתבו שהדוחן דינו כאורז, וצ"ע.</ref>. | ||
<BR/>ה'''תוספות''' (לז א ד"ה אם) מעירים, שהתיובתא על רב ושמואל מהברייתא היא רק לגבי אורז, שהרי לא הוזכר | |||
<BR/>ב'''מנהגי מהרי"ל''' (ליקוטים לא) משמע שמסכים לדעת הרי"ף בזה, שברכת הדוחן שהכל. וכן משמע ב'''ארחות חיים''' לוניל (א ברכות ה) שהזכיר רק דעת הרי"ף והרמב"ם בזה. | <BR/>ב'''מנהגי מהרי"ל''' (ליקוטים לא) משמע שמסכים לדעת הרי"ף בזה, שברכת הדוחן שהכל. וכן משמע ב'''ארחות חיים''' לוניל (א ברכות ה) שהזכיר רק דעת הרי"ף והרמב"ם בזה. | ||
ה'''רשב"א''' (לז א ד"ה תיובתא) כתב שראייתו של הרי"ף מן הברייתא | ה'''רשב"א''' (לז א ד"ה תיובתא) כתב שראייתו של הרי"ף היא מן הברייתא - 'אלו הן מעשה קדרה חלקי טרגיס, אורז וכו', אבל דוחן לא קתני, וכן שנינו בברייתא 'הכוסס את האורז', ודוחן לא קתני. אך תמה על הרי"ף, שלו יהי שאין מברכים עליו מזונות, אבל על כל פנים היה לו לומר לברך על דוחן 'בורא פרי אדמה', וסיים בצ"ע. | ||
<BR/>גם ב'''ספר האשכול''' (ברכת מיני מזונות ופירות מב ב) תמה בזה על הרי"ף, שהרי אורז ודוחן דין אחד להם. | <BR/>גם ב'''ספר האשכול''' (ברכת מיני מזונות ופירות מב ב) תמה בזה על הרי"ף, שהרי אורז ודוחן דין אחד להם. | ||
<BR/>ב'''ספר הפרדס''' (שער הדגן ד"ה פת דוחן) הביא תירוץ לדברי הרי"ף, שכיון שיצאו מתורת פת שברכתו מזונות, גם האדמה לא מברכינן עלייהו, אבל דחה תירוץ זה, שאע"ג שאין עליו תורת פרי יש לברך עליו בורא פרי האדמה, שלא מצאנו מעליותא לפת אלא בהמוציא לחם מן הארץ, אבל שאר דברים מברך האדמה. | <BR/>ב'''ספר הפרדס''' (שער הדגן ד"ה פת דוחן) הביא תירוץ לדברי הרי"ף, שכיון שיצאו מתורת פת שברכתו מזונות, גם האדמה לא מברכינן עלייהו, אבל דחה תירוץ זה, שאע"ג שאין עליו תורת פרי יש לברך עליו בורא פרי האדמה, שלא מצאנו מעליותא לפת אלא בהמוציא לחם מן הארץ, אבל שאר דברים מברך האדמה. | ||
<BR/>ב'''ארחות חיים''' לוניל (א ברכות ה) כתב לתרץ (לגבי כל פת קטנית) שכיון שיצא מתורת פרי, מברך עליו ברכה כוללת, אי נמי שבאמת נשתנה לגריעותא, שדרך הנאתו כשהוא פרי ויצא מתורת פרי. | <BR/>ב'''ארחות חיים''' לוניל (א ברכות ה) כתב לתרץ (לגבי כל פת קטנית) שכיון שיצא מתורת פרי, מברך עליו ברכה כוללת, אי נמי שבאמת נשתנה לגריעותא, שדרך הנאתו כשהוא פרי ויצא מתורת פרי. | ||
'''תלמידי רבנו יונה''' (דפי הרי"ף כו א ד"ה ופת) כתבו שטעמו של הרי"ף לחלק בין דוחן לאורז, הוא ממה שמצאנו שהתנא ר' יוחנן בן נורי מחלק ביניהם. ואף שאין הלכה כמותו, מ"מ למדנו שאין דינם שווה. אך | בעל '''הלכות גדולות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20341&st=&pgnum=150 (א ברכת הפירות ד"ה דוחן)] כתב שעל דוחן יש לברך בתחילתו בורא פרי האדמה, ובסופו בורא נפשות. | ||
לדעת '''ראבי"ה''' (א ברכות קב), יש לברך על דוחן 'שהכל נהיה בדברו', כשם שיש לברך על אורז לדעתו. | |||
=== שיטת רוב הראשונים === | |||
'''תלמידי רבנו יונה''' (דפי הרי"ף כו א ד"ה ופת) כתבו שטעמו של הרי"ף לחלק בין דוחן לאורז, הוא ממה שמצאנו שהתנא ר' יוחנן בן נורי מחלק ביניהם. ואף שאין הלכה כמותו, מ"מ למדנו שאין דינם שווה. אך הביאו בשם גאון אחד, שגם על דוחן יש לברך בורא מיני מזונות, כיון שגם הוא מזין, שכיון שדברי רב ושמואל נדחו מן הברייתא, יש להשאיר הברייתא כפשטה שאורז ודוחן מברכים עליהם כמעשה קדרה והיינו מזונות, אך לא לגמרי כמעשה קדרה, אלא לאחריו בורא נפשות, וכמו ששנינו בברייתא השניה. | |||
<BR/>ולדעת רבנו יונה (ד"ה הנה) אף על שאר דברים המזינים (כגון המין הנקרא פניצ"ו), יש לברך עליהם תחילה בורא מיני מזונות. | <BR/>ולדעת רבנו יונה (ד"ה הנה) אף על שאר דברים המזינים (כגון המין הנקרא פניצ"ו), יש לברך עליהם תחילה בורא מיני מזונות. | ||
<BR/>גם ה'''רא"ש''' כתב שראייתו של הרי"ף אינה ראיה, לפי שמה שנקטה הברייתא אורז ולא דוחן, הוא כדי לאפוקי מדעת ר' יוחנן בן נורי הסובר שאורז מין דגן הוא, אך אה"נ דמברכים עליו מזונות ונפשות כמו אורז, וכדמשמע בברייתא הראשונה - 'כמעשה קדרה', שכיון שגם דוחן הוא מזין וסועד את הלב, דינו כאורז. | <BR/>גם ה'''רא"ש''' כתב שראייתו של הרי"ף אינה ראיה, לפי שמה שנקטה הברייתא אורז ולא דוחן, הוא כדי לאפוקי מדעת ר' יוחנן בן נורי הסובר שאורז מין דגן הוא, אך אה"נ דמברכים עליו מזונות ונפשות כמו אורז, וכדמשמע בברייתא הראשונה - 'כמעשה קדרה', שכיון שגם דוחן הוא מזין וסועד את הלב, דינו כאורז. | ||
| שורה 81: | שורה 88: | ||
<BR/>כן הוא גם ב'''פסקי ריא"ז''' (ברכות ו יא) להשוות בין דוחן לאורז, אלא שלדעתו גם באורז אם לא נתמעך כדייסא יש לברך עליו אדמה. | <BR/>כן הוא גם ב'''פסקי ריא"ז''' (ברכות ו יא) להשוות בין דוחן לאורז, אלא שלדעתו גם באורז אם לא נתמעך כדייסא יש לברך עליו אדמה. | ||
ה'''טור''' (אורח חיים רח) הביא דעת הרי"ף והרמב"ם שיש לברך שהכל על פת דוחן, ודעת בה"ג שיש לברך בורא פרי האדמה<ref>ולכאורה לא פליגי, אלא הרי"ף והרמב"ם איירי בפת ובה"ג איירי בתבשיל.</ref>. אבל פסק כאביו הרא"ש שיש לברך על פת דוחן או תבשיל דוחן בורא מיני מזונות, והוסיף גם את דברי רבנו יונה בשם גאון, שאף שאר דברים שמזינים, ברכתם בורא מיני מזונות. | |||
=== שלחן ערוך ואחרונים === | |||
{{להשלים|פסקה=כן}} | |||
ה'''שלחן ערוך''' (רח ח) פסק כדעת הרי"ף והרמב"ם שעל פת דוחן ושאר מיני קטניות, מברך שהכל ובורא נפשות. | |||
== תערובת אורז ודבר אחר == | == תערובת אורז ודבר אחר == | ||
כתב ה'''רי"ף''' (כו א) דהא דמברכים על אורז מזונות הוא דווקא כאשר הוא בעין, אך על ידי תערובות לא, שהרי לא הופרכו דברי רב ושמואל אלא לענין אורז בעין, אבל לענין תערובות קיימא לן כוותייהו דליכא מאן דפליג עלייהו וסוגיין כוותייהו. וכן הוכיח ה'''רשב"א''' (לז א ד"ה תיובתא) שדברי רב ושמואל שאמרו 'כל שיש בו מחמשת המינים מברכים עליו במ"מ' לא נדחו, ולכן יש לדייק שאורז ודוחן ע"י תערובת לא. | כתב ה'''רי"ף''' (כו א) דהא דמברכים על אורז מזונות הוא דווקא כאשר הוא בעין, אך על ידי תערובות לא, שהרי לא הופרכו דברי רב ושמואל אלא לענין אורז בעין, אבל לענין תערובות קיימא לן כוותייהו דליכא מאן דפליג עלייהו וסוגיין כוותייהו. וכן הוכיח ה'''רשב"א''' (לז א ד"ה תיובתא) שדברי רב ושמואל שאמרו 'כל שיש בו מחמשת המינים מברכים עליו במ"מ' לא נדחו, ולכן יש לדייק שאורז ודוחן ע"י תערובת לא. | ||