9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת האורז והדוחן"
←ברכת הדוחן
מ (←ברכת הדוחן) |
|||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
== ברכת הדוחן == | == ברכת הדוחן == | ||
=== שיטת הרי"ף והרמב"ם וסייעתם === | |||
ה'''רי"ף''' כתב להלכה (כו א) שפת דוחן יש לברך עליו בתחילתו שהכל, ובסופו 'בורא נפשות', ולא ביאר הטעם. וכן פסק ה'''רמב"ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&rtype=%u05D8%u05E2%u05E7%u05E1%u05D8%20-%20%u05E4%u05E8%u05D9%u05D9%u05D3%u05D1%u05E8%u05D2&hilchos=10&perek=3&halocha=10 (ברכות ג י)] שפת דוחן דינה כשאר פת קטנית שברכתה שהכל. | |||
ה'''רי"ף''' כתב להלכה (כו א) שפת דוחן יש לברך עליו בתחילתו שהכל, ובסופו 'בורא נפשות', ולא ביאר הטעם. וכן פסק ה'''רמב"ם''' (ברכות ג י) שפת דוחן דינה כשאר פת קטנית שברכתה שהכל. | <BR/>ה'''תוספות''' (לז א ד"ה אם) מעירים, שהתיובתא על רב ושמואל מהברייתא היא רק לגבי אורז, שהרי לא הוזכר בה דוחן. ולכן מעלים התוס' אפשרות שבדוחן הלכה כרב ושמואל שאין מברכים עליו מזונות, אבל לא ביארו התוס' מה ברכתו. אמנם בספר '''אהל מועד''' (שער הברכות דרך ד נתיב ב) כתב שר"ת פסק לברך שהכל<ref>יעויין ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה טז ה קמו א) שכתב שהתוספות כתבו שהדוחן דינו כאורז, וצ"ע.</ref>. | ||
<BR/>ה'''תוספות''' (לז א ד"ה אם) מעירים, שהתיובתא על רב ושמואל מהברייתא היא רק לגבי אורז, שהרי לא הוזכר | |||
<BR/>ב'''מנהגי מהרי"ל''' (ליקוטים לא) משמע שמסכים לדעת הרי"ף בזה, שברכת הדוחן שהכל. וכן משמע ב'''ארחות חיים''' לוניל (א ברכות ה) שהזכיר רק דעת הרי"ף והרמב"ם בזה. | <BR/>ב'''מנהגי מהרי"ל''' (ליקוטים לא) משמע שמסכים לדעת הרי"ף בזה, שברכת הדוחן שהכל. וכן משמע ב'''ארחות חיים''' לוניל (א ברכות ה) שהזכיר רק דעת הרי"ף והרמב"ם בזה. | ||
ה'''רשב"א''' (לז א ד"ה תיובתא) כתב שראייתו של הרי"ף מן הברייתא | ה'''רשב"א''' (לז א ד"ה תיובתא) כתב שראייתו של הרי"ף היא מן הברייתא - 'אלו הן מעשה קדרה חלקי טרגיס, אורז וכו', אבל דוחן לא קתני, וכן שנינו בברייתא 'הכוסס את האורז', ודוחן לא קתני. אך תמה על הרי"ף, שלו יהי שאין מברכים עליו מזונות, אבל על כל פנים היה לו לומר לברך על דוחן 'בורא פרי אדמה', וסיים בצ"ע. | ||
<BR/>גם ב'''ספר האשכול''' (ברכת מיני מזונות ופירות מב ב) תמה בזה על הרי"ף, שהרי אורז ודוחן דין אחד להם. | <BR/>גם ב'''ספר האשכול''' (ברכת מיני מזונות ופירות מב ב) תמה בזה על הרי"ף, שהרי אורז ודוחן דין אחד להם. | ||
<BR/>ב'''ספר הפרדס''' (שער הדגן ד"ה פת דוחן) הביא תירוץ לדברי הרי"ף, שכיון שיצאו מתורת פת שברכתו מזונות, גם האדמה לא מברכינן עלייהו, אבל דחה תירוץ זה, שאע"ג שאין עליו תורת פרי יש לברך עליו בורא פרי האדמה, שלא מצאנו מעליותא לפת אלא בהמוציא לחם מן הארץ, אבל שאר דברים מברך האדמה. | <BR/>ב'''ספר הפרדס''' (שער הדגן ד"ה פת דוחן) הביא תירוץ לדברי הרי"ף, שכיון שיצאו מתורת פת שברכתו מזונות, גם האדמה לא מברכינן עלייהו, אבל דחה תירוץ זה, שאע"ג שאין עליו תורת פרי יש לברך עליו בורא פרי האדמה, שלא מצאנו מעליותא לפת אלא בהמוציא לחם מן הארץ, אבל שאר דברים מברך האדמה. | ||
<BR/>ב'''ארחות חיים''' לוניל (א ברכות ה) כתב לתרץ (לגבי כל פת קטנית) שכיון שיצא מתורת פרי, מברך עליו ברכה כוללת, אי נמי שבאמת נשתנה לגריעותא, שדרך הנאתו כשהוא פרי ויצא מתורת פרי. | <BR/>ב'''ארחות חיים''' לוניל (א ברכות ה) כתב לתרץ (לגבי כל פת קטנית) שכיון שיצא מתורת פרי, מברך עליו ברכה כוללת, אי נמי שבאמת נשתנה לגריעותא, שדרך הנאתו כשהוא פרי ויצא מתורת פרי. | ||
'''תלמידי רבנו יונה''' (דפי הרי"ף כו א ד"ה ופת) כתבו שטעמו של הרי"ף לחלק בין דוחן לאורז, הוא ממה שמצאנו שהתנא ר' יוחנן בן נורי מחלק ביניהם. ואף שאין הלכה כמותו, מ"מ למדנו שאין דינם שווה. אך | בעל '''הלכות גדולות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20341&st=&pgnum=150 (א ברכת הפירות ד"ה דוחן)] כתב שעל דוחן יש לברך בתחילתו בורא פרי האדמה, ובסופו בורא נפשות. | ||
לדעת '''ראבי"ה''' (א ברכות קב), יש לברך על דוחן 'שהכל נהיה בדברו', כשם שיש לברך על אורז לדעתו. | |||
=== שיטת רוב הראשונים === | |||
'''תלמידי רבנו יונה''' (דפי הרי"ף כו א ד"ה ופת) כתבו שטעמו של הרי"ף לחלק בין דוחן לאורז, הוא ממה שמצאנו שהתנא ר' יוחנן בן נורי מחלק ביניהם. ואף שאין הלכה כמותו, מ"מ למדנו שאין דינם שווה. אך הביאו בשם גאון אחד, שגם על דוחן יש לברך בורא מיני מזונות, כיון שגם הוא מזין, שכיון שדברי רב ושמואל נדחו מן הברייתא, יש להשאיר הברייתא כפשטה שאורז ודוחן מברכים עליהם כמעשה קדרה והיינו מזונות, אך לא לגמרי כמעשה קדרה, אלא לאחריו בורא נפשות, וכמו ששנינו בברייתא השניה. | |||
<BR/>ולדעת רבנו יונה (ד"ה הנה) אף על שאר דברים המזינים (כגון המין הנקרא פניצ"ו), יש לברך עליהם תחילה בורא מיני מזונות. | <BR/>ולדעת רבנו יונה (ד"ה הנה) אף על שאר דברים המזינים (כגון המין הנקרא פניצ"ו), יש לברך עליהם תחילה בורא מיני מזונות. | ||
<BR/>גם ה'''רא"ש''' כתב שראייתו של הרי"ף אינה ראיה, לפי שמה שנקטה הברייתא אורז ולא דוחן, הוא כדי לאפוקי מדעת ר' יוחנן בן נורי הסובר שאורז מין דגן הוא, אך אה"נ דמברכים עליו מזונות ונפשות כמו אורז, וכדמשמע בברייתא הראשונה - 'כמעשה קדרה', שכיון שגם דוחן הוא מזין וסועד את הלב, דינו כאורז. | <BR/>גם ה'''רא"ש''' כתב שראייתו של הרי"ף אינה ראיה, לפי שמה שנקטה הברייתא אורז ולא דוחן, הוא כדי לאפוקי מדעת ר' יוחנן בן נורי הסובר שאורז מין דגן הוא, אך אה"נ דמברכים עליו מזונות ונפשות כמו אורז, וכדמשמע בברייתא הראשונה - 'כמעשה קדרה', שכיון שגם דוחן הוא מזין וסועד את הלב, דינו כאורז. | ||
| שורה 84: | שורה 88: | ||
<BR/>כן הוא גם ב'''פסקי ריא"ז''' (ברכות ו יא) להשוות בין דוחן לאורז, אלא שלדעתו גם באורז אם לא נתמעך כדייסא יש לברך עליו אדמה. | <BR/>כן הוא גם ב'''פסקי ריא"ז''' (ברכות ו יא) להשוות בין דוחן לאורז, אלא שלדעתו גם באורז אם לא נתמעך כדייסא יש לברך עליו אדמה. | ||
ה'''טור''' (אורח חיים רח) הביא דעת הרי"ף והרמב"ם שיש לברך שהכל על פת דוחן, ודעת בה"ג שיש לברך בורא פרי האדמה<ref>ולכאורה לא פליגי, אלא הרי"ף והרמב"ם איירי בפת ובה"ג איירי בתבשיל.</ref>. אבל פסק כאביו הרא"ש שיש לברך על פת דוחן או תבשיל דוחן בורא מיני מזונות, והוסיף גם את דברי רבנו יונה בשם גאון, שאף שאר דברים שמזינים, ברכתם בורא מיני מזונות. | |||
ה'''טור''' (אורח חיים רח) הביא דעת הרי"ף והרמב"ם שיש לברך שהכל על פת דוחן, ודעת בה"ג שיש לברך בורא פרי האדמה. אבל פסק כאביו הרא"ש שיש לברך על פת דוחן או תבשיל דוחן בורא מיני מזונות, והוסיף גם את דברי רבנו יונה בשם גאון, שאף שאר דברים שמזינים, ברכתם בורא מיני מזונות. | |||
== תערובת אורז ודבר אחר == | == תערובת אורז ודבר אחר == | ||