9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת האורז והדוחן"
←שלחן ערוך ואחרונים
| שורה 42: | שורה 42: | ||
<BR/>גם ה'''רא"ש''' (ו ח) כתב שאורז שבישלו ועשאו '''כעין דייסא''' מברכים עליו בורא מיני מזונות. משמע שאם בישלו שלא כדייסא ברכתו אדמה, וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה טז ה קמו א). אמנם ה'''טור''' (רח) לא העתיק בזה לשון הרא"ש שעשאו כעין דייסא, וגם ב'''קיצור פסקי הרא"ש''' ליתא. | <BR/>גם ה'''רא"ש''' (ו ח) כתב שאורז שבישלו ועשאו '''כעין דייסא''' מברכים עליו בורא מיני מזונות. משמע שאם בישלו שלא כדייסא ברכתו אדמה, וכן הוא ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה טז ה קמו א). אמנם ה'''טור''' (רח) לא העתיק בזה לשון הרא"ש שעשאו כעין דייסא, וגם ב'''קיצור פסקי הרא"ש''' ליתא. | ||
מדברי הרא"ש הללו, דייק ה'''בית יוסף''' (רח ד"ה ומכל מקום), שמה שפסקו הראשונים לברך בורא מיני מזונות על אורז מבושל, זהו דווקא בשנתמעך כעין דייסא, אבל אם לא נתמעך אע"פ שבישלו הרי הוא בכלל כוסס וברכתו בורא פרי האדמה. | מדברי הרא"ש הללו, דייק ה'''בית יוסף''' (רח ד"ה ומכל מקום), שמה שפסקו הראשונים לברך בורא מיני מזונות על אורז מבושל, זהו דווקא בשנתמעך כעין דייסא, אבל אם לא נתמעך אע"פ שבישלו הרי הוא בכלל כוסס וברכתו בורא פרי האדמה. וכן דייק הרב '''דברי חמודות''' על הרא"ש (כב). | ||
<BR/>והוסיף הב"י, שאף שרבנו יונה מחלק בין אורז לדוחן ואומר שעל אורז מברך מזונות אף כשהוא שלם, אין כוונתו אלא לאפוקי כתוש, שהדוחן ברכתו מזונות דווקא כתוש שכן דרך לאכלו, אך אורז אפילו שלם ברכתו מזונות, אך מ"מ בעינן שיתמעך. | <BR/>והוסיף הב"י, שאף שרבנו יונה מחלק בין אורז לדוחן ואומר שעל אורז מברך מזונות אף כשהוא שלם, אין כוונתו אלא לאפוקי כתוש, שהדוחן ברכתו מזונות דווקא כתוש שכן דרך לאכלו, אך אורז אפילו שלם ברכתו מזונות, אך מ"מ בעינן שיתמעך. | ||
<BR/>אמנם בסוף דבריו מסתייג הב"י ואומר שכיון שאורז דרך לבשלו כשהוא שלם בלא שום כתישה, כיון שבשלו אפילו לא נשתנה ולא נתמעך ברכתו מזונות, מה שאין כן חיטים שדרך לבשלם חלוקים או כתושים, אין משתנה ברכתם למזונות כאשר מבשל אותם שלמים, דהוי כאילו כוססם חיים. | <BR/>אמנם בסוף דבריו מסתייג הב"י ואומר שכיון שאורז דרך לבשלו כשהוא שלם בלא שום כתישה, כיון שבשלו אפילו לא נשתנה ולא נתמעך ברכתו מזונות, מה שאין כן חיטים שדרך לבשלם חלוקים או כתושים, אין משתנה ברכתם למזונות כאשר מבשל אותם שלמים, דהוי כאילו כוססם חיים. | ||
ב'''שלחן ערוך''' (רח ז) לא הזכיר חילוק בין נתמעך ללא נתמעך, אלא כתב בסתם 'אם בשלו', אך ה'''רמ"א''' הוסיף 'עד שנתמעך'. | ב'''שלחן ערוך''' (רח ז) לא הזכיר חילוק בין נתמעך ללא נתמעך, אלא כתב בסתם 'אם בשלו', אך ה'''רמ"א''' הוסיף 'עד שנתמעך'. וכדברי הרמ"א העתיק ה'''לבוש''' (ז) שאם בישלו עד שנתמעך אינו מברך עליו בורא מיני מזונות. | ||
<BR/>ה'''טורי זהב''' (ח) הסביר שכוונת הרמ"א בהגהתו היא שמפני שיש בזה ספק והב"י לא הכריע, הרי יוצא ידי חובה בברכת בורא פרי האדמה, שזו ברכתו בתחילה, ולא יברך 'מזונות' עד שיתברר לו שזוהי ברכתו. | <BR/>ה'''טורי זהב''' (ח) הסביר שכוונת הרמ"א בהגהתו היא שמפני שיש בזה ספק והב"י לא הכריע, הרי יוצא ידי חובה בברכת בורא פרי האדמה, שזו ברכתו בתחילה, ולא יברך 'מזונות' עד שיתברר לו שזוהי ברכתו. | ||
<BR/>ה'''מגן אברהם''' (י) למד בדעת מרן בב"י שלא בעינן נתמעך, ולעולם ברכתו מזונות, ותמה על הרמ"א שהשיג עליו. וסיים דשמעינן מזה דכל שבר שדרך אכילתו בכך מברך בורא מיני מזונות<ref>יש להעיר שבס"ק שקודם לכן (ט), משמע במג"א שדווקא כשנתמעכו ברכתו מזונות. וב'''אשל אברהם''' (ט) עמד על סתירה זו, וכתב דלא עקר המג"א ברכת במ"מ אלא בספק ספקא, ספק איזהו המין והספק בלא נתמעך. אבל הרב '''מחצית השקל''' כתב שטעות סופר הוא בסק"ט וצריך להשמיט תיבת 'נתמעכו' דגם בלא נתמעכו קיי"ל דמזונות</ref>. | <BR/>ה'''מגן אברהם''' (י) למד בדעת מרן בב"י שלא בעינן נתמעך, ולעולם ברכתו מזונות, ותמה על הרמ"א שהשיג עליו. וסיים דשמעינן מזה דכל שבר שדרך אכילתו בכך מברך בורא מיני מזונות<ref>יש להעיר שבס"ק שקודם לכן (ט), משמע במג"א שדווקא כשנתמעכו ברכתו מזונות. וב'''אשל אברהם''' (ט) עמד על סתירה זו, וכתב דלא עקר המג"א ברכת במ"מ אלא בספק ספקא, ספק איזהו המין והספק בלא נתמעך. אבל הרב '''מחצית השקל''' כתב שטעות סופר הוא בסק"ט וצריך להשמיט תיבת 'נתמעכו' דגם בלא נתמעכו קיי"ל דמזונות</ref>. | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
דעת הרב '''פרי האדמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21008&st=&pgnum=8&hilite= (ד ג)] שכל שלא נתמעך הרבה כעין חביץ קדרה, אלא הגרעינים נשארו שלמים, ברכתו בורא פרי האדמה. וכן כתב בשמו בספר '''אהל יצחק''' על הרמב"ם (ברכות ג י) שכדי לברך מזונות צריך שיהיו הגרעינים דבוקים אחד אל אחד, ומבושלים הרבה עד שאינו לועסן כלל אלא בולעם כמו שהם, שזהו מעשה קדרה. | דעת הרב '''פרי האדמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21008&st=&pgnum=8&hilite= (ד ג)] שכל שלא נתמעך הרבה כעין חביץ קדרה, אלא הגרעינים נשארו שלמים, ברכתו בורא פרי האדמה. וכן כתב בשמו בספר '''אהל יצחק''' על הרמב"ם (ברכות ג י) שכדי לברך מזונות צריך שיהיו הגרעינים דבוקים אחד אל אחד, ומבושלים הרבה עד שאינו לועסן כלל אלא בולעם כמו שהם, שזהו מעשה קדרה. | ||
<BR/>אבל ב'''ברכי יוסף''' (רח ו) תמה על דבריו, וכתב שפשוט שדעת מרן שחזר בו ממה שדקדק בלשון הרא"ש שדווקא כעין דייסא, אלא כמו סתם בשו"ע ולא חילק בזה, וכדעת המג"א. וכן הכריע החיד"א להלכה שאפילו לא נתמעך ברכתו מזונות, וכפי שהטור עצמו לא העתיק בספרו דיוק זה של הרא"ש וגם לא בקיצור הפסקים. ושכן דעת הכלבו והארחות חיים. | <BR/>אבל ב'''ברכי יוסף''' (רח ו) תמה על דבריו, וכתב שפשוט שדעת מרן שחזר בו ממה שדקדק בלשון הרא"ש שדווקא כעין דייסא, אלא כמו סתם בשו"ע ולא חילק בזה, וכדעת המג"א. וכן הכריע החיד"א להלכה שאפילו לא נתמעך ברכתו מזונות, וכפי שהטור עצמו לא העתיק בספרו דיוק זה של הרא"ש וגם לא בקיצור הפסקים. ושכן דעת הכלבו והארחות חיים. | ||
== ברכת פריכיות אורז == | == ברכת פריכיות אורז == | ||