9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת האורז והדוחן"
אין תקציר עריכה
| שורה 15: | שורה 15: | ||
<BR/>ב'''ביאור הגר"א''' (אורח חיים רח ד"ה ואחריו) עמד על דבר זה, מנין פשיטא להו לראשונים שכל 'ולא כלום' הוא בורא נפשות. והביא מדף מד: שיש דברים שחלק מהאמוראים לא היו מברכים עליהם ברכה אחרונה, כגון ירקות ומים, אבל רב אשי שם אמר שהוא עביד ככולהו לברך על כל דבר ברכה אחרונה. וכתבו התוס' שם שכן אנו נוהגים לברך אחר מים וירקות בורא נפשות רבות. וכתב הגר"א שבאמת להברייתא שאמרה על אורז ודוחן ולא כלום, לא היו מברכים אחריהם כלל, אלא שאנו נוהגים כרב אשי, ולכן לדידן כל ולא כלום הוא בורא נפשות. | <BR/>ב'''ביאור הגר"א''' (אורח חיים רח ד"ה ואחריו) עמד על דבר זה, מנין פשיטא להו לראשונים שכל 'ולא כלום' הוא בורא נפשות. והביא מדף מד: שיש דברים שחלק מהאמוראים לא היו מברכים עליהם ברכה אחרונה, כגון ירקות ומים, אבל רב אשי שם אמר שהוא עביד ככולהו לברך על כל דבר ברכה אחרונה. וכתבו התוס' שם שכן אנו נוהגים לברך אחר מים וירקות בורא נפשות רבות. וכתב הגר"א שבאמת להברייתא שאמרה על אורז ודוחן ולא כלום, לא היו מברכים אחריהם כלל, אלא שאנו נוהגים כרב אשי, ולכן לדידן כל ולא כלום הוא בורא נפשות. | ||
<BR/>ויש להעיר שמדברי הראשונים, רש"י ועוד, לא משמע כן, שהם פירשו שולא כלום בא לאפוקי מעין שלוש. משמע שהבינו כן בדעת הברייתא. | <BR/>ויש להעיר שמדברי הראשונים, רש"י ועוד, לא משמע כן, שהם פירשו שולא כלום בא לאפוקי מעין שלוש. משמע שהבינו כן בדעת הברייתא. | ||
==== בדיעבד ==== | |||
כתב ה'''שערי תשובה''' (ה) שאם אכל אורז מבושל ובירך על המחיה, וכן אם אכל לחמניות ואורז וברך על המחיה, פטר את האורז בדיעבד. והוסיף השע"ת שאף לדידן שמספקא לן באורז מהו, אחר שכבר בירך אינו חוזר לברך בורא נפשות, דספק ברכות להקל. | |||
=== אורז חי === | === אורז חי === | ||
| שורה 45: | שורה 48: | ||
ב'''שלחן ערוך''' (רח ז) לא הזכיר חילוק בין נתמעך ללא נתמעך, אלא כתב בסתם 'אם בשלו', אך ה'''רמ"א''' הוסיף 'עד שנתמעך'. | ב'''שלחן ערוך''' (רח ז) לא הזכיר חילוק בין נתמעך ללא נתמעך, אלא כתב בסתם 'אם בשלו', אך ה'''רמ"א''' הוסיף 'עד שנתמעך'. | ||
<BR/>ה'''טורי זהב''' (ח) הסביר שכוונת הרמ"א בהגהתו היא שמפני שיש בזה ספק והב"י לא הכריע, הרי יוצא ידי חובה בברכת בורא פרי האדמה, שזו ברכתו בתחילה, ולא יברך 'מזונות' עד שיתברר לו שזוהי ברכתו. | <BR/>ה'''טורי זהב''' (ח) הסביר שכוונת הרמ"א בהגהתו היא שמפני שיש בזה ספק והב"י לא הכריע, הרי יוצא ידי חובה בברכת בורא פרי האדמה, שזו ברכתו בתחילה, ולא יברך 'מזונות' עד שיתברר לו שזוהי ברכתו. | ||
<BR/>ה'''מגן אברהם''' (י) למד בדעת מרן בב"י שלא בעינן נתמעך, ולעולם ברכתו מזונות, ותמה על הרמ"א שהשיג עליו. וסיים דשמעינן מזה דכל שבר שדרך אכילתו בכך מברך בורא מיני מזונות<ref>יש להעיר שבס"ק שקודם לכן (ט), משמע במג"א שדווקא כשנתמעכו ברכתו מזונות. וב'''אשל אברהם''' (ט) עמד על סתירה זו, וכתב דלא עקר המג"א ברכת במ"מ אלא בספק ספקא, ספק איזהו המין והספק בלא נתמעך.</ref>. | <BR/>ה'''מגן אברהם''' (י) למד בדעת מרן בב"י שלא בעינן נתמעך, ולעולם ברכתו מזונות, ותמה על הרמ"א שהשיג עליו. וסיים דשמעינן מזה דכל שבר שדרך אכילתו בכך מברך בורא מיני מזונות<ref>יש להעיר שבס"ק שקודם לכן (ט), משמע במג"א שדווקא כשנתמעכו ברכתו מזונות. וב'''אשל אברהם''' (ט) עמד על סתירה זו, וכתב דלא עקר המג"א ברכת במ"מ אלא בספק ספקא, ספק איזהו המין והספק בלא נתמעך. אבל הרב '''מחצית השקל''' כתב שטעות סופר הוא בסק"ט וצריך להשמיט תיבת 'נתמעכו' דגם בלא נתמעכו קיי"ל דמזונות</ref>. | ||
<BR/>גם דעת ה'''גר"א''' בביאורו (ד"ה עד שנתמעך) שלשו"ע ברכתו מזונות אפילו לא נתמעך, וכן משמע ב'''מעשה רב''' (ברכות עא). | |||
דעת הרב '''פרי האדמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21008&st=&pgnum=8&hilite= (ד ג)] שכל שלא נתמעך הרבה כעין חביץ קדרה, אלא הגרעינים נשארו שלמים, ברכתו בורא פרי האדמה. וכן כתב בשמו בספר '''אהל יצחק''' על הרמב"ם (ברכות ג י) שכדי לברך מזונות צריך שיהיו הגרעינים דבוקים אחד אל אחד, ומבושלים הרבה עד שאינו לועסן כלל אלא בולעם כמו שהם, שזהו מעשה קדרה. | דעת הרב '''פרי האדמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21008&st=&pgnum=8&hilite= (ד ג)] שכל שלא נתמעך הרבה כעין חביץ קדרה, אלא הגרעינים נשארו שלמים, ברכתו בורא פרי האדמה. וכן כתב בשמו בספר '''אהל יצחק''' על הרמב"ם (ברכות ג י) שכדי לברך מזונות צריך שיהיו הגרעינים דבוקים אחד אל אחד, ומבושלים הרבה עד שאינו לועסן כלל אלא בולעם כמו שהם, שזהו מעשה קדרה. | ||
<BR/>אבל ב'''ברכי יוסף''' (רח ו) תמה על דבריו, וכתב שפשוט שדעת מרן שחזר בו ממה שדקדק בלשון הרא"ש שדווקא כעין דייסא, אלא כמו סתם בשו"ע ולא חילק בזה, וכדעת המג"א. וכן הכריע החיד"א להלכה שאפילו לא נתמעך ברכתו מזונות, וכפי שהטור עצמו לא העתיק בספרו דיוק זה של הרא"ש וגם לא בקיצור הפסקים. ושכן דעת הכלבו והארחות חיים. | |||
== ברכת פריכיות אורז == | == ברכת פריכיות אורז == | ||
| שורה 89: | שורה 94: | ||
<BR/>ה'''טורי זהב''' (ט) כתב שהשלחן ערוך חזר בו ופסק כדעת הרא"ש. ולענין הלכה דעת הט"ז, ולכן אם התבשיל האחר הוא הרוב יש לברך כברכתו, ואם האורז הוא רוב יש לברך שהכל, כיון שבלאו הכי יש לברך על אורז שהכל מחמת הספק. | <BR/>ה'''טורי זהב''' (ט) כתב שהשלחן ערוך חזר בו ופסק כדעת הרא"ש. ולענין הלכה דעת הט"ז, ולכן אם התבשיל האחר הוא הרוב יש לברך כברכתו, ואם האורז הוא רוב יש לברך שהכל, כיון שבלאו הכי יש לברך על אורז שהכל מחמת הספק. | ||
<BR/>ה'''מגן אברהם''' (יא) כתב שמרן חזר בו וסבור שגם דעת הרמב"ם דתליא ברוב, ודלא כמו שהסתפק בזה בב"י, והוסיף שלומר שמשום מעט ממין אחר יתבטל ברכת האורז, זהו דבר שלא יעלה על הדעת. | <BR/>ה'''מגן אברהם''' (יא) כתב שמרן חזר בו וסבור שגם דעת הרמב"ם דתליא ברוב, ודלא כמו שהסתפק בזה בב"י, והוסיף שלומר שמשום מעט ממין אחר יתבטל ברכת האורז, זהו דבר שלא יעלה על הדעת. | ||
<BR/>וכן משמע ב'''גר"א''' (ד"ה והתבשיל), שהשלחן ערוך פסק כהרא"ש, ושכן יש לפסוק. | |||
=== מחצה למחצה === | === מחצה למחצה === | ||