הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת האורז והדוחן"

נוספו 851 בתים ,  14:10, 7 בפברואר 2018
אין תקציר עריכה
שורה 24: שורה 24:
<BR/>אמנם לא מבואר בדבריהם, אם ברכתם שהכל או אדמה, רק מבואר שאין מברכים עליהם מזונות.
<BR/>אמנם לא מבואר בדבריהם, אם ברכתם שהכל או אדמה, רק מבואר שאין מברכים עליהם מזונות.
<BR/>בעל '''הלכות גדולות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20341&st=&pgnum=148 (א ברכות ו ד"ה ארוזא)] כתב בתחילת דבריו שעל אורז ודוחן יש לברך בורא פרי האדמה, דלאו מיני דגן הם. אך מיד הביא בשם 'יש אומרים', שעל אורז שבישלו או אפאו מברך בורא מיני מזונות.  
<BR/>בעל '''הלכות גדולות''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20341&st=&pgnum=148 (א ברכות ו ד"ה ארוזא)] כתב בתחילת דבריו שעל אורז ודוחן יש לברך בורא פרי האדמה, דלאו מיני דגן הם. אך מיד הביא בשם 'יש אומרים', שעל אורז שבישלו או אפאו מברך בורא מיני מזונות.  
<BR/>ב'''ראבי"ה''' (א ברכות קב) הבין שכן היא דעתו שעל אורז מברך בורא מיני מזונות. אך ה'''רשב"א''' (ברכות לז א ד"ה תיובתא) הבין בדעת בה"ג שאינו מברך מזונות על אורז, וכן למד בדעתו בעל '''שבלי הלקט''' (סדר ברכות קנט).
<BR/>ב'''ראבי"ה''' (א ברכות קב) הבין שכן היא דעתו שעל אורז מברך בורא מיני מזונות, וכן כתב '''הגהות מיימוניות''' (ברכות ג ח) בשם בה"ג. אך ה'''רשב"א''' (ברכות לז א ד"ה תיובתא) הבין בדעת בה"ג שאינו מברך מזונות על אורז, וכן למד בדעתו בעל '''שבלי הלקט''' (סדר ברכות קנט).


ודעת ה'''ראבי"ה''' עצמו (א ברכות קב, שו"ת קמח), שעל אורז יש לברך בתחילתו שהכל, שכשם שאחריו אינו מברך ולא כלום, דהיינו בורא נפשות, כן הדין גם בלפניו. שלא מצאנו בכל הברכות אלא מה שברכתו המוציא מברך אחריו שלוש ברכות, ומה שברכתו מזונות אחריו מעין שלוש, ושברכתו שהכל לאחריו בורא נפשות. הובאו דבריו גם ב'''הגהות מיימוניות''' (ג י).
ודעת ה'''ראבי"ה''' עצמו (א ברכות קב, שו"ת קמח), שעל אורז יש לברך בתחילתו שהכל, שכשם שאחריו אינו מברך ולא כלום, דהיינו בורא נפשות, כן הדין גם בלפניו. שלא מצאנו בכל הברכות אלא מה שברכתו המוציא מברך אחריו שלוש ברכות, ומה שברכתו מזונות אחריו מעין שלוש, ושברכתו שהכל לאחריו בורא נפשות. הובאו דבריו גם ב'''הגהות מיימוניות''' (ג י).
שורה 33: שורה 33:


=== שלחן ערוך ואחרונים ===
=== שלחן ערוך ואחרונים ===
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רח ז) פסק כדעת רוב הראשונים שעל אורז שבישלו או שעשה ממנו פת, יש לברך בורא מיני מזונות בתחילתו, ובורא נפשות בסופו.
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רח ז) פסק שהכוסס את האורז מברך עליו בורא פרי האדמה ובורא נפשות. ואם בישלו או שטחנו ועשה ממנו פת, פסק כדעת רוב הראשונים שיש לברך בורא מיני מזונות בתחילתו, ובורא נפשות בסופו.
ואם כוסס אורז חי מברך בורא פרי האדמה.
 
==== אם דווקא בשנתמעך ====
==== אם דווקא בשנתמעך ====
ב'''פסקי ריא"ז''' (ברכות ו יא) מחלק וכותב, שאורז מברך עליו בורא פרי האדמה בין חי בין מבושל שהוא בעינו, אך בישלו ועשאו כעין דייסא, וכן אם עשה ממנו פת, מברך מזונות.
ב'''פסקי ריא"ז''' (ברכות ו יא) מחלק וכותב, שאורז מברך עליו בורא פרי האדמה בין חי בין מבושל שהוא בעינו, אך בישלו ועשאו כעין דייסא, וכן אם עשה ממנו פת, מברך מזונות.
שורה 40: שורה 40:


מדברי הרא"ש הללו, דייק ה'''בית יוסף''' (רח ד"ה ומכל מקום), שמה שפסקו הראשונים לברך בורא מיני מזונות על אורז מבושל, זהו דווקא בשנתמעך כעין דייסא, אבל אם לא נתמעך דינו בורא פרי האדמה.
מדברי הרא"ש הללו, דייק ה'''בית יוסף''' (רח ד"ה ומכל מקום), שמה שפסקו הראשונים לברך בורא מיני מזונות על אורז מבושל, זהו דווקא בשנתמעך כעין דייסא, אבל אם לא נתמעך דינו בורא פרי האדמה.
אמנם ב'''שלחן ערוך''' (רח ז) לא הזכיר חילוק זה אלא כתב בסתם 'אם בשלו', אך ה'''רמ"א''' הוסיף 'עד שנתמעך'.


דעת הרב '''פרי האדמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21008&st=&pgnum=8&hilite= (ד ג)] שכל שלא נתמעך הרבה כעין חביץ קדרה, אלא הגרעינים נשארו שלמים, ברכתו בורא פרי האדמה.
דעת הרב '''פרי האדמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21008&st=&pgnum=8&hilite= (ד ג)] שכל שלא נתמעך הרבה כעין חביץ קדרה, אלא הגרעינים נשארו שלמים, ברכתו בורא פרי האדמה. וכן כתב בשמו בספר '''אהל יצחק''' על הרמב"ם (ברכות ג י) שכדי לברך מזונות צריך שיהיו הגרעינים דבוקים אחד אל  אחד, ומבושלים הרבה עד שאינו לועסן כלל  אלא בולעם כמו שהם, שזהו מעשה קדרה.


== ברכת הדוחן ==
== ברכת הדוחן ==
שורה 75: שורה 76:
<BR/>וב'''בית יוסף''' (רח ד"ה ומ"ש רבנו ואם עירב) דייק מדבריו שאינו סובר כהרא"ש שדווקא כשהוא מיעוט, אלא כל שהאורז בתערובת עם דבר אחר אפילו הוא הרוב, אינו מברך עליו מזונות.
<BR/>וב'''בית יוסף''' (רח ד"ה ומ"ש רבנו ואם עירב) דייק מדבריו שאינו סובר כהרא"ש שדווקא כשהוא מיעוט, אלא כל שהאורז בתערובת עם דבר אחר אפילו הוא הרוב, אינו מברך עליו מזונות.


כן דייקו בדברי הרמב"ם גם בשו"ת
ב'''שלחן ערוך''' (רח ז) פסק לכאורה כדעת הרא"ש, שכתב שברכת האורז מזונות דווקא כשהוא לבדו, ואם עירב מן האורז בתבשיל אחר, והתבשיל האחר הוא הרוב, מברך עליו כברכת אותו תבשיל.
 
== זיהוי האורז והדוחן ==
== זיהוי האורז והדוחן ==
{{להשלים|פסקה=כן}}
{{להשלים|פסקה=כן}}