הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת האורז והדוחן"

נוספו 798 בתים ,  23:16, 6 בפברואר 2018
אין תקציר עריכה
שורה 21: שורה 21:
==== שיטת הראשונים ====
==== שיטת הראשונים ====
כתב ה'''רי"ף''' (כו א) שכיון שאיתותבו רב ושמואל, הלכה כהך ברייתא שעל אורז שבישלו, יש לברך תחילה בורא מיני מזונות ולבסוף בורא נפשות. וכן הסכימו הרבה ראשונים, ה'''רשב"א''' (ברכות לז א ד"ה תיובתא), ה'''רא"ש''', וכן משמע ב'''תוספות''' (לז א ד"ה תיובתא), וכן פסק ה'''רמב"ם''' (ברכות ג י).
כתב ה'''רי"ף''' (כו א) שכיון שאיתותבו רב ושמואל, הלכה כהך ברייתא שעל אורז שבישלו, יש לברך תחילה בורא מיני מזונות ולבסוף בורא נפשות. וכן הסכימו הרבה ראשונים, ה'''רשב"א''' (ברכות לז א ד"ה תיובתא), ה'''רא"ש''', וכן משמע ב'''תוספות''' (לז א ד"ה תיובתא), וכן פסק ה'''רמב"ם''' (ברכות ג י).
<BR/>וכן כתב '''ספר האשכול''' (ברכת מיני מזונות ופירות מב ב), ו'''ספר הרוקח''' (שמא), וה'''מנהיג''' (הלכות סעודה רלב) וה'''ריטב"א''' (הלכות ברכות א ח).
<BR/>וכן כתב '''ספר האשכול''' (ברכת מיני מזונות ופירות מב ב), ו'''ספר הרוקח''' (שמא), וה'''מנהיג''' (הלכות סעודה רלב) וה'''ריטב"א''' (הלכות ברכות א ח) ו'''ספר הפרדס''' (שער הדגן ד"ה פת אורז).


=== דעת הגאונים ===
=== דעת הגאונים ===
שורה 42: שורה 42:
ה'''רי"ף''' להלכה (כו א) שפת דוחן יש לברך עליו בתחילתו שהכל, ובסופו 'בורא נפשות', ולא ביאר הטעם. וכן פסק ה'''רמב"ם''' (ברכות ג י) שפת דוחן דינה כשאר פת קטנית שברכתה שהכל.
ה'''רי"ף''' להלכה (כו א) שפת דוחן יש לברך עליו בתחילתו שהכל, ובסופו 'בורא נפשות', ולא ביאר הטעם. וכן פסק ה'''רמב"ם''' (ברכות ג י) שפת דוחן דינה כשאר פת קטנית שברכתה שהכל.
<BR/>ה'''תוספות''' (לז א ד"ה אם) מעירים, שהתיובתא על רב ושמואל מהברייתא היא רק לגבי אורז, שהרי לא הוזכר שם דוחן. ולכן מעלים התוס' אפשרות שבדוחן הלכה כרב ושמואל שאין מברכים עליו מזונות, אבל לא ביארו התוס' מה ברכתו.  
<BR/>ה'''תוספות''' (לז א ד"ה אם) מעירים, שהתיובתא על רב ושמואל מהברייתא היא רק לגבי אורז, שהרי לא הוזכר שם דוחן. ולכן מעלים התוס' אפשרות שבדוחן הלכה כרב ושמואל שאין מברכים עליו מזונות, אבל לא ביארו התוס' מה ברכתו.  
<BR/>ב'''מנהגי מהרי"ל''' (ליקוטים לא) משמע שמסכים לדעת הרי"ף בזה, שברכת הדוחן שהכל.


ה'''רשב"א''' (לז א ד"ה תיובתא) כתב שראייתו של הרי"ף מן הברייתא דקתני 'אלו הן מעשה קדרה חלקי טרגיס, אורז וכו', אבל דוחן לא קתני, וכן שנינו בברייתא 'הכוסס את האורז', ודוחן לא קתני. ותמה על הרי"ף שלו יהי שאין מברכים עליו מזונות, אבל על כל פנים היה לו לומר לברך על דוחן 'בורא פרי אדמה', וסיים בצ"ע.  
ה'''רשב"א''' (לז א ד"ה תיובתא) כתב שראייתו של הרי"ף מן הברייתא דקתני 'אלו הן מעשה קדרה חלקי טרגיס, אורז וכו', אבל דוחן לא קתני, וכן שנינו בברייתא 'הכוסס את האורז', ודוחן לא קתני. ותמה על הרי"ף שלו יהי שאין מברכים עליו מזונות, אבל על כל פנים היה לו לומר לברך על דוחן 'בורא פרי אדמה', וסיים בצ"ע.  
<BR/>גם ב'''ספר האשכול''' (ברכת מיני מזונות ופירות מב ב) תמה בזה על הרי"ף, שהרי אורז ודוחן דין אחד להם.
<BR/>גם ב'''ספר האשכול''' (ברכת מיני מזונות ופירות מב ב) תמה בזה על הרי"ף, שהרי אורז ודוחן דין אחד להם.
ב'''ספר הפרדס''' (שער הדגן ד"ה פת דוחן) הביא תירוץ לדברי הרי"ף, שכיון שיצאו מתורת פת שברכתו מזונות, גם האדמה לא מברכינן עלייהו, אבל דחה תירוץ זה, שאע"ג שאין עליו תורת פרי יש לברך עליו בורא פרי האדמה, שלא מצאנו מעליותא לפת אלא בהמוציא לחם מן הארץ, אבל שאר דברים מברך האדמה.


'''תלמידי רבנו יונה''' (דפי הרי"ף כו א ד"ה ופת) כתבו שטעמו של הרי"ף לחלק בין דוחן לאורז, הוא ממה שמצאנו שהתנא ר' יוחנן בן נורי מחלק ביניהם. ואף שאין הלכה כמותו, מ"מ למדנו שאין דינם שווה. אך הביא הר"ן בשם גאון אחד, שגם על דוחן יש לברך בורא מיני מזונות, כיון שגם הוא מזין, שכיון שדברי רב ושמואל נדחו מן הברייתא, יש להשאיר הברייתא כפשטה שאורז ודוחן מברכים עליהם כמעשה קדרה והיינו מזונות, אך לא לגמרי כמעשה קדרה, אלא לאחריו בורא נפשות, וכמו ששנינו בברייתא השניה.
'''תלמידי רבנו יונה''' (דפי הרי"ף כו א ד"ה ופת) כתבו שטעמו של הרי"ף לחלק בין דוחן לאורז, הוא ממה שמצאנו שהתנא ר' יוחנן בן נורי מחלק ביניהם. ואף שאין הלכה כמותו, מ"מ למדנו שאין דינם שווה. אך הביא הר"ן בשם גאון אחד, שגם על דוחן יש לברך בורא מיני מזונות, כיון שגם הוא מזין, שכיון שדברי רב ושמואל נדחו מן הברייתא, יש להשאיר הברייתא כפשטה שאורז ודוחן מברכים עליהם כמעשה קדרה והיינו מזונות, אך לא לגמרי כמעשה קדרה, אלא לאחריו בורא נפשות, וכמו ששנינו בברייתא השניה.
שורה 65: שורה 67:
== זיהוי האורז והדוחן ==
== זיהוי האורז והדוחן ==
{{להשלים|פסקה=כן}}
{{להשלים|פסקה=כן}}
ב'''ספר הפרדס''' (שער הדגן ד"ה פת דוחן) כתוב שהדוחן הוא 'פניגול' בלעז.


[[קטגוריה:ברכות הנהנין]]
[[קטגוריה:ברכות הנהנין]]