9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות קריאת המגילה"
אין תקציר עריכה
מ (←אם יש לומר האל) |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
== ברכת על מקרא מגילה == | == ברכת על מקרא מגילה == | ||
=== נוסח הברכה === | |||
כתב ה'''אבודרהם''' שמה שלא מברכים 'לשמוע מגילה' כמו 'לשמוע קול שופר', הוא משום דהתם צריך שמיעה בלבד, ואין בזה הבנת הלב, אבל במגילה עיקר הקריאה הבנת הלב תלוי בה. ועוד, שאם היו מברכים 'לשמוע מגילה' היו סוברים ההמון שצריך להבין, והרי גם נשים וקטנים שאינם מבינים יוצאים ידי חובתם, לכן מברכים על מקרא. אך בשופר אי אפשר לברך 'על תקיעת שופר' לפי שיש בזה גם תרועה ושברים. | |||
== ברכת שעשה ניסים == | == ברכת שעשה ניסים == | ||
==ברכת שהחיינו == | ==ברכת שהחיינו == | ||
| שורה 27: | שורה 30: | ||
==== שלחן ערוך ואחרונים ==== | ==== שלחן ערוך ואחרונים ==== | ||
ב'''בית יוסף''' (תרצב ד"ה וכתב ר"ת) כתב שפשט המנהג כהרמב"ם, וכן ב'''שלחן ערוך''' (תרצב א) פסק כדעתו, שאינו חוזר ומברך שהחיינו ביום. אך ה'''דרכי משה''' (א) כתב שאנו נוהגים לברך, וכן פסק ב'''רמ"א''' (א). | ב'''בית יוסף''' (תרצב ד"ה וכתב ר"ת) כתב שפשט המנהג כהרמב"ם, וכן ב'''שלחן ערוך''' (תרצב א) פסק כדעתו, שאינו חוזר ומברך שהחיינו ביום. אך ה'''דרכי משה''' (א) כתב שאנו נוהגים לברך, וכן פסק ב'''רמ"א''' (א). | ||
<BR/>ה'''בית חדש''' (א) כתב שהמנהג כן לברך ביום. | <BR/>ה'''בית חדש''' (א) כתב שהמנהג כן לברך ביום, וכן משמע ב'''מגן אברהם''' (ב). | ||
<BR/>אמנם ב'''לבוש''' כתוב שבפוזנא אין נוהגים לברך זמן ביום. ומזה למד ב'''כף החיים''' (יג) שגם במדינות אשכנז אין המנהגים שווים. וכן דעת הגר"א ב'''מעשה רב''' (פורים רמה), שאין לברך שהחיינו ביום. | |||
אצל רוב הספרדים המנהג שלא לברך. אמנם יש שכתבו כן לברך זמן ביום, ה'''כף החיים''' (יג) הביא כן בשם שו"ת בית יהודה ובשם הרב '''יפה ללב''' (ב ד) והכריע שיש לילך בזה אחר המנהג. | אצל רוב הספרדים המנהג שלא לברך. אמנם יש שכתבו כן לברך זמן ביום, ה'''כף החיים''' (יג) הביא כן בשם שו"ת בית יהודה ובשם הרב '''יפה ללב''' (ב ד) והכריע שיש לילך בזה אחר המנהג. | ||
=== לפטור שאר מצוות בברכה === | |||
כתב ה'''של"ה''' (מגילה נר מצוה ו) שכשמברכים שהחיינו על קריאת המגילה, יש לכוון לצאת בברכות אלו גם על סעודת פורים דיאכל ומצוות משלוח מנות, שהיה ראוי גם עליהם לברך, לפי שמזמן לזמן קאתו, אלא שהברכה על המגילה קאי גם עליהם, ולכן צריך השומע את הברכות לכוון בדעתו על זה. | |||
<BR/>כן העתיק גם ה'''מגן אברהם''' (א) למעשה, והוסיף שנראה שיש לכוון בזה בברכת שהחיינו של יום, לפי שזמנם ביום. והוסיף שמ"מ מי שאין לו מגילה לא יברך שהחיינו על משלוח מנות וסעודה, שכיון שזהו דבר הנוהג בכל שבת ויום טוב, לא תקנו ברכה עליהם. | |||
== ברכת הרב את ריבנו == | == ברכת הרב את ריבנו == | ||
| שורה 45: | שורה 53: | ||
אבל ה'''רמב"ם''' (מגילה א ג) גורס 'האל', וכן הוא ב'''רבנו חננאל''' (כא ב ד"ה מקום), וב'''פסקי הרי"ד''' (כא ב ד"ה מקום), וב'''אור זרוע''' (ב פורים שעט), וב'''ספר מצוות גדול''' (עשה דרבנן ד ד"ה שנינו בפרק שלישי). | אבל ה'''רמב"ם''' (מגילה א ג) גורס 'האל', וכן הוא ב'''רבנו חננאל''' (כא ב ד"ה מקום), וב'''פסקי הרי"ד''' (כא ב ד"ה מקום), וב'''אור זרוע''' (ב פורים שעט), וב'''ספר מצוות גדול''' (עשה דרבנן ד ד"ה שנינו בפרק שלישי). | ||
ב'''טור''' (אורח חיים תרצב) גרס 'האל' אבל הוסיף שרב עמרם כתב שלא לאומרו. | |||
<BR/>וב'''שלחן ערוך''' (א) לא כתב 'האל', וכתב ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב א) שנראה שדעתו אין לומר מילה זאת. | |||
ה'''בית חדש''' (ב) כתב ליישב גירסת הרמב"ם ודעמיה, שמוסיפין כאן שם 'האל' על פי מזמור 'על אילת השחר' שאמרה אסתר, ושם הזכירה שם 'האל' בתפלתה (תהלים כב ב) "אלי אלי למה עזבתני". | ה'''בית חדש''' (ב) כתב ליישב גירסת הרמב"ם ודעמיה, שמוסיפין כאן שם 'האל' על פי מזמור 'על אילת השחר' שאמרה אסתר, ושם הזכירה שם 'האל' בתפלתה (תהלים כב ב) "אלי אלי למה עזבתני". | ||
<BR/>ומבאר הב"ח, שנס פורים היה בשם 'אל' - חסד אל כל היום (שם נב ג). שהגם שכבר נגזר ונכתב ונחתם בבית דין של מעלה להרוג ולאבד וגו' נהפוך היה שישלטו היהודים בשונאיהם ואין זה אלא במדת חסד אל,. ומטעם זה גם בחתימה אומרים האל הנפרע וכו', לפי שלא היתה תשועתם שלמה אלא בשתים אחת שנפרע לנו מאויבינו ושנייה שהושיענו מידם. וכל אחת משתים אלה לא היתה אלא במדת חסד אל, כי לא היה הדור זכאי. | <BR/>ומבאר הב"ח, שנס פורים היה בשם 'אל' - חסד אל כל היום (שם נב ג). שהגם שכבר נגזר ונכתב ונחתם בבית דין של מעלה להרוג ולאבד וגו' נהפוך היה שישלטו היהודים בשונאיהם ואין זה אלא במדת חסד אל,. ומטעם זה גם בחתימה אומרים האל הנפרע וכו', לפי שלא היתה תשועתם שלמה אלא בשתים אחת שנפרע לנו מאויבינו ושנייה שהושיענו מידם. וכל אחת משתים אלה לא היתה אלא במדת חסד אל, כי לא היה הדור זכאי. | ||
<BR/>אמנם לדינא קובע הב"ח שנהגו שלא לומר האל בפתיחה וכדברי רב עמרם, אבל בחתימה אומרין האל. | <BR/>אמנם לדינא קובע הב"ח שנהגו שלא לומר האל בפתיחה וכדברי רב עמרם, אבל בחתימה אומרין האל. | ||
<BR/>גם מדברי ה'''טורי זהב''' (א) שנראה שהסכים לדעת רב עמרם שלא לגרוס 'האל'. | |||
==== מדוע פותחת בברוך ==== | ==== מדוע פותחת בברוך ==== | ||
ה'''ריטב"א''' (כא ב ד"ה לאחריה) תמה מדוע פותחת ברכה זו בברוך, שהרי היא סמוכה לחברתה לברכה שקודם הקריאה, ואין לומר שכיון שתלויה היא במנהג לכן לא חשובה סמוכה, שהרי גם ברכת ההלל תליא במנהג ואפ"ה אינה פותחת בברוך. ותירץ, שברכה זו אינה על קריאת המגילה, אלא שבח על הנס. וכן תירץ ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף יב א ד"ה ברוך). אך הריטב"א דחה תירוץ זה, שעדיין קשה אם כן מברכת התורה וההפטרה, שהרי הן ודאי ברכה על הקריאה. <BR/>לכן כתב לתרץ, שכל שיש הפסק בין ברכה לברכה, שהרכה והקריאה אינם מענין אחד, כגון הכא שמפסיק בקריאת המגילה, או בתורה או במפטיר, לא חשיב ברכה הסמוכה לחברתה, והרי הם כברכת המזון שפותחת בברוך, לפי שאכילת הלחם הפסיקה בין ברכה ראשונה לאחרונה. אבל כגון הלל וקריאת שמע ופסוקי דזמרה, אינם חשובים הפסק בין ברכה לברכה, לפי שהקריאה בהם אינה ענין לעצמו, אלא ענין אחד עם הברכה, שהם שבח להשי"ת, או קבלת עול מלכות שמים וכד', ולכן אינן פותחות בברוך, שהאחרונה היא המשך לברכה ראשונה. | ה'''ריטב"א''' (כא ב ד"ה לאחריה) תמה מדוע פותחת ברכה זו בברוך, שהרי היא סמוכה לחברתה לברכה שקודם הקריאה, ואין לומר שכיון שתלויה היא במנהג לכן לא חשובה סמוכה, שהרי גם ברכת ההלל תליא במנהג ואפ"ה אינה פותחת בברוך. ותירץ, שברכה זו אינה על קריאת המגילה, אלא שבח על הנס. וכן תירץ ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף יב א ד"ה ברוך). אך הריטב"א דחה תירוץ זה, שעדיין קשה אם כן מברכת התורה וההפטרה, שהרי הן ודאי ברכה על הקריאה. <BR/>לכן כתב לתרץ, שכל שיש הפסק בין ברכה לברכה, שהרכה והקריאה אינם מענין אחד, כגון הכא שמפסיק בקריאת המגילה, או בתורה או במפטיר, לא חשיב ברכה הסמוכה לחברתה, והרי הם כברכת המזון שפותחת בברוך, לפי שאכילת הלחם הפסיקה בין ברכה ראשונה לאחרונה. אבל כגון הלל וקריאת שמע ופסוקי דזמרה, אינם חשובים הפסק בין ברכה לברכה, לפי שהקריאה בהם אינה ענין לעצמו, אלא ענין אחד עם הברכה, שהם שבח להשי"ת, או קבלת עול מלכות שמים וכד', ולכן אינן פותחות בברוך, שהאחרונה היא המשך לברכה ראשונה. | ||
==== פירוש | === פירוש הברכה === | ||
==== פירוש הארחות חיים ==== | |||
ב'''ארחות חיים''' לוניל (א מגלה ופורים ז) כתב טעם לחמש לשונות של הודאה, שהם כנגד ה' תשועות שעשה לנו השם מעמלק: | |||
הרב את ריבנו על ידי יהושע. הדן את דיננו על ידי גדעון, וי"א במות אהרן דכתיב וישמע הכנעני והוא היה עמלק. והנוקם את נקמתנו על ידי שאול. והנפרע לנו מצרינו על ידי דוד. והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו על ידי מרדכי ואסתר. | |||
==== פירוש הבית יוסף ==== | |||
כתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ויש לדקדק) טעם לכל חמש הלשונות שבברכה: | כתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ויש לדקדק) טעם לכל חמש הלשונות שבברכה: | ||
*הרב את ריבנו - כנגד אומות העולם הבאים עלינו בלא טענה, רק בזדון לשם מצה ומריבה. | *הרב את ריבנו - כנגד אומות העולם הבאים עלינו בלא טענה, רק בזדון לשם מצה ומריבה. | ||
| שורה 63: | שורה 79: | ||
*הנפרע לכל עמו ישראל מכל צריהם האל המושיע - שאין מן הראוי לשמוח על רעת שום אדם, לכן אומרים שאין הקב"ה עושה כן לתכלית נקמה אלא כדי להושיע את ישראל. | *הנפרע לכל עמו ישראל מכל צריהם האל המושיע - שאין מן הראוי לשמוח על רעת שום אדם, לכן אומרים שאין הקב"ה עושה כן לתכלית נקמה אלא כדי להושיע את ישראל. | ||
==== לכרוך המגילה קודם ברכה | === ברכה ביחיד === | ||
כתב ה'''מהרי"ל''' (פורים יב) בשם '''מהר"י סגל''' שיש לכרוך את המגילה קודם שיברכו 'הרב את ריבנו', ושכן גם הלשון ב'''ספר מצוות גדול''' שקודם כורכה ואחר כך מברך. | כתב ה'''ארחות חיים''' לוניל (מגילה ז) הביא בשם הירושלמי (דרוש מקור), שאין לברך ברכת הרב את ריבינו ביחיד. וכן פסק ה'''רמ"א''' (א). | ||
<BR/>אבל ה'''אליה רבה''' (ח) מערער בזה, וסובר דאפשר שיש לברך גם ביחיד. | |||
=== לכרוך המגילה קודם ברכה === | |||
כתב ה'''מהרי"ל''' (פורים יב) בשם '''מהר"י סגל''' שיש לכרוך את המגילה קודם שיברכו 'הרב את ריבנו', ושכן גם הלשון ב'''ספר מצוות גדול''' (דרוש מקור) שקודם כורכה ואחר כך מברך. | |||
<BR/>בספר '''כנסת הגדולה''' (הגהות הטור) כתב שלמדו כן מגילת ספר תורה, אבל באמת אינו דומה. ומשמע שדעתו שיש לברך קודם הגלילה. אבל הוסיף שמ"מ אם התחיל לגלול אין לחוש, ובלבד שלא יברך תוך כדי גלילה. | |||
<BR/>והרב '''פרי חדש''' (א ד"ה ומ"ש ולאחריה) ביאר דבריו שאינו דומה לספר תורה, לפי ששם הדין כן כדי שיהיו הגוללין פנויים לשמוע ההפטרה. | |||
== אחד מברך ואחר קורא == | == אחד מברך ואחר קורא == | ||