9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות קריאת המגילה"
אין תקציר עריכה
| שורה 13: | שורה 13: | ||
כתבו ה'''תוספות''' (ד א ד"ה חייב) שאף שבירך שהחיינו בלילה, חוזר ומברך ביום, לפי שעיקר פרסום הנס הוא בקריאת היום. וכתב שגם מהפסוק משמע כן - "אקרא יומם ולא יענה ולילה לא דומיה לי", שהקדים היום ללילה. וב'''רשב"א''' (ד א ד"ה חייב) הביא עוד ראיות לדבריו, מהמשנה שאומרת '[[כל היום כשר לקריאת המגילה]]', וכן 'אין קורין את המגילה וכו' אלא ביום', משמע שזהו עיקר. וכן משמע שה[[כפרים היו מקדימים ליום הכניסה]], היינו ליום ולא ללילה. ומשמע שמסכים לדברי רבנו תם לדינא. <BR/> | כתבו ה'''תוספות''' (ד א ד"ה חייב) שאף שבירך שהחיינו בלילה, חוזר ומברך ביום, לפי שעיקר פרסום הנס הוא בקריאת היום. וכתב שגם מהפסוק משמע כן - "אקרא יומם ולא יענה ולילה לא דומיה לי", שהקדים היום ללילה. וב'''רשב"א''' (ד א ד"ה חייב) הביא עוד ראיות לדבריו, מהמשנה שאומרת '[[כל היום כשר לקריאת המגילה]]', וכן 'אין קורין את המגילה וכו' אלא ביום', משמע שזהו עיקר. וכן משמע שה[[כפרים היו מקדימים ליום הכניסה]], היינו ליום ולא ללילה. ומשמע שמסכים לדברי רבנו תם לדינא. <BR/> | ||
וכן הביא ראיה זו ה'''רא"ש''' (א ו) ופסק כר"ת, והביא עוד ראיה מהגמרא (כא ב ד"ה מאי מברך), שמזה שלא אמרה בלילה מברך מנ"ח וביום מברך מ"ן, כפי שאמרה לגבי [[נר חנוכה]], שמעינן שאף ביום מברך שלוש ברכות, כלומר גם ברכת שהחיינו.. וכן הסכים לדינא ה'''ריטב"א''' (ד א ד"ה ואמר ריב"ל) וכתב שכן נהגו. | וכן הביא ראיה זו ה'''רא"ש''' (א ו) ופסק כר"ת, והביא עוד ראיה מהגמרא (כא ב ד"ה מאי מברך), שמזה שלא אמרה בלילה מברך מנ"ח וביום מברך מ"ן, כפי שאמרה לגבי [[נר חנוכה]], שמעינן שאף ביום מברך שלוש ברכות, כלומר גם ברכת שהחיינו.. וכן הסכים לדינא ה'''ריטב"א''' (ד א ד"ה ואמר ריב"ל) וכתב שכן נהגו. | ||
<BR/>גם ב''הר"ן''' (ד א ד"ה אומר ר"ת, כא ב ד"ה מנ"ח, בדפי הרי"ף יב א ד"ה ברוך) כתב שמנהגנו לברך שלושת הברכות גם ביום, לפי שעיקר חובת קריאת המגילה היא ביום, ולא נפטרים בברכת הזמן של הלילה לפי שכל קריאה מצוה בפני עצמה היא. וכן היא גם דעת ה'''מאירי''' (כא ב ד"ה נסח), ה'''אבודרהם''' (פורים ד"ה וכתב הרמב"ם), וכן ה'''מגיד משנה''' (א ג) כתב שבמקומו נוהגים לברך. וכן ב'''ארחות חיים''' לוניל (א מגילה ופורים ה) כתב שכן נהגו בנרבונה, ושכן כתב '''רבנו אהרן הלוי''' וה'''ר"י מקורביל''', וכן העתיק ה'''כלבו''' (מה). | <BR/>גם ב''הר"ן''' (ד א ד"ה אומר ר"ת, כא ב ד"ה מנ"ח, בדפי הרי"ף יב א ד"ה ברוך) כתב שמנהגנו לברך שלושת הברכות גם ביום, לפי שעיקר חובת קריאת המגילה היא ביום, ולא נפטרים בברכת הזמן של הלילה לפי שכל קריאה מצוה בפני עצמה היא. וכן היא גם דעת ה'''מאירי''' (ד א ד"ה חייב, כא ב ד"ה נסח), ה'''אבודרהם''' (פורים ד"ה וכתב הרמב"ם), וכן ה'''מגיד משנה''' (א ג) כתב שבמקומו נוהגים לברך. וכן ב'''ארחות חיים''' לוניל (א מגילה ופורים ה) כתב שכן נהגו בנרבונה, ושכן כתב '''רבנו אהרן הלוי''' וה'''ר"י מקורביל''', וכן העתיק ה'''כלבו''' (מה). | ||
לעומת זאת ה'''רמב"ם''' (מגילה א ג) כתב שביום אינו חוזר ומברך שהחיינו. וכן במרדכי (א תשפא) ובאגור (פורים אלף נה) הביאו בשם ה'''רשב"ם''' שאין צריך לברך זמן ביום, לפי שכבר בירך בלילה. וב'''הגהות מיימוניות''' (א ו) הביא שנהגו העם כהרמב"ם, ושכן הנהיגו המהר"ם ובעל הרוקח. | לעומת זאת ה'''רמב"ם''' (מגילה א ג) כתב שביום אינו חוזר ומברך שהחיינו. וכן במרדכי (א תשפא) ובאגור (פורים אלף נה) הביאו בשם ה'''רשב"ם''' שאין צריך לברך זמן ביום, לפי שכבר בירך בלילה. וב'''הגהות מיימוניות''' (א ו) הביא שנהגו העם כהרמב"ם, ושכן הנהיגו המהר"ם ובעל הרוקח. | ||