9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות קריאת המגילה"
אין תקציר עריכה
| שורה 31: | שורה 31: | ||
== ברכת הרב את ריבנו == | == ברכת הרב את ריבנו == | ||
נתבאר במשנה שיש מקומות שנהגו לברך גם אחר קריאת המגילה, ושיש להם להמשיך במנהגם. ובמקום שנהגו שלא לברך, אינם מברכים. | |||
=== נוסח הברכה === | |||
ב'''גמרא''' (כא ב) מבואר שנוסח הברכה שלאחר קריאת המגילה הוא "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם (האל) הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והנפרע לנו מצרינו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם". | ב'''גמרא''' (כא ב) מבואר שנוסח הברכה שלאחר קריאת המגילה הוא "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם (האל) הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והנפרע לנו מצרינו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם". | ||
<BR/>רבא לעומת זאת חולק, וסובר שיש לחתום: "האל המושיע". ואומר רב פפא, שיש לומר את שני הנוסחים: "ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם האל המושיע". | <BR/>רבא לעומת זאת חולק, וסובר שיש לחתום: "האל המושיע". ואומר רב פפא, שיש לומר את שני הנוסחים: "ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם האל המושיע". | ||
==== מדוע פותחת בברוך ==== | |||
ה'''ריטב"א''' (כא ב ד"ה לאחריה) תמה מדוע פותחת ברכה זו בברוך, שהרי היא סמוכה לחברתה לברכה שקודם הקריאה, ואין לומר שכיון שתלויה היא במנהג לכן לא חשובה סמוכה, שהרי גם ברכת ההלל תליא במנהג ואפ"ה אינה פותחת בברוך. ותירץ, שברכה זו אינה על קריאת המגילה, אלא שבח על הנס. אך דחה שעדיי קשה אם כן מברכת התורה וההפטרה, שהרי הן ודאי ברכה על הקריאה. | |||
<BR/>לכן כתב לתרץ, שכל שיש הפסק בין ברכה לברכה, שהרכה והקריאה אינם מענין אחד, כגון הכא שמפסיק בקריאת המגילה, או בתורה או במפטיר, לא חשיב ברכה הסמוכה לחברתה, והרי הם כברכת המזון שפותחת בברוך, לפי שאכילת הלחם הפסיקה בין ברכה ראשונה לאחרונה. אבל כגון הלל וקריאת שמע ופסוקי דזמרה, אינם חשובים הפסק בין ברכה לברכה, לפי שהקריאה בהם אינה ענין לעצמו, אלא ענין אחד עם הברכה, שהם שבח להשי"ת, או קבלת עול מלכות שמים וכד', ולכן אינן פותחות בברוך, שהאחרונה היא המשך לברכה ראשונה. | |||
[[קטגוריה:קריאת מגילה]] | [[קטגוריה:קריאת מגילה]] | ||