9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות קריאת המגילה"
←מי שאין לו מגילה
| שורה 63: | שורה 63: | ||
<BR/>בשו"ת '''קול מבשר''' (א כא ד"ה והנה) הביא דברי הבאה"ל לחלק בין מי שבירך זמן בלילה למי שלא בירך, והסכים לחילוק זה. | <BR/>בשו"ת '''קול מבשר''' (א כא ד"ה והנה) הביא דברי הבאה"ל לחלק בין מי שבירך זמן בלילה למי שלא בירך, והסכים לחילוק זה. | ||
בשו"ת '''שבט הלוי''' (ג צ) | אמנם כבר נמצא מפורש ב'''מאירי''' (מגילה ד א) שדן בזה. שהוא הביא שיש אומרים לברך 'שהחיינו' ביום, אף למי שקרא את המגילה בלילה, לפי שברכה דלילה היא על המגילה, ואילו ברכה של יום היא על עצם היום. ואף שבשאר ימים טובים מברכים רק בלילה, זהו מפני שהלילה והיום שווים מצד קדושתם, אבל בפורים העושה סעודה בלילה אינו יוצא, נמצא שקדושת היום גדולה יותר וטעונה ברכה בפני עצמה. | ||
<BR/>אך המאירי דחה דבריהם, וכתב שכל שאין שם כוס לקידוש אין בו ברכת זמן, ושאני יום הכיפורים שיש בו זמן בלא כוס מפני שאסור בשתייה, אך בחנוכה ובמגילה אין בהם זמן אלא על המצוה בלבד. | |||
בשו"ת '''שבט הלוי''' (ג צ) הביא דברי המאירי אלו, ומסיק שאין לברך זמן על עצם היום בלא מגילה. | |||
<BR/>גם ב'''אגרות משה''' (ה מג ד"ה וכן ברכת) כתב שבחנוכה ופורים אין ברכת שהחיינו בלא המצוה, ולא דמי לשאר ימים טובים כיום הכיפורים וכד', שם מברכים מצד עצם קדושת היום, וזה לא שייך בחנוכה ופורים. | <BR/>גם ב'''אגרות משה''' (ה מג ד"ה וכן ברכת) כתב שבחנוכה ופורים אין ברכת שהחיינו בלא המצוה, ולא דמי לשאר ימים טובים כיום הכיפורים וכד', שם מברכים מצד עצם קדושת היום, וזה לא שייך בחנוכה ופורים. | ||