הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות קריאת המגילה"

נוספו 814 בתים ,  10:08, 25 בפברואר 2018
אין תקציר עריכה
שורה 85: שורה 85:


=== נוסח הברכה ===
=== נוסח הברכה ===
ב'''גמרא''' (כא ב) מבואר שנוסח הברכה שלאחר קריאת המגילה הוא "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם (האל) הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והנפרע לנו מצרינו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם".  
ב'''גמרא''' (כא ב) מבואר שנוסח הברכה שלאחר קריאת המגילה הוא:
{{ציטוט|ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם (האל) הרב את ריבנו, והדן את דיננו, והנוקם את נקמתנו, והנפרע לנו מצרינו, והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו, ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם}}.  
<BR/>רבא לעומת זאת חולק, וסובר שיש לחתום: "האל המושיע". ואומר רב פפא, שיש לומר את שני הנוסחים: "ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם האל המושיע".  
<BR/>רבא לעומת זאת חולק, וסובר שיש לחתום: "האל המושיע". ואומר רב פפא, שיש לומר את שני הנוסחים: "ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם האל המושיע".  
ב'''מסכת סופרים''' (יד ב) מובא הנוסח:
{{ציטוט|ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם, האל, הרב את ריבך, והנוקם את נקמתך, והגואלך והמושיעך מכף כל עריציך, ברוך אתה י"י האל העוזר והמושיע}}.
וחותם:
{{ציטוט|ברוך אתה י"י האל הנקמות המשלם גמול לאויבים ומגן לצדיקים ומושיע עמו ישראל מיד שונאיהם}}.


==== אם יש לומר האל ====
==== אם יש לומר האל ====
שורה 110: שורה 116:
<BR/>ב'''מור וקציעה''' (ד"ה ב"י) כתב ליישב שכן שברכה זו תלויה במנהג, אין היא נחשבת סמוכה, כיון שיש הרבה שכלל אינם אומרים אותה.
<BR/>ב'''מור וקציעה''' (ד"ה ב"י) כתב ליישב שכן שברכה זו תלויה במנהג, אין היא נחשבת סמוכה, כיון שיש הרבה שכלל אינם אומרים אותה.


=== פירוש הברכה ===
=== טעם ופירוש הברכה ===
ב'''מסכת סופרים''' (יד ב) מובא טעם לברכה זו - כנגד עלבונה של שכינה מברכין; ויש אומרים כנגד עלבונם של ישראל מברכין. ועוד אמרו, שכן צריך ליתן שבח והודייה על הגאולה ועל הפדות.
 
==== פירוש הארחות חיים ====
==== פירוש הארחות חיים ====
ב'''ארחות חיים''' לוניל (א מגלה ופורים ז) כתב טעם לחמש לשונות של הודאה, שהם כנגד ה' תשועות שעשה לנו השם מעמלק:
ב'''ארחות חיים''' לוניל (א מגלה ופורים ז) כתב טעם לחמש לשונות של הודאה, שהם כנגד ה' תשועות שעשה לנו השם מעמלק: