הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות קריאת המגילה"

ברכות קריאת המגילה (עריכה)

גרסה מ־12:24, 21 בפברואר 2018

נוספו 1,106 בתים , 12:24, 21 בפברואר 2018

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,780

עריכות

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 ב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם א) הביא מדברי הב"י סי' תקפ"ה, שמצוה שאפשר על ידי שליח מברכים 'על' כמקרא מגילה, ומצווה שאי אפשר ע"י שליח, כתקיעת שופר, מברכים 'לשמוע'.
+=== ביחיד ===
+{{להשלים|פסקה=כן}}
 == ברכת שעשה ניסים ==
+=== מי שאין לו מגילה ===
+{{להשלים|פסקה=כן}}
+ב'''ברכי יוסף''' (תרצב א) הביא מתשובת '''ר' יעקב מולכו''' כתב יד (עח), שאין לברך ברכת שעשה ניסים אם אין לו מגילה.
 ==ברכת שהחיינו ==
 === ברכת שהחיינו ביום ===
@@ שורה 28: / שורה 35: @@
 ה'''טור''' (אורח חיים תרצב) הביא דברי רבנו תם שיש לברך שהחיינו ביום, והביא גם דברי הרמב"ם שאין מברכים ביום, והרא"ש הסכים עם ר"ת, אך כתב הטור שאין נוהגין כן.
 <BR/>ב'''ספר האגור''' (פורים אלף נה) הביא שתי הדעות, וכתב שבצרפת נוהגים כרבנו תם, אך באשכנז וכן רוב העולם לא נוהגים לברך שהחיינו ביום.
+<BR/>בשו"ת ה'''רשב"ש''' (נד) כתב באלג'יר נוהגים לברך זמן גם ביום, אע"פ שבד"עכ נוהגים כהרמב"ם.
 ==== שלחן ערוך ואחרונים ====
 ב'''בית יוסף''' (תרצב ד"ה וכתב ר"ת) כתב שפשט המנהג כהרמב"ם, וכן ב'''שלחן ערוך''' (תרצב א) פסק כדעתו, שאינו חוזר ומברך שהחיינו ביום. אך ה'''דרכי משה''' (א) כתב שאנו נוהגים לברך, וכן פסק ב'''רמ"א''' (א).
@@ שורה 34: / שורה 41: @@
 <BR/>אמנם ב'''לבוש''' כתוב שבפוזנא אין נוהגים לברך זמן ביום. ומזה למד ב'''כף החיים''' (יג) שגם במדינות אשכנז אין המנהגים שווים. וכן דעת הגר"א ב'''מעשה רב''' (פורים רמה), שאין לברך שהחיינו ביום.
-אצל רוב הספרדים המנהג שלא לברך. אמנם יש שכתבו כן לברך זמן ביום, ה'''כף החיים''' (יג) הביא כן בשם שו"ת בית יהודה ובשם הרב '''יפה ללב''' (ב ד) והכריע שיש לילך בזה אחר המנהג.
+אצל רוב הספרדים המנהג שלא לברך. אמנם יש שכתבו כן לברך זמן ביום, ה'''כף החיים''' (יג) הביא כן בשם שו"ת בית יהודה ובשם הרב '''יפה ללב''' (ב ד) והכריע שיש לילך בזה אחר המנהג. גם החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (תרצב ב) ציין לרב המאירי ושו"ת הרשב"ש הנ"ל, קצת משמע שדעתו שיש לברך.
 === לפטור שאר מצוות בברכה ===
@@ שורה 42: / שורה 49: @@
 עוד כתב ה'''מגן אברהם''' (א) שמי שאין לו מגילה לא יברך שהחיינו על משלוח מנות וסעודה, שכיון שזהו דבר הנוהג בכל שבת ויום טוב, לא תקנו ברכה עליהם. אבל ה'''מור וקציעה''' חלק עליו וכתב שראוי לברך על תקפו של יום, שהוא מדברי קבלה וצריך חיזוק כשל תורה. וב'''ביאור הלכה''' (ד"ה  ושהחיינו) סיים דצ"ע למעשה.
+=== מי שאין לו מגילה ===
+{{להשלים|פסקה=כן}}
+ב'''ברכי יוסף''' (תרצב א) הביא מתשובת '''ר' יעקב מולכו''' כתב יד (עח), שמברך ברכת שהחיינו אף אם אין לו מגילה. אך הוסיף שהאחרונים כתבו שלא לברך.
 == ברכת הרב את ריבנו ==
@@ שורה 83: / שורה 94: @@
 *הנפרע לכל עמו ישראל מכל צריהם האל המושיע - שאין מן הראוי לשמוח על רעת שום אדם, לכן אומרים שאין הקב"ה עושה כן לתכלית נקמה אלא כדי להושיע את ישראל.
-=== ברכה לאחריה ביחיד ===
+=== ביחיד ===
 כתב ה'''ארחות חיים''' לוניל (מגילה ז) הביא בשם הירושלמי (דרוש מקור<ref>באליה רבה (ח) מציין לירושלמי פ"ב ה"א, אבל לא נמצא שם, ובביאור הגר"א (ד"ה ואין) כתב שהוא בפ"ד ה"א, אבל בנוסחה שלנו משובש, וגם לא קאי אלא על קריאה בתורה לא על מגילה. </ref>), שאין לברך ברכת הרב את ריבינו ביחיד, וכן הוא ב'''כלבו''' (מה). וכן פסקו ה'''רמ"א''' (א) וה'''לבוש''' (א).
@@ שורה 93: / שורה 104: @@
 <BR/>גם בשו"ת '''יחוה דעת''' (א פח) מסיק דאין לברכה ביחיד, וכתב הטעם לפי שאינה ברכת המצוות אלא לשבח על הנס, ואין לברך אלא בעשרה כאשר  יש פירסומי ניסא. והוסיף שם, שהשומע מברך ברכה זו ביחיד, אין לו לענות 'אמן'.
-=== לברכה בלא מגילה ===
+=== מי שאין לו מגילה ===
 {{להשלים|פסקה=כן}}
+ב'''ברכי יוסף''' (תרצב א) הביא מתשובת '''ר' יעקב מולכו''' כתב יד (עח), שאין לברך ברכת 'הרב את ריבנו' אם אין לו מגילה.
 === לכרוך המגילה קודם ברכה ===
 כתב ה'''מהרי"ל''' (פורים יב) בשם '''מהר"י סגל''' שיש לכרוך את המגילה קודם שיברכו 'הרב את ריבנו', ושכן גם הלשון ב'''ספר מצוות גדול''' (דרוש מקור) שקודם כורכה ואחר כך מברך.