9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות קריאת המגילה"
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
==== אם יש לומר האל ==== | ==== אם יש לומר האל ==== | ||
כתוב ב'''סדר רב עמרם גאון''' (פורים ד"ה והכי) בשם '''רבנו נתן''' שבמתיבתא לא היו אומרים "'''האל''' הרב את ריבנו", מפני שכבר אמר 'אלקינו', אלא נגו לומר "הרב את ריבנו". | כתוב ב'''סדר רב עמרם גאון''' (פורים ד"ה והכי) בשם '''רבנו נתן''' שבמתיבתא לא היו אומרים "'''האל''' הרב את ריבנו", מפני שכבר אמר 'אלקינו', אלא נגו לומר "הרב את ריבנו". | ||
וכן כתב ה'''ר"ן''' (כא ב ד"ה ומנהגנו), וכן כתב ה'''אגודה''' (ג כה) וה'''מרדכי''' (א תתד) בשם בעל '''הלכות גדולות''' (דרוש מקור), וכן הוא ב'''ארחות חיים''' (ו). | וכן כתב ה'''ר"ן''' (כא ב ד"ה ומנהגנו), וכן כתב ה'''אגודה''' (ג כה) וה'''מרדכי''' (א תתד) בשם בעל '''הלכות גדולות''' (דרוש מקור), וכן הוא ב'''ארחות חיים''' (ו). | ||
<BR/>גם ב'''רי"ף''' (יב א) וב'''רא"ש''' (ג א) גורסים בלא 'האל'. וכן הוא ב'''מאירי''' (כא ב ד"ה נסח), וב'''מהרי"ל''' (פורים יב) בשם מהר"י סגל והרוקח. | <BR/>גם ב'''רי"ף''' (יב א) וב'''רא"ש''' (ג א) גורסים בלא 'האל'. וכן הוא ב'''מאירי''' (כא ב ד"ה נסח), וב'''מהרי"ל''' (פורים יב) בשם מהר"י סגל והרוקח. | ||
<BR/>גם ב'''ספר המנהגים''' טירנא (פורים) כתב שאין אומרים 'האל', והוסיף שאף בחתימה אין לומר 'האל', כיוון שגם שם מזכיר השם. | |||
אבל ה'''רמב"ם''' (מגילה א ג) גורס 'האל' וכן הוא ב'''רבנו חננאל''' (כא ב ד"ה מקום), וב'''פסקי הרי"ד''' (כא ב ד"ה מקום), וב'''אור זרוע''' (ב פורים שעט). | אבל ה'''רמב"ם''' (מגילה א ג) גורס 'האל', וכן הוא ב'''רבנו חננאל''' (כא ב ד"ה מקום), וב'''פסקי הרי"ד''' (כא ב ד"ה מקום), וב'''אור זרוע''' (ב פורים שעט), וב'''ספר מצוות גדול''' (עשה דרבנן ד ד"ה שנינו בפרק שלישי). | ||
<BR/>וב'''טור''' (אורח חיים תרצב) גרס 'האל' אבל | <BR/>וב'''טור''' (אורח חיים תרצב) גרס 'האל' אבל הוסיף שרב עמרם כתב שלא לאומרו. | ||
ה'''בית חדש''' (ב) כתב ליישב גירסת הרמב"ם ודעמיה, שמוסיפין כאן שם 'האל' על פי מזמור 'על אילת השחר' שאמרה אסתר, ושם הזכירה שם 'האל' בתפלתה (תהלים כב ב) "אלי אלי למה עזבתני". | |||
<BR/>ומבאר הב"ח, שנס פורים היה בשם 'אל' - חסד אל כל היום (שם נב ג). שהגם שכבר נגזר ונכתב ונחתם בבית דין של מעלה להרוג ולאבד וגו' נהפוך היה שישלטו היהודים בשונאיהם ואין זה אלא במדת חסד אל,. ומטעם זה גם בחתימה אומרים האל הנפרע וכו', לפי שלא היתה תשועתם שלמה אלא בשתים אחת שנפרע לנו מאויבינו ושנייה שהושיענו מידם. וכל אחת משתים אלה לא היתה אלא במדת חסד אל, כי לא היה הדור זכאי. | |||
<BR/>אמנם לדינא קובע הב"ח שנהגו שלא לומר האל בפתיחה וכדברי רב עמרם, אבל בחתימה אומרין האל. | |||
==== מדוע פותחת בברוך ==== | ==== מדוע פותחת בברוך ==== | ||
ה'''ריטב"א''' (כא ב ד"ה לאחריה) תמה מדוע פותחת ברכה זו בברוך, שהרי היא סמוכה לחברתה לברכה שקודם הקריאה, ואין לומר שכיון שתלויה היא במנהג לכן לא חשובה סמוכה, שהרי גם ברכת ההלל תליא במנהג ואפ"ה אינה פותחת בברוך. ותירץ, שברכה זו אינה על קריאת המגילה, אלא שבח על הנס. וכן תירץ ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף יב א ד"ה ברוך). אך הריטב"א דחה תירוץ זה, שעדיין קשה אם כן מברכת התורה וההפטרה, שהרי הן ודאי ברכה על הקריאה. <BR/>לכן כתב לתרץ, שכל שיש הפסק בין ברכה לברכה, שהרכה והקריאה אינם מענין אחד, כגון הכא שמפסיק בקריאת המגילה, או בתורה או במפטיר, לא חשיב ברכה הסמוכה לחברתה, והרי הם כברכת המזון שפותחת בברוך, לפי שאכילת הלחם הפסיקה בין ברכה ראשונה לאחרונה. אבל כגון הלל וקריאת שמע ופסוקי דזמרה, אינם חשובים הפסק בין ברכה לברכה, לפי שהקריאה בהם אינה ענין לעצמו, אלא ענין אחד עם הברכה, שהם שבח להשי"ת, או קבלת עול מלכות שמים וכד', ולכן אינן פותחות בברוך, שהאחרונה היא המשך לברכה ראשונה. | ה'''ריטב"א''' (כא ב ד"ה לאחריה) תמה מדוע פותחת ברכה זו בברוך, שהרי היא סמוכה לחברתה לברכה שקודם הקריאה, ואין לומר שכיון שתלויה היא במנהג לכן לא חשובה סמוכה, שהרי גם ברכת ההלל תליא במנהג ואפ"ה אינה פותחת בברוך. ותירץ, שברכה זו אינה על קריאת המגילה, אלא שבח על הנס. וכן תירץ ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף יב א ד"ה ברוך). אך הריטב"א דחה תירוץ זה, שעדיין קשה אם כן מברכת התורה וההפטרה, שהרי הן ודאי ברכה על הקריאה. <BR/>לכן כתב לתרץ, שכל שיש הפסק בין ברכה לברכה, שהרכה והקריאה אינם מענין אחד, כגון הכא שמפסיק בקריאת המגילה, או בתורה או במפטיר, לא חשיב ברכה הסמוכה לחברתה, והרי הם כברכת המזון שפותחת בברוך, לפי שאכילת הלחם הפסיקה בין ברכה ראשונה לאחרונה. אבל כגון הלל וקריאת שמע ופסוקי דזמרה, אינם חשובים הפסק בין ברכה לברכה, לפי שהקריאה בהם אינה ענין לעצמו, אלא ענין אחד עם הברכה, שהם שבח להשי"ת, או קבלת עול מלכות שמים וכד', ולכן אינן פותחות בברוך, שהאחרונה היא המשך לברכה ראשונה. | ||