9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות קריאת המגילה"
אין תקציר עריכה
| שורה 14: | שורה 14: | ||
וכן הביא ראיה זו ה'''רא"ש''' (א ו) ופסק כר"ת, והביא עוד ראיה מהגמרא (כא ב ד"ה מאי מברך), שמזה שלא אמרה בלילה מברך מנ"ח וביום מברך מ"ן, כפי שאמרה לגבי [[נר חנוכה]], שמעינן שאף ביום מברך שלוש ברכות, כלומר גם ברכת שהחיינו.. וכן הסכים לדינא ה'''ריטב"א''' (ד א ד"ה ואמר ריב"ל) וכתב שכן נהגו. | וכן הביא ראיה זו ה'''רא"ש''' (א ו) ופסק כר"ת, והביא עוד ראיה מהגמרא (כא ב ד"ה מאי מברך), שמזה שלא אמרה בלילה מברך מנ"ח וביום מברך מ"ן, כפי שאמרה לגבי [[נר חנוכה]], שמעינן שאף ביום מברך שלוש ברכות, כלומר גם ברכת שהחיינו.. וכן הסכים לדינא ה'''ריטב"א''' (ד א ד"ה ואמר ריב"ל) וכתב שכן נהגו. | ||
<BR/>גם ב''הר"ן''' (ד א ד"ה אומר ר"ת, כא ב ד"ה מנ"ח, בדפי הרי"ף יב א ד"ה ברוך) כתב שמנהגנו לברך שלושת הברכות גם ביום, לפי שעיקר חובת קריאת המגילה היא ביום, ולא נפטרים בברכת הזמן של הלילה לפי שכל קריאה מצוה בפני עצמה היא. וכן היא גם דעת ה'''מאירי''' (ד א ד"ה חייב, כא ב ד"ה נסח), ה'''אבודרהם''' (פורים ד"ה וכתב הרמב"ם), וכן ה'''מגיד משנה''' (א ג) כתב שבמקומו נוהגים לברך. וכן ב'''ארחות חיים''' לוניל (א מגילה ופורים ה) כתב שכן נהגו בנרבונה, ושכן כתב '''רבנו אהרן הלוי''' וה'''ר"י מקורביל''', וכן העתיק ה'''כלבו''' (מה). | <BR/>גם ב''הר"ן''' (ד א ד"ה אומר ר"ת, כא ב ד"ה מנ"ח, בדפי הרי"ף יב א ד"ה ברוך) כתב שמנהגנו לברך שלושת הברכות גם ביום, לפי שעיקר חובת קריאת המגילה היא ביום, ולא נפטרים בברכת הזמן של הלילה לפי שכל קריאה מצוה בפני עצמה היא. וכן היא גם דעת ה'''מאירי''' (ד א ד"ה חייב, כא ב ד"ה נסח), ה'''אבודרהם''' (פורים ד"ה וכתב הרמב"ם), וכן ה'''מגיד משנה''' (א ג) כתב שבמקומו נוהגים לברך. וכן ב'''ארחות חיים''' לוניל (א מגילה ופורים ה) כתב שכן נהגו בנרבונה, ושכן כתב '''רבנו אהרן הלוי''' וה'''ר"י מקורביל''', וכן העתיק ה'''כלבו''' (מה). | ||
<BR/>ב'''אור זרוע''' (ב מגילה שסט) הסכים לדברי ר"ת והביא ראיה נוספת לדבריו מהירושלמי, שם כתוב שגר שמל אחר שהאיר מזרח כבר נפטר מקריאת מגילה. ואם היתה עיקר קריאת המגילה בלילה, היה לו לומר גר שמל אחר הנץ החמה כבר נפטר מקריאת מגילה של לילה. אלא ודאי שאינו נפטר מקריאת מגילה של יום, לפי שהיא מצוה בפני עצמה. | |||
לעומת זאת ה'''רמב"ם''' (מגילה א ג) כתב שביום אינו חוזר ומברך שהחיינו. וכן במרדכי (א תשפא) ובאגור (פורים אלף נה) הביאו בשם ה'''רשב"ם''' שאין צריך לברך זמן ביום, לפי שכבר בירך בלילה. וב'''הגהות מיימוניות''' (א ו) הביא שנהגו העם כהרמב"ם, ושכן הנהיגו המהר"ם ובעל הרוקח. | לעומת זאת ה'''רמב"ם''' (מגילה א ג) כתב שביום אינו חוזר ומברך שהחיינו. וכן במרדכי (א תשפא) ובאגור (פורים אלף נה) הביאו בשם ה'''רשב"ם''' שאין צריך לברך זמן ביום, לפי שכבר בירך בלילה. וב'''הגהות מיימוניות''' (א ו) הביא שנהגו העם כהרמב"ם, ושכן הנהיגו המהר"ם ובעל הרוקח. | ||
| שורה 42: | שורה 43: | ||
<BR/>גם ב'''רי"ף''' (יב א) וב'''רא"ש''' (ג א) גורסים בלא 'האל'. וכן הוא ב'''מאירי''' (כא ב ד"ה נסח). | <BR/>גם ב'''רי"ף''' (יב א) וב'''רא"ש''' (ג א) גורסים בלא 'האל'. וכן הוא ב'''מאירי''' (כא ב ד"ה נסח). | ||
אבל ה'''רמב"ם''' (מגילה א ג) גורס 'האל' וכן הוא ב'''רבנו חננאל''' (כא ב ד"ה מקום), וב'''פסקי הרי"ד''' (כא ב ד"ה מקום), | אבל ה'''רמב"ם''' (מגילה א ג) גורס 'האל' וכן הוא ב'''רבנו חננאל''' (כא ב ד"ה מקום), וב'''פסקי הרי"ד''' (כא ב ד"ה מקום), וב'''אור זרוע''' (ב פורים שעט). | ||
<BR/>וב'''טור''' (אורח חיים תרצב) גרס 'האל' אבל כתב שרב עמרם כתב שלא לאומרו. | <BR/>וב'''טור''' (אורח חיים תרצב) גרס 'האל' אבל כתב שרב עמרם כתב שלא לאומרו. | ||
| שורה 56: | שורה 57: | ||
*הנפרע לנו מצרינו - הצוררים לנו לא משנאתם אלא שדרכם להרע, או במצוות אדוניהם. ומהם הוא נפרע אך לא מידה כנגד מידה, מפני שאין בהם דעת. | *הנפרע לנו מצרינו - הצוררים לנו לא משנאתם אלא שדרכם להרע, או במצוות אדוניהם. ומהם הוא נפרע אך לא מידה כנגד מידה, מפני שאין בהם דעת. | ||
*הנפרע לכל עמו ישראל מכל צריהם האל המושיע - שאין מן הראוי לשמוח על רעת שום אדם, לכן אומרים שאין הקב"ה עושה כן לתכלית נקמה אלא כדי להושיע את ישראל. | *הנפרע לכל עמו ישראל מכל צריהם האל המושיע - שאין מן הראוי לשמוח על רעת שום אדם, לכן אומרים שאין הקב"ה עושה כן לתכלית נקמה אלא כדי להושיע את ישראל. | ||
== אחד מברך ואחר קורא == | |||
כתב ה'''אור זרוע''' (ב מגילה שעט) שדפיר יש לתת לאחד לקרוא אף שאחר מברך. והביא לזה ראיה מן ה'''תוספתא''' (מגילה ב ה), שם כתוב על ר' מאיר שקרא את המגילה בבית כנסת בטבעון, וכשגמר נתן לאחר לברך עליה. ושכן הוא ב'''ירושלמי''' | |||
כתב ב'''הגהות אשר"י''' (ג א) שאפשר שאחד יברך את ברכות המגילה לפניה ולאחריה, ואדם אחר יקרא. וכתב שכן הוא בתוספתא. | |||
[[קטגוריה:קריאת מגילה]] | [[קטגוריה:קריאת מגילה]] | ||