9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות קריאת המגילה"
אין תקציר עריכה
| שורה 47: | שורה 47: | ||
==== מדוע פותחת בברוך ==== | ==== מדוע פותחת בברוך ==== | ||
ה'''ריטב"א''' (כא ב ד"ה לאחריה) תמה מדוע פותחת ברכה זו בברוך, שהרי היא סמוכה לחברתה לברכה שקודם הקריאה, ואין לומר שכיון שתלויה היא במנהג לכן לא חשובה סמוכה, שהרי גם ברכת ההלל תליא במנהג ואפ"ה אינה פותחת בברוך. ותירץ, שברכה זו אינה על קריאת המגילה, אלא שבח על הנס. וכן תירץ ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף יב א ד"ה ברוך). אך הריטב"א דחה תירוץ זה, שעדיין קשה אם כן מברכת התורה וההפטרה, שהרי הן ודאי ברכה על הקריאה. <BR/>לכן כתב לתרץ, שכל שיש הפסק בין ברכה לברכה, שהרכה והקריאה אינם מענין אחד, כגון הכא שמפסיק בקריאת המגילה, או בתורה או במפטיר, לא חשיב ברכה הסמוכה לחברתה, והרי הם כברכת המזון שפותחת בברוך, לפי שאכילת הלחם הפסיקה בין ברכה ראשונה לאחרונה. אבל כגון הלל וקריאת שמע ופסוקי דזמרה, אינם חשובים הפסק בין ברכה לברכה, לפי שהקריאה בהם אינה ענין לעצמו, אלא ענין אחד עם הברכה, שהם שבח להשי"ת, או קבלת עול מלכות שמים וכד', ולכן אינן פותחות בברוך, שהאחרונה היא המשך לברכה ראשונה. | ה'''ריטב"א''' (כא ב ד"ה לאחריה) תמה מדוע פותחת ברכה זו בברוך, שהרי היא סמוכה לחברתה לברכה שקודם הקריאה, ואין לומר שכיון שתלויה היא במנהג לכן לא חשובה סמוכה, שהרי גם ברכת ההלל תליא במנהג ואפ"ה אינה פותחת בברוך. ותירץ, שברכה זו אינה על קריאת המגילה, אלא שבח על הנס. וכן תירץ ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף יב א ד"ה ברוך). אך הריטב"א דחה תירוץ זה, שעדיין קשה אם כן מברכת התורה וההפטרה, שהרי הן ודאי ברכה על הקריאה. <BR/>לכן כתב לתרץ, שכל שיש הפסק בין ברכה לברכה, שהרכה והקריאה אינם מענין אחד, כגון הכא שמפסיק בקריאת המגילה, או בתורה או במפטיר, לא חשיב ברכה הסמוכה לחברתה, והרי הם כברכת המזון שפותחת בברוך, לפי שאכילת הלחם הפסיקה בין ברכה ראשונה לאחרונה. אבל כגון הלל וקריאת שמע ופסוקי דזמרה, אינם חשובים הפסק בין ברכה לברכה, לפי שהקריאה בהם אינה ענין לעצמו, אלא ענין אחד עם הברכה, שהם שבח להשי"ת, או קבלת עול מלכות שמים וכד', ולכן אינן פותחות בברוך, שהאחרונה היא המשך לברכה ראשונה. | ||
==== פירוש הברכה ==== | |||
כתב ה'''בית יוסף''' (ד"ה ויש לדקדק) טעם לכל חמש הלשונות שבברכה: | |||
*הרב את ריבנו - כנגד אומות העולם הבאים עלינו בלא טענה, רק בזדון לשם מצה ומריבה. | |||
*הדן את דיננו - על הבאים בטענה שיש להם דין עלינו. | |||
*הנוקם את נקמתנו - שלפעמים עוונתינו גרמו, ואחר שסבלנו עונש, הקב"ה נוקם נקמתינו מיד האומות. | |||
*המשלם גמול לכל אויבי נפשנו - כנגד אויבים שתמיד חורשים עלינו רעות, ומודד להם השי"ת מידה כנגד מידה. | |||
*הנפרע לנו מצרינו - הצוררים לנו לא משנאתם אלא שדרכם להרע, או במצוות אדוניהם. ומהם הוא נפרע אך לא מידה כנגד מידה, מפני שאין בהם דעת. | |||
*הנפרע לכל עמו ישראל מכל צריהם האל המושיע - שאין מן הראוי לשמוח על רעת שום אדם, לכן אומרים שאין הקב"ה עושה כן לתכלית נקמה אלא כדי להושיע את ישראל. | |||
[[קטגוריה:קריאת מגילה]] | [[קטגוריה:קריאת מגילה]] | ||