הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות קריאת המגילה"

הוסרו 5 בתים ,  13:20, 19 בפברואר 2018
מ
אין תקציר עריכה
מ
שורה 19: שורה 19:
וכתב ה'''מרדכי''' (א תשפא) ש'''רבנו מאיר''' היה רגיל לומר זמן בלחש בשעה שהיו הקהל עונים 'אמן', וכך לצאת ידי חובת כולם, וכן הוא ב'''הגהות מיימוניות''' (מגילה א ו) וב'''אגור''' (פורים אלף נה), והובא ב'''דרכי משה''' (א).
וכתב ה'''מרדכי''' (א תשפא) ש'''רבנו מאיר''' היה רגיל לומר זמן בלחש בשעה שהיו הקהל עונים 'אמן', וכך לצאת ידי חובת כולם, וכן הוא ב'''הגהות מיימוניות''' (מגילה א ו) וב'''אגור''' (פורים אלף נה), והובא ב'''דרכי משה''' (א).


<BR/>ב'''שו"ת מן השמים''' (טו) כתב שבערבית אומרים זמן על קריאת המגילה, ובשחרית אומרים זמן על שהגיע שמחת המשתה ומשלוח מנות. ומ"מ אין לומר דיברכנו בשעת המשתה, שמא יפשע מפני טרדת היום וישכח מלאמרו, לכן תקנוהו בשעת קריאת מגילה.
ב'''שו"ת מן השמים''' (טו) כתב שבערבית אומרים זמן על קריאת המגילה, ובשחרית אומרים זמן על שהגיע שמחת המשתה ומשלוח מנות. ומ"מ אין לומר דיברכנו בשעת המשתה, שמא יפשע מפני טרדת היום וישכח מלאמרו, לכן תקנוהו בשעת קריאת מגילה.


ה'''טור''' (אורח חיים תרצב) הביא דברי רבנו תם שיש לברך שהחיינו ביום, והביא גם דברי הרמב"ם שאין מברכים ביום, והרא"ש הסכים עם ר"ת, אך כתב הטור שאין נוהגין כן.
ה'''טור''' (אורח חיים תרצב) הביא דברי רבנו תם שיש לברך שהחיינו ביום, והביא גם דברי הרמב"ם שאין מברכים ביום, והרא"ש הסכים עם ר"ת, אך כתב הטור שאין נוהגין כן.