הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות התורה"

הוסרו 8 בתים ,  12:43, 15 במאי 2019
שורה 113: שורה 113:


=== הפסק לילה ושינה, מרחץ ובית הכסא ===
=== הפסק לילה ושינה, מרחץ ובית הכסא ===
עוד כתב ה'''רא"ש''' שהישן שנת קבע על מיטתו ביום, הוי הפסק וצריך לחזור ולברך.
ה'''רא"ש''' שהישן שנת קבע על מיטתו ביום, הוי הפסק וצריך לחזור ולברך.


ב'''הגהות מיימוניות''' (תפילה ז ט) כתוב בשם '''רבנו שמחה''' ששינה הוי היסח הדעת מפני שאי אפשר ללמוד כשהוא ישן, וכן מרחץ ובית הכסא חשובים היסח הדעת מפני שאסור ללמוד שם אפילו בהרהור, ולכן צריך לחזור ולברך אחרי שינה ומרחץ ובית הכסא, ובשם מורו הרב כתב שאינו הפסק אלא בשינת קבע.
ב'''הגהות מיימוניות''' (תפילה ז ט) כתוב בשם '''רבנו שמחה''' ששינה הוי היסח הדעת מפני שאי אפשר ללמוד כשהוא ישן, וכן מרחץ ובית הכסא חשובים היסח הדעת מפני שאסור ללמוד שם אפילו בהרהור, ולכן צריך לחזור ולברך אחרי שינה ומרחץ ובית הכסא, ובשם מורו הרב כתב שאינו הפסק אלא בשינת קבע.
וכן הוא ב'''אגור''' (א) בשמ רבנו שמחה, ובשם '''מהר"ח אור זרוע''' כתב שאחר צרכים גדולים אין צריך לברך, שאין מסיח דעתו מההלכות שצריך להיזהר בהם, כגון גילוי טפח וקינוח וכד'.
גם ב'''אגור''' (א) הביא דברי רבנו שמחה, ואילו בשם '''מהר"ח אור זרוע''' כתב שאחר צרכים גדולים אין צריך לברך, שאין מסיח דעתו מההלכות שצריך להיזהר בהם, כגון גילוי טפח וקינוח וכד'. וסיים בשם אביו '''רבי יהודה לנדא''' שלא לברך ביום אפילו אחר שנת קבע, ושכן ראוי לעשות, כי המיקל בברכות במקום שיש מחלוקת לא הפסיד לפי שברכות אינן מעכבות.
<BR/>וסיים בשם אביו '''רבי יהודה לנדא''' שלא לברך ביום אפילו אחר שנת קבע, ושכן ראוי לעשות, כי המיקל בברכות במקום שיש מחלוקת לא הפסיד לפי שברכות אינן מעכבות.


=== המנהג לקרוא מיד לאחר הברכה פסוקים ותורה שבעל פה ===
=== המנהג לקרוא מיד לאחר הברכה פסוקים ותורה שבעל פה ===