הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות התורה"

<BR/>ועתה יתבארו דברי הראשונים, לפי איזה מן הדרכים פירש כל אחד מהם את הירושלמי.

ה'''תוספות''' (ד"ה שכבר נפטר) הביאו דעת '''ר"י''', שסובר שהבבלי חולק על הירושלמי, וקיימא לן כהבבלי שאין צריך כלל ללמוד לאלתר. והוסיף שגם לפי הירושלמי דווקא ברכת אהבה רבה שהיא ברכת קריאת שמע, אינה פוטרת אלא אם כן למד מיד וגם לא עשה היסח הדעת, אבל אם בירך בבוקר ברכת התורה עצמה קודם קריאת שמע, אינו צריך לחזור ולברך ופוטרת כל היום, אפילו לא למד לאלתר. ושונה הדבר מסוכה ש[[צריך לברך על כל סעודה וסעודה אפילו כמה פעמים ביום]], שבלימוד תורה אין אדם מסיח דעתו, לפי שכל שעה מחוייב הוא ללמוד, ולכן גם כשאינו לומד נחשב הדבר כאילו הוא לומד בלי הפסקה, כדכתיב 'והגית בו יומם ולילה', לעומת אכילה בסוכה שיש לה שעה קבועה.

<BR/>כלומר מדברי התוספות מבואר שלמד שטעמו של הירושלמי הוא משום הפסק והיסח הדעת (כפי פירוש ב' לעיל), אך זהו דווקא באהבה רבה, שבברכה זו גם במשך שאר היום חיישינן להפסק והיסח הדעת. אבל בברכת התורה עצמה לא חוששים כלל להיסח הדעת, משום שיש חיוב בכל שעה ללמוד ואין אדם מסיח דעתו מזה.

לפירוש זה הסכימו גם ה'''ראב"ד''' וה'''רשב"א''' (יא ב ד"ה השכים), אלא שכתב הרשב"א בשם הראב"ד שיש גירסאות שכתוב בהם 'והוא '''שקרא''' על אתר', כלומר שקרא קריאת שמע מיד לאחר הברכה. וכתב הראב"ד שלפי גירסאות אלו יצא ידי ברכה כל היום, לפי שבירך על התורה פעם אחת בבוקר. כלומר שלפי גירסא זו אין החשש משום היסח הדעת, שהרי לא הצריך הירושלמי ללמוד מיד בסמוך, אלא רק שיקפיד לקרוא קריאת שמע מיד אחר אהבה רבה, כדי שיהיה לזה דין של ברכת התורה. וממילא לא שמענו בירושלמי שום חשש להיסח הדעת ולכן אין לחשוש גם במשך שאר היום.

ה'''רא"ש''' בפסקים (א יג) ובתוספותיו (יא ב ד"ה משקרא) כתב שהטעם שבברכת אהבה רבה צריך לשנות על אתר, היא משום שיהיה ניכר שהברכה היא גם לשם לימוד התורה ולא רק לשם קריאת שמע. וממילא לפי זה אין הירושלמי מדבר על חשש היסח הדעת בברכה, ולכן בין בברכת התורה (אפילו לא שנה על אתר) ובין בברכת אהבה רבה (כששנה על אתר), אינו צריך לחזור ולברך כל היום כולו אפילו אם הפסיק באמצע לעיסוקיו.  

<BR/>אמנם הוסיף הרא"ש שהירושלמי משום היסח הדעת דיבר, ולכן גם בברכת התורה צריך לשנות לאלתר משום היסח הדעת וכן צריך שלא יסיח דעתו בשאר ביום, מ"מ אותם אנשים שרגילים תמיד לעסוק בתורה, וגם בזמן שעסוקים בענייניהם ממהרים לחזור ללימודם, ודעתם על לימודם, לא חשיב הפסק לענין ברכות התורה.

<BR/>להגדרה האחרונה של הרא"ש שמי שרגיל לקרות ולעסוק בתורה וגם כשהולך למלאכתו דעתו לחזור ללימודו, אין צריך לחזור ולברך, הסכים גם ה'''רשב"א''' בחידושיו (יא ב ד"ה השכים), וסיים שם שעל כן נהגו שלא לברך<ref>וצ"ע אם כוונתו שמטעם זה נהגו '''כולם''' שלא לברך.</ref>.

=== הפסק לילה ושינה, מרחץ ובית הכסא ===

ה'''רשב"א''' נשאל (שו"ת ז תקמ) מדוע אין מברכים על התורה לאחריה, והשיב שקריאה בתורה היא מצוה ואין אנו מברכים על המצוות לאחריהן. אמנם על הקריאה בציבור מברכים גם לאחריה, מפני זהו תקנת משה ועזרא, ועל התקנות כן מברכים.

<BR/>ה'''בית יוסף''' (מז) כתב שלדעתו אפילו אם היו מברכים לאחר המצוות, אין לברך על לימוד תורה לאחריה, מפני שמצותה להגות בה כל היום וכל הלילה, ולכן לא שייך לברך לאחריה.

[[קטגוריה: ברכות]]