9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות התורה"
←מתי מברכים
| שורה 61: | שורה 61: | ||
ה'''רא"ה''' {{היברובוקס|46470|22|יא ב ד"ה פי'}} הבין את הירושלמי אחרת. שהתנאי שאמר ר' בא - 'והוא ששנה על אתר' אין הכוונה שבאופן זה פטרה ברכת אהבה רבה את הלימוד של '''כל היום''', אלא שמה ששנה על אתר, אותו פטרה ברכת אהבה רבה, אך אם הפסיק ולאחר מכן רוצה לחזור וללמוד, צריך לברך שוב את ברכת התורה הרגילה. וטעם הדבר מסביר הרא"ה, שברכת אהבה רבה אינה ברכה מיוחדת ללימוד תורה, אלא שכיון שגם קריאת שמע בכלל לימוד תורה הוא, לכן זה פוטר גם את ממה ששונה לאלתר. אך את מה שלומד בהמשך היום, אין זה פוטר. | ה'''רא"ה''' {{היברובוקס|46470|22|יא ב ד"ה פי'}} הבין את הירושלמי אחרת. שהתנאי שאמר ר' בא - 'והוא ששנה על אתר' אין הכוונה שבאופן זה פטרה ברכת אהבה רבה את הלימוד של '''כל היום''', אלא שמה ששנה על אתר, אותו פטרה ברכת אהבה רבה, אך אם הפסיק ולאחר מכן רוצה לחזור וללמוד, צריך לברך שוב את ברכת התורה הרגילה. וטעם הדבר מסביר הרא"ה, שברכת אהבה רבה אינה ברכה מיוחדת ללימוד תורה, אלא שכיון שגם קריאת שמע בכלל לימוד תורה הוא, לכן זה פוטר גם את ממה ששונה לאלתר. אך את מה שלומד בהמשך היום, אין זה פוטר. | ||
<BR/>כדברי הרא"ה העתיק גם תלמידו ה'''ריטב"א''' (יא ב ד"ה אמר רב יהודה). | <BR/>כדברי הרא"ה העתיק גם תלמידו ה'''ריטב"א''' (יא ב ד"ה אמר רב יהודה). | ||
ה'''רשב"א''' (יא ב ד"ה השכים) כותב בשם ה'''ראב"ד''' שיש שגורסים בירושלמי 'והוא '''שקרא''' על אתר', כלומר שקרא קריאת שמע מיד לאחר הברכה. ולפי גירסה זו ברכת 'אהבה רבה' פטרה את הלימוד של כל היום, כיון שקרא אחריה קריאת שמע. אמנם לפי הגירסאות שגורסות 'והוא '''ששנה''' על אתר', אין כאן פטור אלא על הלימוד שלומד מיד בסמוך, אך אם הפסיק וחזר וקרא צריך לחזור ולברך. | |||
==== הפסק לילה ושינה ==== | ==== הפסק לילה ושינה ==== | ||
דעת '''רבנו תם''' המובאת בתוספות (ד"ה שכבר נפטר) שאדם שקם בלילה על מנת ללמוד, אינו צריך לברך ברכת התורה, לפי שברכת התורה פוטרת משחרית עד שחרית. וכתבו התוספות על דבריו ש'לא נהירא'. ובאמת שדברי ר"ת נסתרים לכאורה מהגמרא, שאומרת במפורש שאדם שהשכים לשנות קודם שקרא קריאת שמע אינו צריך לברך ברכת התורה לאחר התפילה. כלומר, שעלתה לו ברכתו שבירך קודם שחרית, ולכאורה הגמרא מדברת גם בהשכים קודם עלות השחר. | דעת '''רבנו תם''' המובאת בתוספות (ד"ה שכבר נפטר) שאדם שקם בלילה על מנת ללמוד, אינו צריך לברך ברכת התורה, לפי שברכת התורה פוטרת משחרית עד שחרית. וכתבו התוספות על דבריו ש'לא נהירא'. ובאמת שדברי ר"ת נסתרים לכאורה מהגמרא, שאומרת במפורש שאדם שהשכים לשנות קודם שקרא קריאת שמע אינו צריך לברך ברכת התורה לאחר התפילה. כלומר, שעלתה לו ברכתו שבירך קודם שחרית, ולכאורה הגמרא מדברת גם בהשכים קודם עלות השחר. | ||
<BR/>וכן דעת ה'''רא"ש''' בתוספותיו (יא ב ד"ה משקרא) ובפסקים (א יג) שהמשכים ללמוד קודם שילך לבית הכנסת יש לו לברך ברכות התורה לפני לימודו, ושוב אינו צריך לברך בבית הכנסת בשביל פסוקי הקרבנות שקורא קודם התפילה. | |||
ב'''רשב"א''' מובא שהעידו תלמידי רש"י על '''רש"י''' שכשהיה משכים ללמוד ומברך ברכות התורה, היה חוזר ומברך שוב בבית הכנסת כמו באותם הימים שלא היה משכים ללמוד. והביא לזה ראיה מברכות התורה שאדם מברך כשעולה לתורה, אף שבירך כבר קודם התפילה. וכתב הרשב"א שתוספות חלקו עליו ואמרו שאינו דומה לקורא בתורה ששם בלאו הכי צריך לברך מפני שכך תיקנו על קריאה בציבור. | |||
<BR/>וכן דעת ה'''רא"ש''' בתוספותיו (יא ב ד"ה משקרא) ובפסקים (א יג) שהמשכים ללמוד קודם שילך לבית הכנסת יש לו לברך ברכות התורה לפני לימודו, ושוב אינו צריך לברך בבית הכנסת בשביל פסוקי הקרבנות שקורא קודם התפילה. | |||
עוד כתב ה'''רא"ש''' שהישן שנת קבע על מיטתו ביום, הוי הפסק וצריך לחזור ולברך. | עוד כתב ה'''רא"ש''' שהישן שנת קבע על מיטתו ביום, הוי הפסק וצריך לחזור ולברך. | ||
| שורה 72: | שורה 76: | ||
ובסוף דבריהם הביאו התוספות שהצרפתים נהגו לומר פסוקים וברכת כהנים ומשנת 'אלו דברים שאין להם שיעור' וברייתא ד'אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן', וזאת על פי הירושלמי שמצריך ללמוד על אתר. אך סיימו התוספות שאין צורך בכך, וכדעת ר"י. | ובסוף דבריהם הביאו התוספות שהצרפתים נהגו לומר פסוקים וברכת כהנים ומשנת 'אלו דברים שאין להם שיעור' וברייתא ד'אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן', וזאת על פי הירושלמי שמצריך ללמוד על אתר. אך סיימו התוספות שאין צורך בכך, וכדעת ר"י. | ||
<BR/>גם מדברי הרא"ה והריטב"א שהובאו לעיל, מדוייק לכאורה שברכת התורה הרגילה פוטרת אף אם לא שנה לאלתר, כלומר אין צורך לקרוא פסוקים מיד לאחר קריאת התורה, וכמו שכתבו התוספות שכן היא דעת הבבלי, ולדבריהם זוהי גם דעת הירושלמי. | <BR/>גם מדברי הרא"ה והריטב"א שהובאו לעיל, מדוייק לכאורה שברכת התורה הרגילה פוטרת אף אם לא שנה לאלתר, כלומר אין צורך לקרוא פסוקים מיד לאחר קריאת התורה, וכמו שכתבו התוספות שכן היא דעת הבבלי, ולדבריהם זוהי גם דעת הירושלמי. | ||
[[קטגוריה: ברכות]] | [[קטגוריה: ברכות]] | ||