9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות התורה"
אין תקציר עריכה
| שורה 95: | שורה 95: | ||
<BR/>בסוף דבריו כותב רבנו יונה שהיה נראה לחלק בין מי שקורא ולומד בדרך קביעות למי שקורא ולומד בדרך מקרה, שהקורא בקביעות באמת נפטר בברכת התורה של הבוקר לכל היום, אבל אדם אחר שאינו יודע אם יקרא וילמד או לא, אינו מכוון בברכתו על הלימוד שילמד בכל מקרה. אך נהגו העולם שלא לברך אלא פעם אחת ביום אפילו בבואם ללמוד דרך מקרה, שכיון שמצות הקריאה היא כל היום, הברכה שבבוקר פוטרת הכל. | <BR/>בסוף דבריו כותב רבנו יונה שהיה נראה לחלק בין מי שקורא ולומד בדרך קביעות למי שקורא ולומד בדרך מקרה, שהקורא בקביעות באמת נפטר בברכת התורה של הבוקר לכל היום, אבל אדם אחר שאינו יודע אם יקרא וילמד או לא, אינו מכוון בברכתו על הלימוד שילמד בכל מקרה. אך נהגו העולם שלא לברך אלא פעם אחת ביום אפילו בבואם ללמוד דרך מקרה, שכיון שמצות הקריאה היא כל היום, הברכה שבבוקר פוטרת הכל. | ||
=== שיטת הרמב"ם | === שיטת הרמב"ם === | ||
ה'''רמב"ם''' (תפילה ז יא) כתב שבכל יום חייב אדם לברך שלוש ברכות אלו, ואחר כך קורא מעט מדברי תורה. ושהמנהג הוא לקרוא פסוקי ברכת כהנים, ויש שקוראים פרשת התמיד, ויש מוסיפים משנה וברייתות. | |||
<BR/> | |||
מדבריו נראה שגם בברכת התורה עצמה צריך לסמוך לה לימוד מיד לאחריה. ואפשר שלמד כן מתוך דברי הירושלמי, שהחובה לשנות לאלתר היא לאו דווקא בברכת אהבה רבה, אלא גם בברכת התורה עצמה. וזוהי גם דעת הצרפתים שמביאים התוספות (ד"ה שכבר) בסוף דבריהם, שהיו נוהגים לקרוא פסוקי 'ברכת כהנים' ומשנת 'אלו דברים שאין להם שיעור' וברייתא 'ואלו דברים שאדם אוכל פירותיהן'. | |||
ייתכן שהם הבינו כפי הפירוש הראשון שהובא לעיל, שהחובה ללמוד לאלתר הוא כדין שאר ברכות המצוות דבעינן [[עובר לעשייתן]], ולכן הוא הדין לשאר ברכות התורה. ולפי דבריהם גם אין לחוש כלל להפסק ולהיסח הדעת במשך ביום, לא בברכות התורה ולא באהבה רבה. | |||
=== הפסק לילה ושינה, מרחץ ובית הכסא === | === הפסק לילה ושינה, מרחץ ובית הכסא === | ||