9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות התורה"
אין תקציר עריכה
| שורה 7: | שורה 7: | ||
מתוך הדברים עולה שישנה חובה לברך ברכות התורה קודם הלימוד. ולהלן יתבאר גדר החיוב אם מדאורייתא או מדרבנן ואם יש איסור ללמוד בלא ברכה, על איזה סוג לימוד מברכים, מהו נוסח הברכה, ומתי צריך לברך את הברכות - האם כל פעם קודם שלומד, או שבברכה אחת פוטר את לימודו של כל היום. | מתוך הדברים עולה שישנה חובה לברך ברכות התורה קודם הלימוד. ולהלן יתבאר גדר החיוב אם מדאורייתא או מדרבנן ואם יש איסור ללמוד בלא ברכה, על איזה סוג לימוד מברכים, מהו נוסח הברכה, ומתי צריך לברך את הברכות - האם כל פעם קודם שלומד, או שבברכה אחת פוטר את לימודו של כל היום. | ||
=== מדאורייתא או מדרבנן === | === מדאורייתא או מדרבנן === | ||
ה'''גמרא''' (ברכות כא א) אומרת מנין לברכת התורה לפניה מן התורה, שנאמר: "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו" (דברים לב ג). וכעין זה ב'''ירושלמי''' (ברכות ז א) למדו מפסוק זה שלימוד תורה טעון ברכה לפניו. ונחלקו הפוסקים האם ניתן ללמוד מכאן שישנה חובה מהתורה לברך ברכות התורה קודם הלימוד, או שהחובה היא מדרבנן ויש כאן רק אסמכתא בעלמא. | ה'''גמרא''' (ברכות כא א) אומרת מנין לברכת התורה לפניה מן התורה, שנאמר: "כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלקינו" (דברים לב ג). וכעין זה ב'''ירושלמי''' (ברכות ז א) למדו מפסוק זה שלימוד תורה טעון ברכה לפניו. ונחלקו הפוסקים האם ניתן ללמוד מכאן שישנה חובה מהתורה לברך ברכות התורה קודם הלימוד, או שהחובה היא מדרבנן ויש כאן רק אסמכתא בעלמא. | ||
| שורה 37: | שורה 38: | ||
==== הרהור וכתיבה ==== | ==== הרהור וכתיבה ==== | ||
מובא ב'''אבודרהם''' (ברכות השחר ד"ה ואם) שואם השכים קודם התפלה לכתוב בדברי תורה חייב לברך ברכת התורה כמו ללמוד, רק שלא יהא כותב בדברי הרשות. | מובא ב'''אבודרהם''' (ברכות השחר ד"ה ואם) שואם השכים קודם התפלה לכתוב בדברי תורה חייב לברך ברכת התורה כמו ללמוד, רק שלא יהא כותב בדברי הרשות, וכן הוא ב'''אגודה''' (ברכות א כה) בשם '''רבנו יצחק מוינא'''. | ||
<BR/>כן פסק להלכה ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים מז ג) והוסיף שאע"פ שאינו קורא בכתיבתו צריך לברך. | |||
ב'''אגור''' (ב) כתב שמותר להרהר בדברי תורה בלא ברכה, לפי ש[[הרהור לאו כדיבור דמי]], כמו לענין קריאת שמע ותפילה. וכן פסק להלכה ה'''שלחן ערוך''' (מז ד). | ב'''אגור''' (ב) כתב שמותר להרהר בדברי תורה בלא ברכה, לפי ש[[הרהור לאו כדיבור דמי]], כמו לענין קריאת שמע ותפילה. וכן פסק להלכה ה'''שלחן ערוך''' (מז ד). | ||
| שורה 116: | שורה 118: | ||
ב'''הגהות מיימוניות''' (תפילה ז ט) כתוב בשם '''רבנו שמחה''' ששינה הוי היסח הדעת מפני שאי אפשר ללמוד כשהוא ישן, וכן מרחץ ובית הכסא חשובים היסח הדעת מפני שאסור ללמוד שם אפילו בהרהור, ולכן צריך לחזור ולברך אחרי שינה ומרחץ ובית הכסא, ובשם מורו הרב כתב שאינו הפסק אלא בשינת קבע. | ב'''הגהות מיימוניות''' (תפילה ז ט) כתוב בשם '''רבנו שמחה''' ששינה הוי היסח הדעת מפני שאי אפשר ללמוד כשהוא ישן, וכן מרחץ ובית הכסא חשובים היסח הדעת מפני שאסור ללמוד שם אפילו בהרהור, ולכן צריך לחזור ולברך אחרי שינה ומרחץ ובית הכסא, ובשם מורו הרב כתב שאינו הפסק אלא בשינת קבע. | ||
גם ב'''אגור''' (א) הביא דברי רבנו שמחה, ואילו בשם '''מהר"ח אור זרוע''' כתב שאחר צרכים גדולים אין צריך לברך, שאין מסיח דעתו מההלכות שצריך להיזהר בהם, כגון גילוי טפח וקינוח וכד'. וסיים בשם אביו '''רבי יהודה לנדא''' שלא לברך ביום אפילו אחר שנת קבע, ושכן ראוי לעשות, כי המיקל בברכות במקום שיש מחלוקת לא הפסיד לפי שברכות אינן מעכבות. | גם ב'''אגור''' (א) הביא דברי רבנו שמחה, ואילו בשם '''מהר"ח אור זרוע''' כתב שאחר צרכים גדולים אין צריך לברך, שאין מסיח דעתו מההלכות שצריך להיזהר בהם, כגון גילוי טפח וקינוח וכד'. וסיים בשם אביו '''רבי יהודה לנדא''' שלא לברך ביום אפילו אחר שנת קבע, ושכן ראוי לעשות, כי המיקל בברכות במקום שיש מחלוקת לא הפסיד לפי שברכות אינן מעכבות. | ||
<BR/>ב'''אגודה''' (ברכות א כה) כתוב שהישן ביום אין צריך להגיד את הברכות. | |||
=== המנהג לקרוא מיד לאחר הברכה פסוקים ותורה שבעל פה === | === המנהג לקרוא מיד לאחר הברכה פסוקים ותורה שבעל פה === | ||